השכונה שלנו כמרקחה – אלפי פליטים אומללים ונרדפים צובאים על גבולנו הצפוני.
צבא אסד זינב בהם עד שהגיעו לגדר הגבול עם ישראל, שמסייעת להם במזון ותרופות. מה יקרה אם הצבא הסורי יבעיר את הגבול הצפוני? המצב כל כך נפיץ ובכל רגע עלול לצאת משליטה לכדי מלחמה כוללת, גם אם איש אינו רוצה בה. בדרום החמאס מרתק אותנו לרצועת עזה, שחלקים מהחברה הישראלית חשבו שאפשר להתנתק ממנה.
רוב השדות והחורשות של יישובי הדרום שרופים ומפויחים. גברים, נשים וטף חיים בסיוט מתמשך שהולך ומחריף ואיש אינו יכול לנבא את הסוף. למצב הזה אחראי גוף אחד בלבד עם גרורות רצחניות ושמו ארגון החמאס. מצוקתם של תושבי הרצועה, על זקניהם וטפם, אינה מעניינת את החמאס ורק מטרה אחת לנגד עיניהם הרושפות: השמדה טוטאלית של הריבונות היהודית על האדמה הזאת. שום דבר אחר לא מעניין אותם – לא שיקום ולא בנייה ולא שאיפה לחיים נורמליים. רק השמדה והשמדה והשמדה!
נוסיף לכך את השוד והגזל שמבצעים אזרחי ישראל הערבים ביישובים של יהודים, גונבים מכל הבא ליד, עדרים שלמים ועשרות טונות של יבולים מן השדות והמטעים ואין ישועה. ולא דיברנו עוד על חרמות ונידויים שנופלים עלינו חדשות לבקרים מכל קצות תבל. מה עושים?
לחברי הכנסת מיכל רוזין (מרצ), איימן עודה ודב חנין (הרשימה המשותפת) וקסניה סבטלובה (המחנה הציוני) יש רעיון פשוט ומחויב המציאות מבחינתם: לסיים את "הכיבוש" באמצעות הפניית זרקור על מצוקתם של ילדים תחת כיבוש. רעיון ענק. כנס גדול ומרשים עם ילדים במשכן הכנסת בירושלים.
בהזמנה לכנס נכתב כי "51 שנים של כיבוש הותירו דור שלם של ילדים ללא עתיד. הממשלות מייצרות מסך עשן על ההשפעה הישירה של הכיבוש על האוכלוסייה האזרחית בגדה, בירושלים המזרחית ובעזה. ילדים משני צידי הסכסוך לא בחרו להיוולד למציאות עקובה מדם, ולא נוכל לייצר בשבילם עתיד שונה ללא דיאלוג. הדרך היחידה לצאת ממעגל האלימות היא לסיים את הכיבוש".
לצד חברי הכנסת של השמאל יופיעו כמובן גם בצלם, שוברים שתיקה, לוחמים לשלום, רופאים לזכויות אדם, המוקד להגנת הפרט, האגודה לזכויות האזרח ועוד. לאן היוזמה הזאת תוביל? דומה שזה לא מעניין את היוזמים, העיקר להרעיש בדיבה רעה. מישהו שם חשב על הנזק שייגרם למדינת ישראל? הרי כל הציטוטים מהכנס הרע הזה ישמשו את האנטישמיות הגואה בעולם ואין עוצר. אחר כך מתפלאים בשמאל מדוע כוחם בחברה הישראלית מצטמק והולך.