רצף רעידות אדמה, יש ממה לפחד?

מומחית לרעידות אדמה: אין ברצף רעידות האדמה שחווינו עדות לרעש גדול מתקרב, אם כי סכנת הרעידה הגדולה נותרה כשהייתה.

שמעון כהן - ערוץ 7 , כ"ה בתמוז תשע"ח

תרגולי צה"ל וצבא ארה"ב להתמודדות עם רעידות
תרגולי צה"ל וצבא ארה"ב להתמודדות עם רעידות
צילום: יוסי זליגר, פלאש 90

ביממות האחרונות נמשכו רעידות האדמה בצפון הארץ, גם אם קלות יותר מהקודמות, ובכל זאת מדאיגות.

ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם פרופ' עינת אהרונוב, גאופיזיקאית מהמכון למדעי כדור הארץ ומומחית לרעידות אדמה מהאוניברסיטה העברית, שגם הרגישה את הרעידות הקודמות כאשר הייתה בנופש בשבוע שעבר בצפון.

על תחושותיה האישיות במהלך הרעידה הראשונה היא מספרת: "נפשנו בחד נס, ממש מעל המוקד של רעידת האדמה הראשונה שהייתה בעצמה 4.1. התעוררתי בסביבות ארבע בבוקר מכך שהמיטה שלי רעדה בתדירות מאוד גבוהה, מה שאופייני למקום שליד הרעידה. מרגישים את הגלים מאוד צפופים, וידעתי שהרעידה לידינו ובגלל שהיא לא הייתה כל כך ארוכה, אז ידעתי שהיא גם לא כל כך גדולה והלכתי לישון".

פרופ' אהרונוב מציינת כי מיקומה של הכינרת בשבר הסורי אפריקאי הופך אותה למועדת לרעידות והצפי המדעי הוא שאחת ל-80 עד 200 שנה תהיה רעידת אדמה גדולה. באשר לצבר הרעידות היא מציינת כי אין מדובר באירוע שבהכרח יביא אחריו רעידה גדולה. "רעידות קטנות קורות כל הזמן. צבר כזה כבר קרה לפני כמה שנים. יכול להיות שלא יקרה כלום, אבל אולי זה מעיד על כך שמתקרבת רעידה גדולה. אנחנו לא באמת יודעים. איש לא יודע לחזות רעידות אדמה".

"כשיש רעידות גדולות, ברמה של מעל 7 אז בשבעים אחוזים מהן יש לפניהן צברים של רעידות קלות יותר, אבל זה שיש צבר לא מעיד בהכרח שתהיה רעידת אדמה גדולה", דברי אהרונוב המבהירה כי גם הניסיון שנצבר מאירועים שונים בעולם אינו מעיד בהכרח על רעידה גדולה, אם כי "רמת הסכנה עולה, אבל הסכנה תמיד גבוהה על השבר הסורי אפריקאי".

לזאת היא מוסיפה ומדגישה כי לא הרעידות הן שהורגות בני אדם אלא הבניינים, "ובנייה טובה היא התשובה שלנו. ביפן רעידה של 6 או 6.5 לא עושה כלום כי הבניינים בנויים לכך. הם ממשיכים לעבוד. אצלנו הבניינים לא בנוים בתקן מתאים ולכן אנחנו צריכים לחשוש יותר".

סוגיית הבניינים והעמידה שלהם בתקן ראוי אינה חלק מעבודתה של פרופ' אהרונוב המבהירה כי בעוד לנושא התקנים ישנם מומחים והמכון הגיאולוגי הוא שאמון על המוכנות של המדינה לרעידות אדמה, הרי שעבודתה שלה ועבודת המחקר האוניברסיטאי היא בחינת הפיזיקה של רעידת האדמה, הסיבות לכך שהן מתפרצות במקום אחד ולא במקום אחר, ואת משמעות ההתרחשות הקרקעית תוך כדי רעידת אדמה.

"יש הרבה מה לחקור כי עדיין לא ויתרנו על הגביע הקדוש של לחזות רעידות אדמה. אחד הדברים שאנחנו רוצים להגיע אליו, ונגיע אליו בעוד כמה זמן, זה לחזות רעידות אדמה", אומרת פרופ' אהרונוב ומציינת כי לפי שעה אין יכולת לחזות רעידות אדמה כלל ועיקר, אם כי "יש מערכת שמוקמת במכון הגיאולוגי להתרעה על רעידת אדמה" ומערכת זו תיתן מענה של התראה של 20 עד 30 שניות טרם הרעידה. "אנחנו מקווים שיום אחד נוכל לומר משהו יותר משמעותי, אבל כרגע אין שום כלי בעולם שיכול לתת מידע של יום קודם הרעידה".

מערכת כזו, מציינת אהרונוב, קיימת כבר כעת במקומות כמו קליפורניה, ובעקבות התראותיה ניתן לסגור מפעלים ומערכות גז ובכך למנוע דליפות ושרפות. בדבריה מציינת אהרונוב כי גם עשרים שניות מהוות אזהרה חשובה עבור האוכלוסייה שיכולה להימלט מהבניינים אל המרחב הפתוח ובכך להינצל מפגיעתה של רעידה.

על החשש הקבוע המרחף מעל האזורים המועדים בארץ ישראל אומרת פרופ' אהרונוב כי "אנחנו יודעים שבחמישים שנה הקרובות יש סיכוי של מעל שבעים וחמישה אחוזים שתהיה רעידת אדמה גדולה, אבל זה עניין הסתברותי ולא יכולים להגיד יותר מזה".