אילוסטרציה
אילוסטרציהiStock

שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, בני שגיא הרשיע במסגרת הסדר טיעון את איש העסקים משה קליסקי במסגרת פרשה 242 (פרשת "ישראל ביתנו") בעבירות של תיווך לשוחד וסיוע לזיוף מסמך.

על פי כתב האישום המתוקן, בו הודה קליסקי במסגרת הסדר הטיעון, במהלך השנים הרלוונטיות קליסקי עסק בתחום הפרסום והדפוס, בפרט בתחום הספורט.

בנוסף, הוא היה דמות מוכרת בענפי הכדורסל והכדוריד בישראל, ושימש כחבר בהנהלת איגוד הכדורסל הישראלי.

בסוף שנת 2011 עדכן רמי כהן את הנאשם כי יש לו אפשרות להסדיר תקציב עבוד איגוד הכדורסל, שמקורו בכספים קואליציוניים של מפלגת ישראל ביתנו. בהמשך לכך, פנו רמי כהן והנאשם לסגנית שר הפנים לשעבר, פאינה קירשנבאום, והיא הורתה על העברת תקציב של מיליון ש"ח.

מאחר שאיגוד הכדורסל אינו נמנה עם הגופים שניתן, על-פי חוק, להעביר להם תקציבי מדינה שמקורם בכספים קואליציוניים, התקציב עבר לאיגוד בעקיפין דרך מכון וינגייט. בתמורה לכך, כהן קיבל עמלה של כ- 100 אלף ש"ח מאיגוד הכדורסל. קליסקי נאשם כי סייע לכהן לזייף מסמכים, אותם כהן הכין כדי להסתיר את העובדה שקיבל עמלה בעד העברת התקציב לאיגוד הכדורסל.

באישום השני, קליסקי נאשם כי ניצל את קשריו עם קירשנבאום לשם השגת תקציב מדינה בהיקף של כחצי מיליון ש"ח עבור איגוד הכדוריד. קליסקי דרש מאיגוד הכדוריד טובת הנאה כספית בעד הסדרת העברת התקציב, בדמות הסכם עבודה למתן שירותי מיתוג וייעוץ לאיגוד בהיקף של 188,000 ש"ח. מאחר שאיגוד הכדוריד אינו נמנה עם הגופים שניתן, על-פי חוק, להעביר להם תקציבי מדינה שמקורם בכספים קואליציוניים, התקציב עבר לאיגוד בעקיפין דרך מכון וינגייט.

בעד העברת התקציב, הוציאה החברה שבבעלות קליסקי חשבונית למכון וינגייט על סך 188,000 ש"ח, על אף שעד למועד זה ביצע הנאשם עבודה חלקית בלבד עבוד איגוד הכדוריד שלא הצדיקה את היקף התשלום שדרש. בהמשך, התקבל בחשבונו של קליסקי הסכום האמור של 188,000 ש"ח, אשר מהווה למעלה מ-35% מהתקציב שהתקבל.

על פי הסדר הטיעון, התביעה תבקש לגזור על קליסקי עונש של שנת מאסר בפועל וההגנה תהיה חופשית בטיעוניה. כמו כן, ייגזר על קליסקי מאסר על תנאי וקנס בסך 200 אלף ש"ח.