סערה התעוררה כשבתל אביב הפיצה סיעת "הירוקים החילונים" את קמפיין פתיחת בתי העסק בתשעה באב, ובו קראה לעסקים להצטרף אליו ולתלות שלט שנושא את הכיתוב: "פתוחים בתשעה באב לשירות הלקוח".
כתגובת נגד החל חיים גורן, יו"ר סיעת הבית היהודי בתל אביב, לחלק שלטי "אני נשאר סגור" לבתי עסק שונים. נשאלת השאלה כיצד קרה שדווקא תשעה הפך מיום של אחדות וסולידריות ליום של מחלוקת שאלה ואלה אומרים "שלי"? מסקירה היסטורית מהירה אפשר להבחין בנקל כי המחלוקת היא הבעיה החמורה ביותר של היהודים.
לאורך ההיסטוריה כולה אפשר למצוא תהליך של מחלוקת בעם שמובילה לשנאת חינם, וכתוצאה מכך מפלה קשה וחורבן. אפשר לראות זאת לא רק בסיפורים שהובילו לחורבן בית שני, אלא גם בסיפור השבטים ויוסף שהובילה לגלות מצריים, המחלוקת שהובילה לפיצול מלכות ישראל ויהודה בימי רחבעם, וכן הפלגים בעם בתקופת המרד הגדול.
מרתק שבמדינת ישראל בה חיים שמונה מיליון אנשים, בכנסת האחרונה התמודדו מעל 20 מפלגות, בעוד שבארצות הברית של אמריקה בה יש כ-320 מיליון אזרחים, התמודדו שתי מפלגות בלבד. הדבר אינו נובע רק מכך שעם עקשן וקשה עורף אנו, אלא כי המחלוקת היא עניין מהותי בעמנו כשכל אחד הולך עם האמת שלו עד הסוף ולעיתים לא מוכן להתגמש קצת לכיוון חברו. וכמו יהודים טובים, אנו מוצאים סיבה להתווכח אפילו בתשעה באב.
אני יכול להבין למה חלק מהציבור החילוני יוצא בקמפיין כה מעורר מחלוקת. הם לא מרגישים שייכות לתשעה באב. מושגים כמו אבל, צום או מקדש זרים להם, והקרדיט המלא נזקף לזכות קמפיין הדתה-הסתה שחותר תחת הזהות היהודית והישראלית. הוא מצליח להציג תמונת מצב מעוותת כאילו צד אחד כופה על הצד השני דברים הזרים לו שאינם שייכים אליו ולמורשתו.
נכון, בקמפיין ההדתה יש אנשים שחוששים באמת ובתמים מכפייה, אך החלק הפעיל והרועש ביותר שמוביל את הקמפיין מורכב מפעילים קיצוניים המונעים כל העת מאנטי יהדות. בסופו של יום, הקמפיין עושה גול עצמי, כאשר 90% מהזהות הישראלית נשענת על זו היהודית, כל מלחמה בזהות היהודית כורתת את הענף עליו אנו יושבים.
אבל למה דווקא ט' באב הוא נשוא המחלוקת? נראה לי שהסיבה היא טכנית, בשל העובדה שהתאריך נופל בזמן חופשת הקיץ. לא לחינם הקמפיין לא קרא למסעדות ובתי עסק לפתוח את שעריהן ביום-כיפור. קל להסית את הציבור נגד תשעה באב, כיוון שבניגוד לכל חגי ישראל שחלים לאורך שנת הלימודים ותלמידי ישראל נחשפים ולומדים עליהם ועל המורשת היהודית שלהם כבר מגיל צעיר, חודש אב נופל בליבה של חופשת הקיץ וחוץ מתלמידים שגדלו בבתים מסורתיים או דתיים, המונח הזה זר ומוזר.
זו למשל גם הסיבה שכשרצו לקבוע את יום השואה לא קבעו אותו בתשעה באב, כיוון שמקבלי ההחלטות חששו מכך שלא יהיה ליום זה ביטוי במערכת החינוך מאחר וכולם בחופש. נבואה שלצערנו הגשימה את עצמה במלואה.
הפתרון כמובן יהיה להוסיף אור, לתקן את המעוות, ללמוד וללמד על תשעה באב במשפחות שלנו ובמערכת החינוך. רק אור יכול להאיר את מחשכי השכחה של המקורות ההיסטוריים-תרבותיים שלנו, ואז בעז"ה תשעה באב יהפוך מיום אבל ליום שמחה של אחדות לאומית.
בצלאל ספרא הוא מנהל תכנית יחד-זהות יהודית בקהילה, מבית רשת אור תורה סטון