איש בבית אביו ואמו (אילוסטרציה)
איש בבית אביו ואמו (אילוסטרציה)צילום: iStock

בעשורים האחרונים התרחבה המחלוקת בין זרמים מובילים בציבור החילוני לבין הדתיים והחרדים בתחום שניתן לכנותו "המבנה המשפחתי של החברה".

כיום, שילוב קטלני בין ארגונים של הקרן החדשה, חוגי מגדר באוניברסיטאות, ועיתונאים ועסקנים מטעם הפמיניסטיות וה"להט"בים" עושים כמיטב יכולתם להפוך גם את הסדר הזה על ראשו – החל מעצם התפיסה שהחברה כולה בנויה על החיבור בין איש לאישה.

לא מדובר כאן רק על מחלוקת בעניינים שמוגדרים כמצוות עשה ולא תעשה, מצוות דרבנן ודאורייתא, או איסורי כרת.

אמנם, איסור משכב זכר הוא איסור חמור מהתורה, ו"כבד את אביך ואת אימך" (שגם אותו תוקפות הפמיניסטיות בדרכים שונות) הוא אחד מעשרת הדיברות. אבל "עַל כֵּן יַעֲזָב אִישׁ אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד" (בראשית ב', כ"ד) כלל אינו מצווה.

מדובר בסדר בראשית של ממש: עניין כל כך יסודי שהתורה אפילו לא מצאה צורך לנסחו כמצווה – אלא רק הסבירה לנו איך הוא נוצר, כפי שהסבירה לנו את היווצרות העולם הגשמי עצמו, ואת מיני הרמשים ובעלי החיים.

אשרינו שזכינו לחיות בימים מהפכניים. חברות הכנסת יחימוביץ' ומיכאלי והפרופסוריות מחוגי המגדר קוראות תיגר בדבריהן ובחוקיהן על עצם התפיסה הבראשיתית שאומרת שהאיש דבק באישה והאישה דבקה באיש ושזהו היסוד שהחברה בנויה עליו. נשות הכת הפמיניסטית חולקות, במילים ובמעשים, על עצם היותו של המבנה הזוגי בין איש ואישה המולקולה היסודית של החברה, ועושות הכל כדי לעודד את פירוקה בפועל, ולהקל עליו.

מדובר בהיפוכו הגמור של העיקרון שלפיו קבעו חז"ל את הכתובה: "כדי שלא תהא קלה בעיניו להוציאה" (תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף פ"ט, עמוד א'). מדינת ישראל עושה הכל כדי שיהא קל בעיניה להוציאו.

הפרקליטות בימינו מסרבת, כמדיניות, להעמיד לדין נשים שהוכח כי הן העלילו עלילות כזב על גברים, במסגרת מאבקים בזוגיות בכלל, ומאבקי גירושין בפרט. סירוב זה מעוגן בהנחיית הפרקליטות שמספרה 2.5, ואף שנוהל זה שונה בלחצה המבורך של שרת המשפטים, והוא מכיר בכך שקיים צורך ציבורי עליון בהעמדה לדין של מעלילות (ומעלילי) עלילות – הרי שהוא קובע גם תנאי נוקשה: העמדה לדין של מעליל/ה תתבצע רק על פי החלטת פרקליט מחוז. בפועל, חלפו כבר שנתיים מתיקון ההנחיה וככל הידוע, אין העמדות לדין בגין תלונות שווא. שאלותינו לפרקליטות בעניין זה כלל אינן נענות.

הנישואין כמלכודת, הגירושין כפיתוי

גם למשטרת ישראל הנחיה דומה. הוראת אגף החקירות 03.300.226 מאפשרת לחוקרים המתמחים בתלונות על אלימות במשפחה לסגור תיקים בגין חוסר עניין לציבור או היעדר ראיות – אך לא מכירה כלל באפשרות שסגירת התיק תנבע מחוסר אשמתו של הנילון, ובמצב שבו דווקא המתלוננת (או המתלונן) הם העבריינים שצריכים לעמוד לדין.

על כך נוספות הנחיות של הרווחה שמאפשרות למנוע כליל מפגשים בין ילדים להורה, על פי רוב האבא, רק משום שמדובר ב"גירושין בקונפליקט", ולאפשר רק מפגש שבועי מפוקח ב"מרכז קשר"; מלחמה עיקשת של ח"כיות פמיניסטיות נגד דיני משמורת ומזונות שוויוניים; חוקים המאפשרים להוצאה לפועל לכלוא אדם בשל חוב מזונות, ועוד שלל חוקים, תקנות ופסיקות המעצבים את מציאות חייהן של משפחות מתגרשות.

הנחיות אלו, מדיניות זו, פירושן מתן אור ירוק ואף עידוד לנשים להשתמש בתלונות שווא כנשק נגד גברים. הן מהוות עידוד רשמי של מוסדות אכיפת החוק לפירוק זוגיות בדרכי עורמה וכחש. הן שומטות את יסוד האמון מהקשר בין איש לאישה והופכים צד אחד לבן ערובה של השני, בחסות המדינה, ובניגוד לכל עקרונות הצדק וההגינות.

הן משתדלות להפוך את הנישואין למלכודת, עבור גברים, ואת הגירושים לאופציה כמעט מפתה, עבור נשים.

לעדכן את ספר בראשית?

פירוש ההנחיות הוא שהמדינה אפילו לא מאמינה כבר ב"על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד". סדרי בראשית שונו. ייתכן שבתורה המעודכנת של מדינת ישראל יש לכתוב כך:

"על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו ודבק זמנית באשתו, לפחות עד שזו תמצא לנכון לגרשו, ואז יחזור האיש לבית אביו ואמו, כי מרבית שכר יופנה לתשלום מזונות מופקעים בעבור ילדים שייתכן מאוד שלא יזכה כלל לגדל".

והשאלה המתחייבת בסופו של טקסט כזה היא – האם נזכה לראות את היום שבו הדמויות שרואות עצמן כמופקדות על שימור התורה ככוח חי ומוביל בעם ישראל, ירימו את נס המרד בנושאים אלו? האם יבוא הרגע שבו סדרי הבראשית המשפחתיים יצטרפו אל ענייני שבת, כשרות, "מיהו יהודי", גיור, תקציבי ישיבות, שירות דתיים וחרדים בצה"ל, וחיזוק ההתיישבות, כנושאים שראוי להילחם עליהם, תחת דגלה של התורה?

האם במקום לעדכן את ספר בראשית, נעדכן את עצמנו ואת ספר מאבקנו?

אני סבור שביום שהדבר הזה יקרה, יחול מהפך גדול בעם ישראל, ושלמהפך הזה יהיו השלכות פוליטיות רחבות היקף ומבורכות, שישפיעו בוודאי גם על יתר התחומים שמעסיקים אותנו מאוד בימים אלו.

הכותב הוא אב לשניים ויו"ר תנועת המשפחה.