הסכם הפיוס שנחתם בין אריתריאה לאתיופיה לאחר שנים ארוכות של לחימה ביניהן, מבשר ככל הנראה גם את תום עידן גיוס החובה הבלתי מוגבל במדינה.
למרות זאת, היום שבו אפשר יהיה לדווח על התחלה של גירוש מסתננים בחזרה לאריתריאה כנראה רחוק. דיון שהתקיים השבוע מחזיר אותנו היישר לקרקע המציאות. הנושא נבחן ונבדק, אבל גרירת הרגליים נמשכת. היועץ המשפטי של המועצה לביטחון לאומי סיפר בכנסת כי מוקדם מדי לקבוע אם ניתן יהיה לגרש בעתיד הנראה לעין את המסתננים מאריתריאה. היועץ גם הסביר שלמרות שההתפתחויות דרמטיות יש לעכל אותן בקצב הנכון. בכיר במשרד החוץ הוסיף שצריך לתת לזמן לעשות את שלו.
בינתיים, כדי ליצור מראית עין של התקדמות, דאגו במשרד הפנים להדליף לתקשורת כי נבחנת האפשרות לגרש את מהגרי העבודה לאריתריאה, אבל טרחו להדגיש כי "בינתיים מדיניות אי ההרחקה לאריתריאה וסודן נותרה בעינה". גורם בכיר במשרד הפנים אומר כי המטרה העיקרית היא להוציא את המסתננים באופן מוחלט מישראל, אבל באופן הנכון. הטענות הללו, בליווי הדברים שנשמעו מפי נציגי המדינה השונים בדיון בכנסת, לא מעניקים תקווה משמעותית לתושבים הסובלים, בדרום תל אביב ובמקומות אחרים.
יונתן יעקובוביץ', מנהל הפעילות של המרכז למדיניות הגירה ישראלית, מסביר בשיחה עם 'בשבע' את ההתפתחויות האחרונות. "ממשלת אריתריאה החזיקה במדיניות גיוס שאף פעם לא באמת היה בלתי מוגבל בזמן כפי שטענו, אלא הוגבל לעד עשר שנים, וגם אז לא דובר על שירות בפועל. אריתריאה הצדיקה זאת במאבק מול אתיופיה ובכך שהאריתראים קטנים מאוד יחסית לאתיופים. מהרגע שבעצם אין מלחמה אז אין תירוץ רשמי", קובע יעקובוביץ' ומוסיף: "השאלה היא אם אריתריאה אכן תבטל את חובת הגיוס הרשמית, ועל כך עדיין אין תשובה".
בית המשפט פסק – אז מה?
התפתחות נוספת, פרט להסכם ההיסטורי בין אתיופיה לאריתריאה, היא פסיקה של בית המשפט הפדרלי בשוויץ שקבע שאין שום בעיה להעלות מהגרי עבודה על מטוס ולהחזירם לאריתריאה. השופט קבע כי הטענות לסכנה לאלו שיחזרו לאריתריאה מופרכות, וגם טענת השירות הצבאי אינה מהווה עילה להכיר במסתננים כפליטים. אבל מילים לחוד ומעשים לחוד. שוויץ נתקלת בבעיה אמיתית ביישום ההחלטה עקב חוסר שיתוף פעולה מופגן מצד המשטר האריתראי. מדוע זה קורה? יעקובוביץ' מציין כי הרקע הוא המאבקים הפנימיים במדינה, שזולגים גם למדינות שבהן שוהים האריתראים. "ראינו בארץ את כל מקרי האלימות בין תומכי ומתנגדי המשטר. צריך להבין שיש המון תומכי משטר שנמצאים מחוץ לאריתריאה והנשיא תלוי בתמיכה שלהם, בעיקר מבחינה פיננסית".
מה האינטרס הפיננסי?
"במקרה של אריתריאה האינטרס הוא כלכלי כמעט לגמרי – ענף הייצוא הגדול ביותר שלהם הוא אריתראים. יותר מ‑40 אחוזים מהתל"ג שלהם מגיע מכסף שהמהגרים שולחים הביתה. יש מציאות שהיא נוחה מאוד לכולם – למשטר האריתראי מחד ולמהגרים עצמם מאידך".
יש לישראל מה לעשות במצב הנוכחי?
"ישראל צריכה כלים שיגרמו לכך שמהגרי עבודה יקומו ויעזבו. עד כה יותר מ‑3,000 אריתראים חזרו לאריתריאה, ולא למדינה שלישית או למקומות אחרים. אנחנו קידמנו את חוק הפיקדון, שהשבוע היה עוד דיון בבג"ץ בעתירות נגדו כדי למסמס אותו. החוק אומר שהמעסיקים צריכים להפקיד 20 אחוזים מהשכר של המסתננים בחשבון נאמנות עד שייצאו מישראל, ועוד 16 אחוזים על חשבונם של המעסיקים עצמם. דבר כזה גם יעצור את זרם הכספים למדינות המוצא, וגם יעניק תמריץ חיובי לצאת מישראל ולקבל את יתרת הכסף שבנאמנות".
אלא שגם במקרה הזה, בדיוק כמו ביטול חוק ההסתננות על ידי מערכת המשפט, קיים חשש אמיתי שבג"ץ יפסול את החקיקה. "גם בחוק הזה בג"ץ עלול להתערב. בגלל החשש מבג"ץ המדינה קבעה תקנות שמחריגות נשים באופן גורף והחלישה את החוק עוד יותר. קשה לי להאמין שהמשטר האריתראי יתחיל באופן המוני לקבל בחזרה מהגרים. אנחנו צריכים להמשיך לפעול כשפסק הדין משוויץ מחזק את העמדה שלנו", מוסיף יעקובוביץ'.
לדבריו, למרות השנים הארוכות שבהן ישראל מתמודדת עם בעיית ההסתננות וכל מה שכרוך בה, עדיין לא העמיקה ההבנה הנכונה בקרב קובעי המדיניות. "ישראל נמצאת קרוב ליבשת אפריקה והיא מוקד משיכה להגירה לא חוקית. המדינה סגרה את מתקן חולות וויתרה על החוק שיאפשר להפעיל אותו כשדיברו על קידום ההרחקה למדינה שלישית. זה מראה שהיא עדיין לא מבינה שמדובר בסוגיה שלא הולכת להיעלם מחר בבוקר. אנחנו נראה עכשיו גל של ניסיונות לשכנע למה צריך להשאיר אותם פה מסיבות הומניטריות. מדינת ישראל צריכה להבין את זה ולתכנן תוכנית ארוכת טווח לטיפול בבעיה".
השיקום מתחיל בגירוש
שפי פז, ממובילי המאבק נגד המסתננים בדרום תל אביב, אומרת שההתנהלות הסלחנית כלפי המסתננים נחשפה במערומיה. "לדעתי תמיד היה אפשר להחזיר לאריתריאה, ועכשיו פשוט הבלוף התפוצץ".
מה את מצפה שיקרה עכשיו?
"הממשלה תנסה למסמס את זה, והתפקיד שלנו הוא למנוע את זה ממנה. אני לא קובעת מדיניות, אבל אני יכולה להכריח את ראש הממשלה והציבור להתייחס למצב, ואני אעשה את המקסימום כדי שיתייחסו למצב הזה. אמרו לנו בעבר שאין פתרון אחר מלבד מתווה האו"ם שלא הצליח, והנה עכשיו יש נקודת אור".
בינתיים אישרה הממשלה הקצאת 28 מיליון שקלים להפעלת תוכניות חברתיות באזורים שבהם פגעו המסתננים בחיי הישראלים, כמו דרום תל אביב ושכונות בפתח תקווה ובאילת. ראש הממשלה התגאה בכך שמדובר בתוכנית שיקום שתציב את דרום תל אביב כאזור עדיפות לאומי.
פז לא מתלוננת, אבל חושבת שההגדרה חוטאת למציאות. "בגלל שמעורבים כאן הרבה אנשים, כולם רוצים קרדיט. בנו כאן תוכנית שהמטרה שלה לא הייתה שיקום ואזורי עדיפות לאומית אלא לטפל בשיקום אחרי שהמסתננים יגורשו. כי מבחינתנו שיקום עכשיו יוביל לכך שכל הכסף בסופו של דבר יגיע למסתננים. אנחנו יודעים ורואים בעיניים איך דברים כאלה קורים".
אז מה בעצם מטרת התוכנית ולמי היא תסייע?
"יש כאן כמה אוכלוסיות שמשוועות לעזרה והתקציב הזה מיועד להן. זה לא תקציב שיקום אלא תקציב חירום – לעזרה לקשישים, לאימהות חד הוריות ולילדים בסיכון. יש פה אימהות חד הוריות שהילדים שלהן לא מקבלים מעונות בחינם כמו המסתננים, אין מתנדבים שבאים לסייע להם עם הילדים כמו המסתננים למרות שהן צריכות עזרה. חלק מהכסף מיועד להסעות לקשישות למועדון קשישים, כי הן חוששות להסתובב ברחובות – והחשש שלהן מוצדק. החיים של התושבים נפגעו חזק מאוד. המטרה הייתה לתת קצת כסף לאוכלוסיות בסיכון. היו מעורבים כאן המון פוליטיקאים ולכן קראו לזה תוכנית שיקום, אבל בעצם השיקום עוד לא התחיל. הכסף הזה מבורך, וזה לא פירורים אלא סכום משמעותי, אבל זה לא במקום שיקום".
אז אתם שמחים במה שיש, אבל המאבק שלכם עוד לא קרוב לסיומו.
"הסיסמה שלנו הייתה תמיד: השיקום מתחיל בגירוש. אנחנו לא מאמינים בשיקום כל זמן שהם פה, כי אנחנו רואים לאן הולכים התקציבים האלה. זה אומר שעוד תקציבים יופנו להקמת מוסדות חינוך למסתננים, לרווחה למסתננים. היתרון הגדול של הכסף הזה הוא שהוא צבוע לפרויקטים מאוד מסוימים שמיועדים לישראלים והמסתננים לא יכולים לגעת בהם. הכסף הזה יציל אנשים שנמצאים במצוקה קשה מאוד, אבל הצורה שהממשלה הציגה את זה היא לא נכונה. אני מבינה למה ראש הממשלה עשה את זה, כדי לגזור את הקופון אצל הציבור".
שרת המשפטים איילת שקד אמרה השבוע בכנס מפלגתי כי אם אכן תבוטל חובת הגיוס לצבא אריתריאה, ישראל תחזיר לשם את המסתננים באופן מיידי, וציינה כי מדובר בבשורה גדולה לתושבי דרום תל אביב. שפי פז רוצה להיות אופטימית, אבל שומרת על נקודת מבט ריאלית. "האריתראים כבר די מבוהלים ומנסים לבנות איזשהו סיפור כדי למנוע את הגירוש שלהם. מאוד יכול להיות שזה יצליח להם", היא אומרת בהשלמה, אבל לא שוכחת להוסיף: "אנחנו נמשיך להיאבק עד שכל המסתננים יעזבו".