ארגוני הלהט"ב הצליחו להשתלט על השיח הציבורי. הפגנת להט"ב בתל אביב
ארגוני הלהט"ב הצליחו להשתלט על השיח הציבורי. הפגנת להט"ב בתל אביבPhoto by Tomer Neuberg/Flash90

1

מההיבט של עוצמת ההתגייסות וההטיה התקשורתית, מה שקרה כאן השבוע יכול להתחרות רק עם ימי הגירוש מגוש קטיף, השבוע לפני 13 שנה.

ומבחינת האלם שנפל על המחנה הדתי, המסורתי והשמרני, מה שקרה השבוע דומה לימים שלאחר רצח רבין. שתיקה מתוך פחד. מתוך ידיעה שמי שיעז להרים את הראש – יחטוף אש צולבת.

כמו למשל הרב אריה שטרן, רב העיר ירושלים, ששלי יחימוביץ' בלשונה המשתלחת בטוויטר לא היססה לתארו כאחד מן "ההומופובים המתועבים ביותר", משום שהעז לומר שילדים שגדלים בלי אבא ואמא עלולים להיפגע. כי בשיח הציבורי והתקשורתי בישראל יש כאלה שחייבים בריסון עצמי, שאם לא כן הם ייחשבו כמסיתים, ויש אנשים ונשים מהצד של שלי יחימוביץ' - שרשאים לחרף ולגדף כאוות נפשם את מי שחושב אחרת מהם. מי שיאמר "סוטים" יישלח אל עמוד הקלון. מי שיאמר "הומופובים" או "פשיסטים" – קדוש ייאמר לו.

גם ההתגייסות חסרת התקדים של חברות מסחריות וגופים ציבוריים לימין מחאת הפונדקאות השבוע היא רק בחלקה תוצאה של הזדהות רעיונית חפה מאינטרסים. חלק לא מבוטל מהעניין הוא הפחד מהוקעה על ידי ארגוני הלהט"ב הדורסניים.

כבר שנים מתנהל הדיון בנושא הזה במעמד צד אחד בלבד. ארגוני הלהט"ב הצליחו להשתלט על השיח הציבורי וליצור מצב שבו רק דעתם לגיטימית, רק היא ראויה להישמע. מי שחושב אחרת יושתק באמצעים כוחניים. חופש דעה? חופש ביטוי? הצחקתם אותם.

2

סקר שפורסם השבוע בחדשות 2 מראה כי 51 אחוזים ממצביעי הליכוד תומכים במחאת הפונדקאות, לעומת 42 אחוזים בלבד שמתנגדים לה. אבל מה שמדאיג עוד יותר הוא התוצאה בקרב מצביעי הבית היהודי - שם שיעור התומכים עולה ל‑58 אחוזים, לעומת 40 אחוזים בלבד שמתנגדים. ככה נראה ציבור שעבר עליו מכבש תעמולה כבד, שספג מסע של הפחדה והשתקה. ככה נראית מפלגה מושתקת, שארגוני הלהט"ב פוצצו כינוסי בחירות שלה והצליחו לטעת במנהיגיה את התחושה המוטעית שהצלחתם האלקטורלית מותנית בלגיטימציה שהם יקבלו מארגוני הקהילה הגאה המיליטנטים.

תוצאות הסקר הזה הן כנראה מוטות ומוגזמות, מבטאות הלך רוח זמני של שבוע סוער במיוחד. אבל גם כך הן משקפות תודעה ציבורית שמתעצבת תחת קמפיין חד-צדדי מתמשך, שלא רק השבוע אלא לאורך שנים לא ניתנת לו תשובה הולמת. הצליחו לבלבל את מצפוננו עם איומי התאבדות של להט"בים במצוקה ועם אצבע מעלילה על אשם תורם ברצח שירה בנקי, ממש כמו שהצליחו לפני שנים להשתיק אותנו בהטלת האחריות לרצח רבין. שיטות ההוקעה הקבוצתית והאצבע המעלילה, שהוכיחו את עצמן לאחר רצח רבין, יושמו שוב בהצלחה והביאו לתוצאות דומות. שום דבר כאן לא מקרי. הכול מתוכנן ומקצועי, מסע תעמולה לעילא ולעילא.

3

הנה השקר שממנו התחיל כל הקמפיין, השקר של האפליה כביכול. זוכרים על מה רגזה הארץ ת"ק פרסה על ת"ק פרסה? על התיקון לחוק הפונדקאות, שלא עבר בכנסת בשבוע הקודם. האם הכנסת החליטה משהו חדש נגד הלהט"בים? האם עבר חוק משנה-מציאות ופוגעני במיוחד, החלטה מזעזעת של הח"כים שמצדיקה השבתה של המשק, חסימת כבישים, שימוש במשאבים ציבוריים (מי התיר למנהלי גופים ממשלתיים לחלק ימי חופשה בחינם לעובדים שבחרו לשבות? זה כסף של אבא שלהם?), התגייסות תקשורתית שלוחת רסן מקצועי ואתי? האם הולט משהו בכנסת שמסביר את אותו היתר דה-פקטו חסר תקדים שניתן לחיילי צה"ל להשתתף בהפגנות שנויות במחלוקת פוליטית, ואת רמיסת יום האבל הדתי והלאומי תשעה באב - כאילו שאי אפשר לשבות ביום אחר?

הרי שום החלטה חדשה שמפלה זוגות חד-מיניים ממין זכר לא התקבלה לאחרונה בכנסת. התיקון לחוק הפונדקאות שעבר בשבוע הקודם (תיקון שבעצמו חוקק בלחץ בג"ץ שהגישו ארגוני הגאים) התיר גם לנשים יחידניות ללא בן זוג, לא משנה מה נטייתן, להיעזר בפונדקאות, בעוד גברים יחידניים אינם זכאים לכך, שוב – לא משנה מה נטייתם. אז נכון שזוגות גברים חד-מיניים מעוניינים שגם לגברים תותר פונדקאות, והתאכזבו מאוד כשנדחתה הצעת התיקון שנועדה להסדיר זאת. אבל גם גברים אחרים שלא מצאו בת זוג ומעוניינים בילד נפגעים מהמצב הקיים באותה מידה. אם יש כאן אפליה, זו אפליה בין נשים לגברים ולא בין גברים נורמליים ללהט"בים.

4

והאפליה הזאת בין אישה לגבר מוצדקת לחלוטין. אישה שמתקשה להרות עוברת נתיב ייסורים של שנות טיפולים רפואיים חוזרים, הזרקת הורמונים, לעיתים הפלות. כשמתברר לבסוף שאינה יכולה להרות, בלית ברירה וכמוצא אחרון, מתירים לה את האופציה המאוד בעייתית של שכירת גופה של פונדקאית. האם אפשר בכלל להשוות בינה ובין גבר שאין לו שום בעיה רפואית להפרות אישה, אך הוא מעוניין לשכור פונדקאית משום שאינו רוצה לשמוע בעתיד מאם ילדיו, אלא מעדיף לשכור לתשעה חודשים אם שלאחר מכן תתנתק מהילדים שהרתה וילדה? פונדקאות היא פרוצדורה הכרוכה בבעיות מוסריות קשות, וברוב מדינות העולם הנאור אסורה על פי חוק. אז אם בישראל התירו זאת בדוחק, רק לנשים שאינן מסוגלות להרות ולא לאחרים, האם זה מצדיק קמפיין אגרסיבי כזה שמציג את הלהט"בים בישראל כמופלים ומדוכאים ואת ישראל כמדינה חשוכה?

ומה היה קורה אילו התיקון היה עובר, והמוני זוגות של גברים חד-מיניים היו מצטרפים לשוק הישראלי של מבקשי הפונדקאות? הרי כבר היום מספר הנשים שמוכנות להשכיר את רחמן למען עובר שאינו שלהן קטן ממספרן של הנשים מנועות ההיריון המשוועות לפונדקאית. האם מוצדק שלתור הצפוף הזה, תור של נשים שאין להן מוצא אחר, יצטרפו כעת גברים שאינם סובלים משום בעיה רפואית? לאן נעלמו כל הפמיניסטיות, דורשות טובת הנשים (מלבד עירית לינור הישרה והאמיצה)? היכן כל אותן ח"כיות שחשבו בעבר שכל סוג של פונדקאות צריך להיחשב כסחר בנשים, ולהיאסר בישראל כמו שהוא אסור כמעט בכל מדינות העולם? גם הן כרעו תחת לחץ ארגוני הגברים החד-מיניים? ועד לאן נגיע עם התביעה להיתרים גורפים לפונדקאות? מה לגבי מי שיכולה להרות אבל זה לא מתאים לה כרגע בגלל הקריירה? גם היא תוכל לשכור פונדקאית? ומה לגבי גבר יחידני הסובל מבעיות פוריות? האם הוא יוכל לקבל ילד מהיריון של פונדקאית ששכר, אשר נוצר מתרומת זרע וביצית שאין לו שום קשר אליהם? איפה יעבור הגבול בין פונדקאות לגיטימית לסחר בילדים?

5

ארגוני הלהט"ב הראו השבוע את כוחם, אבל הם עלולים לגלות שמפגן הכוח הזה עובד גם בכיוון ההפוך. הכוח שלהם מוגזם, וכעת כבר ברור שאי אפשר להמשיך ולהיכנע לפחד ולחששות, ואין ברירה אלא לצאת למאבק. כבר היום, ברשימת הדרישות התובענית שהוגשה לראש הממשלה, הם דורשים להכתיב על פי תפיסתם את אופן הטיפול בסוגיית הנטיות החד-מיניות במערכת החינוך, כולל החינוך הממלכתי-דתי. הם דורשים לעשות הכול כדי לתמוך בזהות מינית מבולבלת ולהקל על שינוי מין, ובמקביל לדכא ניסיונות לשיקום ההתאמה בין הזהות המינית האנטומית לזו הנפשית. הם יילחמו בכל ניסיון למצוא מזור אמיתי למצוקה ולפתח פתרון רפואי או פסיכולוגי לאותן נטיות לא טבעיות שמפרקות את המבנה המשפחתי הנורמטיבי. והתובענות שלהם לא תאפשר למי שרוצה לשמור על ערכי המשפחה להמשיך לשבת על הגדר.

באשר לפונדקאות, אם אין ביכולתנו כחברה לשמר את התרופה החריפה ובעלת תופעות הלוואי הזאת למקרים קשים בלבד, מוטב לבטל לחלוטין או כמעט לחלוטין את ההיתר להשתמש בה. אם ההיתר המוגבל שניתן לנשים שאינן מסוגלות להרות מסיבות רפואיות הופך להיתר נרחב לכל המעוניין – אז עדיף שנהיה כמו רוב מדינות העולם המתוקנות ונתיר פונדקאות, אם בכלל, רק בהתנדבות מוחלטת, כמו תרומת כליה. נאמר עד כאן לתופעה ההולכת ומתרחבת של ילדים שאינם מכירים את הוריהם ושל הורים שתורמים (בדרך כלל תמורת תשלום נאה) זרע או ביצית ומתנערים מאחריות לעתיד ילדיהם.

6

ומילה אחת לסיום למנהיגי הבית היהודי. יש דברים שאינם נמדדים רק לפי תשואה אלקטורלית. ערכי המשפחה היהודית הם בבת עינו של הציבור הדתי. אי אפשר להמשיך לשבת על הגדר כאשר הם נרמסים. הסובלים מנטייה חד-מינית ראויים להשתתפות מלאה במצוקתם ולמלוא האמפתיה והסיוע, אבל התפיסה היהודית לא יכולה לתת לגיטימציה לתרבות של זוגיות והקמת משפחה חד-מינית. את ההשקפה הזאת עליכם לבטא בלי לפחד כלל. אם תשכילו ללכת בדרך הזאת, שהיא קודם כול צודקת, תגלו שמאחוריה עומד ציבור רחב שישמח לתמוך בכם.

לתגובות: [email protected]