"אף אחד לא ישבור את הכלים". בכירים בעדה הדרוזית
"אף אחד לא ישבור את הכלים". בכירים בעדה הדרוזיתצילום: פלאש 90

מחאת העדה הדרוזית נגד חוק הלאום הלכה השבוע צעד אחד קדימה. שני קצינים בני העדה החליטו לעזוב את צה"ל כחלק מהמחאה, והביאו את הרמטכ"ל לצאת מגדרו ולבקש לא לערב את צה"ל במחלוקת הפוליטית.

גם בכנסת אפשר לשמוע קולות שונים מקרב אנשי העדה הדרוזית. המחאות נגד החוק נשמעות לא רק מחברי כנסת מהאופוזיציה, אלא גם מצידם של חברי הכנסת אכרם חסון וחמד עמר, נציגי כולנו וישראל ביתנו מהקואליציה. מעניין לציין כי חבר הממשלה השר הדרוזי איוב קרא משתתף בכל הפגישות שבהן מנסים למצוא פשרה לנושא, אבל ממעט להתבטא בשל הוראה מפורשת מראש הממשלה שחושש שמה שיתנהל בחוץ יפריע להשגת סיכומים בחדרים הפנימיים.

מה בדיוק דורשת העדה הדרוזית? מה מטריד אותה בחוק הלאום? ח"כ אכרם חסון מכולנו מסביר ל'בשבע' את הטענה הבסיסית: "חוק הלאום מקטלג אותנו ביום בהיר אחד שאנחנו אזרחים סוג ב' יחד עם כל מיני שונאי ישראל ואין לנו שוויון".

איפה זה מתבטא בחוק?

"סעיף 7 למשל מדבר על התיישבות יהודית. אם הבן שלי והבן שלך נמצאים באותה יחידה בצבא, ושניהם רוצים להקים שכונה – הבן שלך יכול והבן שלי לא. בסעיף 1ג' יש בעיה שנכתב שיש חזקה רק לעם היהודי בארץ ישראל, אבל אני נולדתי כאן על האדמה הזאת. אנחנו נמצאים אלף שנים בארץ ישראל. עשינו ברית חיים עם העם היהודי כשהוא חזר לארץ ישראל והיה מיעוט, ותמכנו בהם תמיד. אנחנו ישראלים וציונים. אנחנו אחים של העם היהודי. גדלנו כאן ואנחנו חלק בלתי נפרד מהישראליות ומהמדינה. אבל ברגע שאני לא מוזכר בחוק ושמת אותי באותו מקום עם שונאי ישראל, אז איפה חזון מגילת העצמאות?".

הצבעת נגד עמדת הקואליציה על החוק וגם עתרת לבג"ץ נגדו.

"אני הלכתי לבג"ץ על טהרת הדרוזים, כדי שלא יאשימו אותנו שאנחנו בשמאל. אנחנו לא בשמאל, ונלחמים רק בשביל העדה הדרוזית שנפגעת. אם אני לא אהיה נאמן לעדה הדרוזית אני לא אהיה נאמן למדינת ישראל. ניסיתי במשך חודשים בכל כוחי לשנות, לשכנע ולהסביר ליוזמי החוק וגם לראש הממשלה שפוגעים בעדה הדרוזית, ולא הקשיבו לי. קיבלתי חופש הצבעה מהמפלגה שלי כי יודעים שאני צודק. המפלגה שלי לא רצתה לפרק את הקואליציה, וכמו שהממשלה מצביעה איתנו על תוכניות שלנו, המפלגה צריכה להצביע איתם. אני לא יכולתי ללכת נגד צו מצפוני".

לסוגיה הזאת יכול להיות פתרון? יש לך הצעה?

"אני מבקש להזכיר את העדה הדרוזית כעדה שווה. אין לנו כאן שאיפות לאומיות להקמת מדינה. אנחנו מעוניינים רק בשוויון. לא ביקשתי הגדרה עצמית, ביקשנו אזכור שלנו בחוק. אני מציע להוסיף לתוך החוק את נושא השוויון של בני העדה הדרוזית וגם את ההתיישבות של הדרוזים. אחרת כשנלך לשופט, הוא יסתכל בחוק ויאמר לי – יכול להיות שאתה צודק אבל החוק לא איתך בעניין הזה".

שכחו את הדרוזים

לעומת עמדתו של ח"כ חסון, מעניין לשמוע את עטא פרחאת, המשמש כראש המועצה הציונית הדרוזית. הוא דווקא מבין היטב את חוק הלאום, ובצורה שונה לגמרי: "אין לי בעיה עם החוק כי הוא לא מגדיר זכויות אלא מגדיר את זהות המדינה, ההמנון, הדגל והסמלים. אם אנחנו נדרוש להכניס לחוק הלאום עדה נוספת, אין טעם לחוק והמדינה הופכת למדינת כל אזרחיה. בארץ ישראל יש זכויות לאומיות רק לעם היהודי".

פרחאת חושב שהמחאה מתודלקת על ידי גורמים אינטרסנטיים שלא טובת העדה עומדת לנגד עיניהם. "הקרן החדשה לישראל וכל מיני ארגונים שהיא תומכת בהם עוזרים לכל מיני גורמים בעדה לקדם את המחאה. תאוות השלטון של השמאל מעבירה אותו על דעתו ולכן הוא משתמש בעדה שלנו. חברי הכנסת הערבים שותקים כי בעצם אנחנו עושים להם את העבודה".

הוא ממשיך להאשים את השמאל בליבוי היצרים בתוך העדה. "החוק אינו מקפח אותנו כהוא זה, ושומר על ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי. זה אינטרס שלנו. השמאל שואף להרס המדינה היהודית והפיכתה למדינת כל אזרחיה ומסתנניה. השמאל לא סופר אותנו היום ולא יספור אותנו בעתיד. הוא ישתמש בנו ויזרוק. אני דרוזי ישראלי וציוני גאה, ותומך בחוק".

ד"ר שמעון אביבי, חוקר העדה הדרוזית, מסביר ל'בשבע' כי הוא מבין מאוד את עומק המחאה של העדה נגד חוק הלאום. עם זאת, קשה לדבריו לקבוע את מדובר במהלך פוליטי. "סגנון ההצבעה של הדרוזים בבחירות השונות, מתחלק בצורה פחות או יותר דומה למה שהמצביעים היהודים מצביעים. הדרוזים מצביעים לרוב המפלגות הציוניות ומיעוט קטן לרשימות ערביות. אין גוף מסויים שהעדה הולכת לפיו, ובבחירות האחרונות ראינו הצבעה משמעותית לליכוד, לכולנו, למחנה הציוני, לישראל ביתנו ואפילו לבית היהודי".

המחאה הדרוזית נהירה לך? אתה מבין מה בדיוק מעליב אותם?

"שוחחתי עם מובילי דעת קהל בעדה, קצינים בכירים לשעבר ואנשי דת. הם מרגישים פגיעה נוראית של עלבון וחוסר התייחסות אליהם. כאילו שכחו את הדרוזים. אין להם בעיה עם חוק הלאום – הם רק רוצים שורה נוספת שמדובר במדינה דמוקרטית המעניקה שוויון לכל אזרחיה. אני בהחלט מבין את העלבון ומזדהה איתו. זו תחושה של פגיעה עצומה. אם עד עכשיו דיברנו על השוויון שיש – צה"ל הוא המקום היחיד שיש בו באמת שוויון אמיתי בין דרוזים ליהודים. הם נמצאים בכל מקום כולל ביחידות הסודיות ביותר".

אז במסגרת המחאה גם הטאבו הזה נשבר עם התפטרותם של שני קצינים זוטרים.

"אני חושב שהקצינים האלה שמתפטרים עושים שגיאה וחשוב מאוד שהעדה תפנים את דברי הרמטכ"ל שאמר אל תערבו את הצבא בעניינים הפוליטיים. אני מקווה שהדבר הזה יחלחל והגישה הזאת לא תסחף קצינים נוספים".

ד"ר אביבי, כמו גם שני בכירי העדה הדרוזית ח"כ חסון ועטא פרחאת, מסכים שפניהם של הדרוזים לשינוי אבל לא להפניית עורף. "אף אחד לא ישבור כאן את הכלים, אבל הם נעלבו ומראים זאת. הדרוזים ינסו להילחם ולמחות בכל דרך בעניין הזה ולהגיע להסדר שיתקבל על דעתם, שהעניין הזה ישולב בתיקון חוק או יחוקק חוק חדש שבו זה ייאמר. הם לא מוותרים", הוא מסכם.

בסביבתו של ראש הממשלה מדובר בכאב ראש רציני שנתניהו היה רוצה לראות מאחוריו. במהלך יום רביעי הציג נתניהו לנציגי העדה הדרוזית מתווה שהוא מקווה שיביא לסיום המחאה נגד חוק הלאום. המתווה כולל עיגון של מעמד העדה הדרוזית וכן של מעמד העדה הצ'רקסית בחוק. החוק גם יוקיר את תרומת העדה לביטחון המדינה ויכלול תמיכה במוסדות העדה, חיזוק היישובים הדרוזיים והקמת יישובים נוספים לפי הצורך, וכן את שימור המורשת הדרוזית והנחלתה.

ח"כ אכרם חסון שמע את הדברים. "הכול טוב ויפה אבל הגיע הזמן שנתניהו יוביל גם מעשים. הדברים שהוא אומר יפים מאוד אבל אנחנו דורשים את השוויון ולא נשקוט עד שנשיג אותו", הוא מסכם.