היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, הודיע לבית המשפט המחוזי מרכז כי הוא מתנגד להסדר הפשרה שהוגש לאישור בית המשפט, בתביעה הייצוגית בנושא שינוי מרכיבי האלטרוקסין.
מדובר בתביעה שאושרה לניהול כתביעה ייצוגית נגד חברת פריגו ישראל, בה נטען כי החברה שינתה את מרכיבי תרופת האלטרוקסין, שנועדה לסובלים מליקוי בתפקוד בלוטת התריס, תוך דיווח לאקוני לקופות החולים ולרופאים המטפלים, ומבלי שננקטו הצעדים הנחוצים על מנת להבטיח כי שינוי הפורמולציה אינו מצריך גם עדכון של המינון הניתן למטופל.
ההתנגדות נובעת מכך שלדעת היועמ"ש הסדר הפשרה אינו עולה בקנה אחד עם התפקיד החשוב של התובענה הייצוגית, במתן מענה ראוי הן לצורך בפיצוי הניזוקים והן להכוונת התנהגות הגורמים הפועלים בשוק התרופות בעתיד.
בנוסף, הסדר הפשרה אינו מקנה סעד ותרופה ראויים לחברי הקבוצה שנפגעו מהפרשה. אף במישור ההרתעתי תועלתו מוגבלת, אם בכלל, שכן אין בו כדי לספק תמריצים להתנהלות ראויה של השחקנים בשוק התרופות בעתיד.
למעלה מרבע מיליון חולים הסובלים מתת-פעילות של בלוטת התריס טופלו במשך שנים באמצעות תרופת האלטרוקסין. ב-2011 החל שיווק של הפורמולציה החדשה של התרופה, וזאת לאחר ששונה ההרכב של הרכיב הבלתי-פעיל באלטרוקסין, באישור משרד הבריאות. במהלך החודשים שלאחר השינוי החלו להצטבר דיווחים כי ישנם מטופלים המושפעים מהשינוי בפורמולציה, וחשים בתופעות לוואי, ובהן גם תופעות לוואי האופייניות ל"יציאה מאיזון".
בעקבות המידע שהצטבר, לרבות מידע שהועבר ע"י חברות התרופות ומידע בדבר תופעות דומות שהתגלו בעת שיווק אותו תכשיר של התרופה מספר שנים קודם לכן במדינות אחרות (ובראשן ניו-זילנד ודנמרק), ניתנו הנחיות ע"י משרד הבריאות והוקם צוות במשרד הבריאות שמצא כי "יש קשר נסיבתי ברור בין הכנסת הפורמולציה החדשה לשוק במדינת ישראל לבין התגברות הדיווחים על תופעות לוואי", כי נפלו פגמים שונים בהתנהלותן של חברות התרופות וקופות החולים, וכי אגף הרוקחות במשרד הבריאות לא היה ערוך במידה מספקת כדי להתמודד עם הדיווחים על תופעות הלוואי.
בבקשה לאישור ניהול התביעה כייצוגית נטען כי פריגו וקופות החולים מכבי וכללית הפרו את חובת הגילוי והטעו את הצרכנים, שעה שלא הציגו בפניהם את מלוא המידע הרלוונטי באשר להשלכות השינוי ברכיבים הבלתי פעילים של התרופה על המטופלים, ולפיכך עליהן לפצותם בסך של 18 אלף ש"ח לכל מטופל – 12 אלף ש"ח עבור כאב וסבל ו-6,000 ש"ח עבור פגיעה באוטונומיה, ובסך הכל הועמדה התביעה על כ-4.5 מיליארד ש"ח.
השופט פרופ' עופר גרוסקופף אישר לנהל את התובענה כייצוגית בעילה של הטעיה צרכנית נגד חברת פריגו, בעלת הרישום והמפיצה של האלטרוקסין בעת שינוי הפורמולציה, וקבע שאין לאשר את ניהולה נגד חברת גלקסו ישראל וקופות החולים מכבי וכללית.
לאחר שבקשת רשות ערעור על ההחלטה נמחקה, הגיעו הצדדים להסדר פשרה, לפיו חברי הקבוצה יפוצו בסכום מקסימלי של כ-41.7 מיליון ש"ח, וסכום נוסף של כ-5.2 מיליון ש"ח יהוו תרומה לציבור כ"סכום ההשקעה בתיקון לעתיד".
היועץ המשפטי לממשלה הודיע על התייצבותו בהליך, ובאמצעות עו"ד קרן אביסרור מפרקליטות מחוז מרכז (אזרחי), הציג את עמדתו כשהוא מציין כי "מדובר בהסדר פשרה הקובע פיצוי לחברי הקבוצה בשיעור המהווה כ-1% בלבד מהסכום של התובענה אשר על-פי החלטת בית המשפט אושרה לניהול כתובענה ייצוגית. פער עצום ובלתי סביר זה בין הסדר הפשרה לבין החלטת האישור, שהינה החלטה שיפוטית אשר התקבלה לאחר הגשת ראיות, דיוני הוכחות ועוד – מהווה נדבך משמעותי בעמדה זו".
כאמור, היועמ"ש סבור כי סכום הפיצוי שנקבע בהסדר אינו מקנה סעד ופיצוי ראוי והולם לכל חברי הקבוצה שנפגעו, ואף אינו עולה בקנה אחד עם הערכת סיכויי התובענה כפי שזו התבטאה בהחלטה לאשרה. כמו כן, למרות שאישור ניהול התובענה הייצוגית היה גם בראש נזק של פגיעה באוטונומיה, הסדר הפשרה אינו כולל פיצוי בגין פגיעה באוטונומיה.
במסגרת ההסדר יינתן פיצוי אך ורק למטופלים שיוכיחו כי סבלו מתופעות לוואי בפועל, וכי יש להם לגבי תופעות לוואי אלו גם תיעוד רפואי, ומזמן אמת. היועץ מדגיש כי סכומי הפיצוי אינם ראויים, גם לא עבור כאב וסבל.
"סכום הפיצוי אינו משקף נכונה את הנזק שעל פריגו לשלם, ולכן אינו משמש גורם מרתיע", נאמר בעמדה. "הסדר הפשרה נעדר הכוונת התנהגות הפועלים בשוק התרופות בפרט והטכנולוגיות הרפואיות בכלל בעתיד. חברת פריגו עצמה משווקת בישראל תכשירים נוספים מלבד האלתרוקסין, ויודגש, עיני חברות תרופות רבות – בארץ ובעולם, נשואות להסדר פשרה זה, ובכלל לגורלה של התובענה. נדרשת הפנמה והרתעה במיוחד ביחס למי ש'אחראי כלפי הציבור הישראלי לבטיחות מוצרים המיובאים לארץ הוא הגורם המייבא ומשווק את המוצרים בישראל'. הדברים יפים ביתר שאת, עת עסקינן ב... פריגו, אשר התנהלותה חרגה מהמצופה מגורם המייבא ומשווק תרופה בישראל, ומהסטנדרט שראוי שחברת תרופות תעמוד בו. ...מוטלת עליה אחריות מוגברת. החוסר בהיבט ההרתעתי בהסדר זה מתעצם נוכח הציפייה הסבירה הלגיטימית מחברות תרופות לאתיות גבוהה, כמי שעוסקות בחיי אדם. מדובר במי שהיה מצופה ממנה להתמודד עם תופעות הלוואי, האירועים שאירעו בניו זילנד בגין השלכות השינוי של הפורמולציה, ולא להימנע מדיווח וגילוי כאמור".
היועץ המשפטי לממשלה סבור גם כי הסדר הפשרה כולל הקמת מנגנון מסורבל, ומכביד על חברי הקבוצה עד כדי שהוא מסכל את האפשרות לקבלת פיצוי. שכן לפי הסדר הפשרה, כל חבר קבוצה, לשם קבלת פיצוי כלשהו, אם בכלל, נדרש הלכה למעשה לנהל מעין תביעה פרטנית מייגעת ויקרה – להגיש "כתב טענות" בדמות בקשה, להגיש תצהיר, לצרף הראיות לתמיכה ב"תביעתו" ואף דרישה מחמירה לראיות "תיעוד רפואי מזמן אמת" – שאינן בהכרח בשליטתו, וככל שמעוניין בהכרעה שלא על בסיס כתובים, לבקש להופיע ולטעון בפני השופט - ראש הוועדה, וככל שמעוניין להשיג על "ההכרעה" להגיש השגה/ערעור ולשלם עבור השגה זו.
בנוסף לכל אלה, היועמ"ש סבור כי תשלום "סכום ההשקעה בתיקון העתיד" מנוגד להוראות הדין ולתכליתו, בין היתר משום שהעיקרון המנחה שנקבע הוא שבתובענה ייצוגית הפיצוי צריך להיות משולם לחברי הקבוצה, ובענייננו פיצוי ישיר לחברי הקבוצה הוא "מעשי בנסיבות העניין".
מחברת פריגו נמסר בתגובה: "עמדת היועץ המשפטי לממשלה הינה שגויה מבחינה משפטית ועובדתית כאחד.
עמדה זו מתעלמת, בין היתר, מהעובדה שלאחר החלטת האישור התקיים דיון בבית המשפט העליון אשר הביע את עמדתו הברורה לפיה 'ההיקף לגביו ניתן האישור נראה לנו בעייתי לכאורה גם מבחינת גודל הקבוצה, גם מבחינת התקופה' ובהתאם הפנה את הצדדים לגישור.
סכום הפיצוי במסגרת הסדר הפשרה הינו ראוי הן בהינתן עמדת בית המשפט העליון, הן בהינתן עמדת המגשר נשיא בית המשפט העליון (בדימוס) והן על-פי עמדתו של בית המשפט המחוזי, כפי שהובעה לא אחת במהלך הדיונים לאישור הסכם הפשרה".