לחשוף. הרמטכ"ל איזנקוט
לחשוף. הרמטכ"ל איזנקוטצילום: פלאש 90

ארגון ״לביא״ טוען כי חרף הצהרתו של הרמטכ"ל לפיה ארגונים אזרחיים לא ישולבו בתכניות להכשרת קצינים בצה"ל עדין מתקיימים בצהל קורסים מטעם ״מכון מנדל״.

הארגון מזכיר כי דובר צהל הצהיר לפני שנתיים שההתקשרות עם 'מכון מנדל' תיפסק.

על פי המידע, שאושר רשמית על ידי משרד הביטחון, גם בשנת 2017 התקיימה התקשרות ללא מכרז בין צה"ל והמכון, ובמסגרתה הוכשרו קציני חינוך ונוער.

עם הגעת המידע לארגון 'לביא' בסוף שנת 2017, ביקש הארגון לאמת את המידע עם משרד הביטחון, שאכן אישר את העובדות והפנה את המבקשים לדובר צה"ל שבידו המידע המבוקש. אנשי הארגון אכן פנו לדובר צה"ל כדי לקבל את ההנחיות המלאות של הרמטכ"ל בנושא הכשרות הנעשות על ידי מכונים אזרחיים, וכן על ההתקשרות הספציפית עם 'מכון מנדל', וזאת על פי חוק חופש המידע.

מכאן החלה מסכת של התפתלויות והתחמקויות, שארכה כשישה חדשים. רק אחרי שהתעקשו בארגון שוב ושוב על קבלת המידע, הגיעה התגובה המעורפלת של דובר צה"ל בזו הלשון: "המסמך המבוקש על ידיך הינו מסמך פנימי. מכל מקום נבהיר, כי הרמטכ"ל הנחה בסוף אוקטובר 2016 כי הרצאות גורמי חוץ בצה"ל יאושרו על-ידי חיל החינוך ויעסקו בנושאים שמצויים בהסכמה רחבה. לגבי חיילים וקצינים בשירות חובה, נקבע שיש לצמצם את הרצאות של גורמי חוץ, למעט הרצאות מקצועיות שיאושרו פרטנית על-ידי קח"ר. לצד האמור, הרמטכ"ל הדגיש בין היתר כי נדרש להכשיר מפקדים למימוש אחריותם בתחום החינוך".

המשפט העמום האחרון – "הרמטכ"ל הדגיש בין היתר כי נדרש להכשיר מפקדים למימוש אחריותם בתחום החינוך" – עשוי לרמוז על המשך התקשרות ספציפי עם מכון מנדל למרות ההנחיה הכללית שפורסמה בכלי התקשורת.

בארגון טוענים כי על דובר צה"ל לספק מידע מלא על תכניות הלימוד שעוברים החניכים על ידי מכונים חיצוניים, וכן פירוט של הנחיית הרמטכ"ל המעודכנת, מפני שהיא נוגעת לעניינים שאינם צבאיים במהותם ונתונים לדיון ציבורי. בנוסף, עיקרי ההנחיה פורסמו בכלי התקשורת בהרחבה, והמידע שהעביר דובר צה"ל הינו חלקי ועלול להיות מטעה, כפי שמסתמן.

בעקבות סירובו של דובר צה"ל לחשוף את המידע הנדרש, עתר אתמול (א') ארגון 'לביא', באמצעות בא כוחו עו"ד יצחק בם, לבית המשפט המחוזי בתל אביב, בבקשה לחשוף את תכניות הלימוד וההתקשרויות של צה"ל עם מכונים אזרחיים בכלל ומכון מנדל בפרט, וכן לחשוף את כל פרטי ההנחיה של הרמטכ"ל בנושא.

בגוף העתירה, מסביר עו"ד בם מדוע אין סיבה סבירה להשאיר את המסמכים הרלונטיים חסויים על פי חוק חופש המידע, וכן את האינטרס הציבורי שיש בחשיפה של מידע כזה.

"נושא החינוך הערכי של חיילי צה"ל על-ידי גורמים אזרחיים נדון רבות מעל בימות ציבוריות שונות והינו שנוי במחלוקת ציבורית עזה. לסוגיית חינוך ערכי של חיילים וקצינים יש היבטים מוסריים, פוליטיים, צבאיים וכלכליים. הואיל ולצה"ל מצד אחד יש סמכות חיים ומוות על חייליו ובתפקודו תלויים חייהם ומותם של אזרחים, לציבור יש עניין רב בתפקוד הצבא ולחינוך והכשרה של חייליו וקציניו", כתב עו"ד בם בעתירה.

מארגון לביא הפועל למען מינהל תקין בישראל נמסר: "חינוך קציני צה"ל על ידי מכונים חיצוניים נוגע בנושאים שנויים במחלוקת ובעצבים החשופים של החברה הישראלית, אנו נאבק בכל כוחנו למען חינוך ציוני וערכי לקציני צה"ל ולמען הליך תקין בכל הנוגע לבחירת מכוני החינוך"