ביני (בנימין) זומר
ביני (בנימין) זומרצילום: דוד הוכברג

התחלה/ לפני 45 שנה בנתניה. בן בכור למשפחה בת שלושה ילדים.

אבא/ ד"ר יוחנן זומר (71), רופא ילדים. "לב ענק. תמיד היה מסור אלינו, עושה הכול למען המשפחה. כילדים היה משחק איתנו כדורגל, דואג לנו. גם היום, כשאנחנו כבר מבוגרים והורים בעצמנו, הוא מעורב בחיים שלנו ותמיד מתעניין ודואג".

אמא/ סינתיה (69), נולדה במסצ'וסטס שבארצות הברית. הכירה את מי שלימים יהפוך לבעלה במהלך ביקור בארץ. לאחר כחצי שנה הם נישאו. "אמא הייתה מורה לעברית ופיזיותרפיסטית. היא אישה מאוד חרוצה, תמיד בתנועה. אישה מדהימה".

עוזבים/ ביני היה בן שנתיים כאשר עבר עם משפחתו לאוקלהומה. "אבא עשה את ההתמחות שלו בבית החולים שם. כמובן, אני לא זוכר את המעבר".

חופשה בישראל/ "גדלתי בבית פתוח ותומך. הורים מחבקים ואוהבים. הבית היה ציוני מאוד. כל שנתיים היינו נוסעים לחופשה בארץ, וגם ידענו פחות או יותר לדבר עברית".

הוא עוד ישוב/ "כשהייתי בן 6 סבא שלי נפטר בישראל. באותו הקיץ ההורים שלי שלחו אותי להיות עם סבתא בארץ. מאז אותו ביקור, תמיד רציתי לחזור לארץ".

בית הספר/ עד כיתה ג' למד בבית ספר פרטי של הקהילה היהודית. מכיתה ד' עבר לבית הספר הציבורי, "כי בית הספר היהודי היה קטן וחסרו בו כמה מקצועות לימוד. את היהדות ספגנו בבית".

זכרונות סקי/ אחד הזיכרונות הנעימים מילדותו הן הנסיעות המשפחתיות לסקי בקולורדו. "מדובר ב-16 שעות נסיעה ברכב. היינו נוסעים, ישנים וממשיכים למחרת. שרנו כל הדרך. הרגעים הכי כיפיים היו הזמן ברכב. פעם אחת נתקענו בלי דלק כשבחוץ סערת שלגים. אבא נאלץ לצאת מהרכב ולהביא דלק".

מסורת/ "לא גדלתי בבית דתי, אבל מאוד מסורתי, בית עם אוכל כשר. אומנם לא שמרנו שבת, אבל היה קידוש ואפילו זמירות. נסענו לבית הכנסת בשבת והלכנו למשחקי כדורגל".

התקרבות/ "מגיל צעיר היה לי חיבור פנימי ליהדות. גדלתי באזור דתי-נוצרי, אז הרגשתי מאוד בנוח עם אנשים דתיים. אני מאמין שכל הקרדיט על הזהות היהודית העמוקה שלי מגיע לבית שגדלתי בו".

תחשוב טוב/ "באחד הביקורים שלנו בארץ הייתי בקייטנה של המושב בכפר ויתקין. תוך כדי דיבור סיפרתי לאחת הבנות שאני מתכנן, כשאהיה גדול, להיות דתי. המדריכה ששמעה את זה לקחה אותי הצידה והתחילה לשכנע אותי לחשוב טוב טוב על מה שאני עושה".

ספר הספרים/ "פעם למדתי בקורס 'ערכי המשפחה על פי התנ"ך'. המרצה שאלה מה עולה לנו בראש כשאנחנו שומעים את המילה תנ"ך. גם היהודים בקורס ענו לה: 'ישו', 'נצרות', הכול חוץ מיהדות. חשבתי לעצמי: זה שלנו. למה אנחנו מוותרים על הדבר העצום הזה?"

החצי השני/ הת'ר (45), מורה לאנגלית. ילידת שיקאגו. הכירו בחתונה של זוג חברים בדאלאס. שנתיים אחר כך נישאו. הקיץ חוגגים 18 שנות נישואין. "היא הבית, העוגן והרוגע. היא הכול בשבילי".

הנחת/ ארבע בנות. "בית תוסס ושמח של בנות". הבת הגדולה נעה (14), אחריה הבת שי (12), ליאל (8) ואלה הקטנה (6). "הכי כיף בעולם".

משפטים/ בגיל 23 פנה ללימודי משפטים באוניברסיטה במיזורי. "היה שם בית כנסת אורתודוקסי שבו התפללתי. באותה תקופה התחלתי לשמור שבת. היה לי כבר הבסיס, רק עברתי לשלב המעשה".

עורך דין/ כזוג צעיר גרו בשיקאגו. "עבדתי שנתיים במשרד עורכי דין בשיקאגו ואז עברנו לוושינגטון", שם שימש יועץ משפטי של הסנטור הרפובליקני דון ניקלס. "מעבר לעיסוק בנושאים המשפטיים עסקתי הרבה במדיניות של בריאות, ביטחון ויחסי ישראל-ארה"ב".

אסון התאומים/ באותו בוקר היסטורי הגיע למשרד בקונגרס. "פתחתי את המחשב ואני רואה בשידור חי את המטוס השני נכנס בבניין התאומים. התקשרתי מהר לאשתי ולהורים לוודא שהכול בסדר. אז הודיעו שמטוס שלישי נכנס בפנטגון. אנשי משטרת הקפיטול הכריזו שאנחנו מוכרחים להתפנות במהירות".

מתפנים/ "לא ידענו מה קורה. זה היה שוק. את בכירי הקונגרס פינו במסוקים למקום סודי ואנחנו, אלפי העובדים, יצאנו משם כמו עכברים שיוצאים מספינה שטובעת. אין ספק שמדובר ביום ששינה את הכול" .

לוביסט/ עם הסנטור ניקלס עבד ארבע שנים. לאחר מכן היה לוביסט בשדולה היהודית-אמריקאית באיפא"ק. "ניהלתי את תחום האנרגיה וטיפלתי גם בקשרים בין ארצות הברית לישראל וחיזוק מעמדה של ישראל".

הבונוס/ "מבחינתי הבונוס בעבודה היה הביקורים בישראל. בכל פעם שחזרתי מישראל אמרתי לאשתי: 'אנחנו חייבים לעלות לארץ'. זה היה נושא מדובר אצלנו בבית".

עולים/ באותה תקופה קיבל הצעה למשרה מחברת האנרגיה האמריקנית 'נובל אנרג'י'. תוך כמה חודשים של ראיונות ומבדקים התקבל לעבודה. "בשל אופי התפקיד הייתי צריך לגור בארץ. בשבילנו זאת הייתה הזדמנות נהדרת, ועלינו לישראל".

מודיעין/ לפני שמונה שנים הם ארזו מזוודות ועלו ארצה. "הגענו למודיעין באמצע השנה. מיד התחברנו לחברים בקהילת בית הכנסת 'שערי יונה מנחם', שקיבלו אותנו מדהים. רובם אנגלו-סקסים וזה עזר בהתאקלמות. לאורך השנים הקפדתי לדבר עם הבנות עברית, כך שהן השתלבו מצוין בכיתות ובבני עקיבא. היום הן צבריות לכל דבר".

נובל אנרג'י/ בימים אלה בונה החברה אסדת גז של מאגר לווייתן במדינת טקסס בארצות הברית, לקראת הבאתה לישראל. אלפי עובדים מכל העולם עמלים על בניית חלקי האסדה, שרובם כבר הושלמו. "בהמשך הם יועמסו על ספינות ויובלו לכאן".

האסדה/ מתוכננת להתמקם במרחק של כעשרה קילומטרים מחוף דור. "הגז הגולמי מהקידוח שבעומק הים יגיע לאסדה ושם הוא יופק לגז יבש. ממנה יסופק גז לישראל ואפילו למדינות הסביבה".

מחאה/ תושבי הסביבה יצאו במאבק חריף להרחקת האסדה מהחוף, בטענה שהיא עלולה לייצר נזקים סביבתיים כבדים. "המוחים ניזונים מהרבה דיסאינפורמציה ועובדות לא נכונות, וחבל".

אכיפה וביטחון/ אז מה בכל זאת יש לומר לטענות המוחים? "המיקום הספציפי בקרבת החוף בתוך המים הטריטוריאליים של ישראל היה מועדף על ידי המדינה משיקולי ביטחון והגנה על המתקן האסטרטגי, וגם על ידי ארגונים ירוקים, שמבהירים שדווקא כך תתקיים האכיפה לפי חוקי המדינה והגנת הסביבה".

לא זזים/ "האסדה נבנית באופן שמותאם במדויק לאזור המיועד להצבתה, ולכן כבר לא ניתן להזיז או לשנות את המיקום. ארגונים סביבתיים כמו 'אדם טבע ודין' ו'החברה להגנת הטבע' לא מצטרפים למחאה הזאת ודווקא תומכים באסדה".

אם זה לא היה המסלול/ מסעדן. "אני אוהב אוכל. הייתי מביא שף מעולה ונהנה מהעיסוק באוכל".

עושים עלייה/ "כבר כשהייתי תלמיד בבית הספר היסודי ההורים שלי קנו בית בכפר ורדים בגליל, כי תמיד הייתה להם כוונה רצינית לחזור מתישהו ארצה. לפני שנה, אחרי 42 שנים של חיים בארצות הברית, הם קמו ועשו עלייה. אני מאוד גאה בהם על כך"

על המפה/ "אני מבין לגמרי את החששות, אבל צריך לראות את התמונה הכוללת. פרויקט לווייתן הוא פרויקט האנרגיה והתשתיות הגדול ביותר של מדינת ישראל. יש כאן חשיבות לאומית. זהו פרויקט שיבטיח ביטחון אנרגטי לישראל וישים את ישראל על המפה העולמית כספקית גז טבעי למדינות האזור"

ובמגרש הביתי:

בוקר טוב/ קם בשעה שש בבוקר. מתפלל, יוצא לריצת 13 ק"מ במסלול הריצה, חוזר הביתה מזיע אך מרוצה. בשבע וחצי יוצא למשרד בהרצליה. לאורך היום עסוק בפגישות, ישיבות, שיחות בתוך המשרד ומחוצה לו וקשר ישיר עם החברה בארצות הברית. חוזר הביתה בסביבות 8 בערב. הולך לישון בסביבות 11.

דיסק ברכב/ מעדיף להאזין לחדשות. "כשאני עם הבנות הן בוחרות את הפלייליסט בעצמן. אני רק מבקש מהן את השיר של עומר אדם 'החברות שלך'". חוץ מזה הוא נהנה לשמוע את שלמה ארצי, אריק איינשטיין ועוד.

השבת שלי/ "חזרה לשפיות, זמן מדהים להיות עם המשפחה והחברים בנחת. אין שבת שאנחנו לא מארחים או מתארחים".

משאלה/ "הבוס שלי, הסנטור דון ניקלס, היה אומר, בתרגום חופשי מאנגלית: 'אנחנו יכולים לא להסכים, אבל בצורה יפה'. אנחנו בארץ זקוקים ליותר רוגע ושלווה, להוריד קצת את הווליום, להקשיב אחד לשני ולקבל זה את זה גם אם אנחנו חלוקים בדעותינו".

דמות מופת/ "ההורים שלי, יוחנן וסינתיה זומר. הם גידלו שלושה ילדים באוקלהומה, מרכז נוצרי, והילדים שלהם יצאו יהודים גאים וציונים בכל ליבם וממשיכים את דרכם. זה לא מובן מאליו בכלל".

כשאהיה גדול/ "להיות שליח של מדינת ישראל בכל תפקיד או מקום שאדרש".

לתגובות: [email protected]