מאבק כולל. פייגלין
מאבק כולל. פייגליןצילום: יונתן סינדל, פלאש 90

להפגנת השמאל וערביי ישראל אמש בכיכר רבין ולהפגנות שקדמו לה בכיכר מוצא משה פייגלין, יו"ר מפלגת 'זהות, מכנה משותף אחד והוא המאבק בזהות באשר היא, אפילו לאו דווקא מאבק על זהותה היהודית של המדינה. ביומן ערוץ 7 שוחחנו עמו.

"הדרום עולה בלהבות ואנשים יצאו במקלטים ועודם משפשפים את העיניים, מה לכם להפגין בימים כאלה על חוק הלאום עם דגלי פלשתין ולעורר מחדש את עניין הפונדקאות? מה אצה לכם הדרך למעבר ממלחמה לעניינים שכאלה?", שואל פייגלין ואינו מקבל את הטענה לפיה מאחר וראש הממשלה מקדם את החקיקה בתחומים הללו אין מנוס אלא להיאבק בהם דווקא בעת הזו.

הוא מזכיר כי "טכנית העניין הסתיים. חוק הלאום ונושא הפונדקאות כבר נחקקו" ושב לשאול מדוע "מכל הנושאים שעל סדר היום, בזמן שאנחנו במלחמה זה מה שמעסיק אותנו ומביא אלפי מפגינים לכיכר? על מה? יש אינסוף תרופות שאינן בסל ואלו תרופות למחלות אמיתיות, אז האזרחים הנורמאטיביים צריכים לממן על חשבון המדינה את ההליך הרפואי (של הפונדקאות ש.כ.) לאנשים שאינם חולים? הרי הם יכולים להביא ילדים לעולם. אז מה הם טוענים? שהומוסקסואליות היא מחלה? ושהתרופה לה צריכה לבוא עוד קודם לתרופות אחרות שאינן בסל?".

לטעמו של פייגלין על מנת להבין את ההקשר הכולל של הסוגיה יש למצוא חוט מקשר בין כל הפרשיות הללו. על כך שאלנו אותו אם לא די בחוט המקשר ששמו הרצון והשאיפה להפיל את שלטון נתניהו, משימה שלשמה נכון, לטעמם של הנאבקים בנתניהו, לגייס כל מגזר וכל עמדה. פייגלין אינו מקבל את ההסבר הזה וקובע כי מדובר במשהו "עמוק יותר מאשר הרובד הפוליטי".

"תמיד האופוזיציה רוצה להפיל את הממשלה. זה לגיטימי. אז שיעשו הפגנה על מדיניות ביטחונית כושלת. זה גם יתקשר עם האירועים הביטחוניים של השבוע האחרון, אירועים של מלחמה, שידרשו פתרון מדיני ובשמו לתבוע את פיטורי נתניהו, הייתי יכול לקבל זאת, אבל איך קשורה המלחמה שחווינו בשבוע האחרון לפונדקאות? הדברים קשורים כי בסופו של דבר דגלי פלשתין בכיכר והפונדקאות הזו וגם החוק שראינו שעבר, לצערי בסיוע 'הבית היהודי' להפללת צרכני הזנות, שזו חזית של הפמיניזם הרדיקאלי הקיצוני ביותר, את כל אלה ניתן לאגד אותם תחת הכותרת של מלחמה בזהות כלשהי, אפילו לא הזהות היהודית".

"הרי למה יורים עלינו עזה? כשהיינו בעיר עזה לפני הסכמי אוסלו שום טיל לא נחת מעזה, שום בלון ושום עפיפון. המצב לא היה מושלם, אבל הוא היה גן עדן לעומת המצב עכשיו. הנושא שלנו הוא זהות. המניע ליציאה מעזה ולהסכמי אוסלו היה כפי שאמר זאת רון פונדק, אדריכל ההסכמים, להפוך את המדינה לישראלית במקום למדינה יהודית, כלומר הדרייב לאסון של אוסלו הוא הרצון למחיקת הזהות הלאומית.

''לא רק את הזהות הלאומית הם רוצים למחוק, ולכן הם ימשיכו להילחם נגד חוק הלאום, הדבר הטוב שהתפלק לקואליציית הימין, אלא הם נלחמים נגד כל זהות, הזהות המשפחתית באמצעות הפמיניזם הרדיקאלי שבא לידי ביטוי בחוק להפללת צרכני זנות שאליו הימין הצטרף.

''מדובר בשלילת הזהות המשפחתית וזה מה שקורה במאבק הלהט"בים והפונדקאות, זו שלילת הזהות המינית. הם רוצים לפרק כל זהות, אפילו זהות אנושית כאשר אומרים לך שאכילת בשר זה רצח. לא טובת החיות יש כאן אלא רצון לטשטוש ההבדל בין אדם לבעלי חיים".

מחריף פייגלין את דבריו וקובע כי במערכה הכוללת הזו על הזהות הקריבה ישראל אלפי הרוגים, "הקרבנו חיילים על מזבח הפגאניות הנאורה הזו. הדברים מגיעים לכדי כך שסגן הרמטכ"ל, המיועד כעת לרמטכ"לות, אמר ב-2006 שחיילי צה"ל צריכים להקריב את עצמם עבור אוכלוסיית אויב, כי אין יותר עמים וזהויות אלא רק לובשי מדים ושאינם לובשי מדים משני הצדדים ולובשי המדים צריכים למות, אם צריך, למען מי שאינם לובשי מדים גם אם הם מתגוררים בעזה, וגם אם מאחוריהם מסתתר מחבל. כך הגענו למצב שבו הרמטכ"ל אינו מסוגל להילחם בעפיפון והדרום בוער והחמאס מנצח וצה"ל מתנצל על חיסול שני צלפים של החמאס".

"החוט המקשר בין כל האירועים הללו, הביטחוניים והאזרחיים הוא המלחמה בכל הזהויות", מסכם פייגלין.

בשלב זה בשיחה עמו התבקש פייגלין להרחיב ולהבהיר מעט יותר את התנגדותו לחוק להפללת צרכני זנות, וביקורתו כלפי ח"כ שולי מועלם רפאלי החתומה על חוק זה. פייגלין, הרואה כאמור בחוק זה מאבק בזהות המשפחתית, מציין כי הוא מעריך מאוד את ח"כ מועלם רפאלי ועם זאת הוא סבור ש"היא לא מבינה לאיזה צורך משתמשים בה".

על מנת להבהיר את עמדתו מזכיר פייגלין כי החוק הקיים נגד צרכני זנות קטינים לא הניב ולו כתב אישום אחד, והדבר יקרה גם בחוק החדש להפללת צרכני זנות, שכן הדבר רק יגרור את דחיקתה של הזנות לחצרות האחוריות יותר של החברה הישראלית ולא יביא לפתרון אמיתי לבעיה.

לטעמו החוק כולו נועד לקבע מציאות תודעתית חדשה שבה הגבר הוא האשם והאישה היא השורדת. בהקשר זה הוא מזכיר את השינוי במינוחים, שינוי שבו הגבר מוגדר כ'זנאי' והאישה כ'שורדת זנות'. "למה כל זה נועד? כל זה הוא חלק מהמלחמה של הפמיניזם הרדיקאלי במשפחה, מבטלים את מוסד המשפחה כי הכול זה משפחה, הופכים את הגבריות לסוג של מחלה שצריך להדביר כשהגבר הוא תמיד המנצל והאישה מנוצלת, זו מלחמת המינים הידועה לשמצה. החוק הזה הוא עוד חזית באותו מאבק מינים שמייצר הפמיניזם הרדיקאלי נוסח מירב מיכאלי ושוב נופלים בפח אנשים טובים ונחמדים מהציבור האמוני והימני".