מאמרי פרשנות שונים בארה"ב ובעולם עוסקים באפשרות שהמפלגה הדמוקרטית תשיג רוב בבית הנבחרים של הקונגרס בבחירות בנובמבר, ואז תשתמש ברוב הזה כדי ליזום הליך משפטי (impeachment) נגד הנשיא, דונלד טראמפ – הליך אשר עשוי להסתיים בהרשעתו ובהדחתו.
האפשרות הועלתה לא פעם ע"י חברי קונגרס דמוקרטים קיצוניים. הדיבורים על הדחה צברו תאוצה השבוע לאחר הרשעתם של שניים ממקורביו לשעבר של הנשיא – פול מנפורט ועו"ד מייקל כהן – בעבירות פליליות. כהן אף העיד כי הנשיא היה שותף בתשלומי השתקה לנשים עמן היה מעורב. טראמפ, מצידו, טוען לחפות מכל עבירה.
על פי החוקה האמריקנית, אישור הליך ההדחה דורש תחילה רוב פשוט בבית הנבחרים. לאחר מכן עוברת ההחלטה לסנאט – שם נדרש רוב של שני שלישים מהחברים, כלומר 67 מתוך 100.
הסקרים מורים על יתרון ברור לדמוקרטים לקראת הבחירות בנובמבר. כרגע, למפלגה הרפובליקנית יש רוב בשני הבתים – אולם קיימת אפשרות סבירה שהיא תאבד את הרוב הזה בשניהם. בסנאט יש לרפובליקנים 51 מושבים לעומת 46 של הדמוקרטים, ועוד שני עצמאיים. בנובמבר ייערכו בחירות ל-35 מושבים, שמתוכם 26 כבר נמצאים בידי דמוקרטים.
במילים אחרות, גם אם הדמוקרטים יזכו בכל 35 המושבים העומדים לבחירה, יהיו בידיהם 61 מושבים בלבד – אשר אינם מספיקים לרוב של שני שלישים.
הליך ההדחה ננקט פעמיים נגד נשיאים אמריקניים, מאז הקמת הרפובליקה, אך ללא הצלחה. לאחר מלחמת האזרחים ננקט הליך הדחה נגד הנשיא אנדרו ג'ונסון הדמוקרטי, בשל האופן בו הדיח את שר המלחמה הרפובליקני, אך המהלך נכשל בסנאט.
הנשיא ריצ'רד ניקסון התפטר ב-1974 בשל פרשת ווטרגייט וההאזנות למפלגה היריבה, כאשר היה ברור שהקונגרס עומד ליזום נגדו הליך הדחה וכי הוא יורשע בהליך זה.
ב-1998 נקטו הרפובליקנים הליך הדחה נגד ביל קלינטון בשל פרשת מוניקה לווינסקי, אך קלינטון זוכה בסנאט. קיימת תמימות דעים שהמפלגה הרפובליקנית שילמה מחיר פוליטי על הליך ההדחה הזה, אשר נתפס בציבור כמוקצן ונקמני. לקראת הבחירות הקרבות, הדמוקרטים אימצו אסטרטגיה לפיה לא ירבו לדבר על אפשרות ההדחה, משום שעצם הדיבור עליה עלול לעלות להם בקולות בקלפי. אחרי הבחירות – הכל פתוח.