השר כ"ץ חזר בו והחרדים אפילו לא נאלצו לאיים. הדמיית הגשר
השר כ"ץ חזר בו והחרדים אפילו לא נאלצו לאיים. הדמיית הגשרהדמיה: חן אדריכלים

הח"כים החרדים הופתעו מאוד מהקלות שבה מאבק השבת החדש נגד עבודות להקמת גשר יהודית מעל נתיבי איילון נחל הצלחה.

שר התחבורה ישראל כ"ץ לא נזקק לאיום על שלמות הקואליציה או לכל הפגנת שרירים אחרת מהצד החרדי כדי להקפיא את ההחלטה לקיים את העבודות בשבת, שאותה הגדיר "מיותרת ומקוממת". זיכרון המשבר הקודם סביב עבודות הרכבת, שבו כ"ץ דווקא תמך בקיום העבודות, רק חיזק במפלגות החרדיות את ההנחה שמאחורי ההחלטה לא עמדו רק שיקולים ערכיים, אלא בחירה פוליטית מעניינת.

כ"ץ מכוון גבוה. הוא עדיין מתכוון להתמודד על הנהגת הליכוד והמחנה הלאומי ביום שאחרי נתניהו, והחליט על מהלך אסטרטגי שישבור את הדימוי השלילי שלו ברחוב החרדי מהסבב הקודם, גם במחיר אובדן נקודות זמני אצל חלק מהקהל החילוני. בכיר ביהדות התורה טען שבהחלטה הזריזה כ"ץ קנה את עולמו, בדומה לגדעון סער שעזב את משרד הפנים מבלי לאשר פתיחת מרכולים בתל אביב, ומאז נהנה מערוץ ישיר בבתי גדולי התורה החרדים.

לא במקרה ליצמן הוציא הודעה מחבקת ואף טרח להתקשר ולברך את כ"ץ באופן אישי. נתניהו לעומת זאת, זיהה את פוטנציאל הנזק האלקטורלי ואולי גם את הפזילה לכיסאו, וגורמים בלשכתו תדרכו רגע לפני פתיחת המהדורות, כשכ"ץ כבר ממתין באולפן לריאיון, ש"לא סביר לעצור את נתיבי איילון באמצע השבוע". המשפט הקצר הזה הספיק כדי ליצור בידול מובהק בין נתניהו ובין כ"ץ שקיבל את ההחלטה על דעת עצמו. הוא בישל והוא ישלם.

מה שפחות ברור הוא ההיגיון הפוליטי של החרדים עצמם: גם אחרי ההישג הלא צפוי, בצמרת ש"ס ויהדות התורה עדיין מבוהלים מהמשבר שכמעט התרגש עליהם. הכותרות הגדולות בביטאונים של דגל התורה ואגודת ישראל על הזעזוע מחילול השבת, נועדו בעיקר כדי לשחרר לחץ ולפצות על היעדרם של איומים ממשיים. פשוט כי הח"כים יודעים שאין להם במה לאיים.

להפך, בימי הגיוס הרגישים הם עדיין מנסים למצוא נוסחת קסם שתשמור על שלמות הקואליציה כדי שהחוק יעבור כרצונם. אם יאיימו על נתניהו בפרישה גם על נושא השבת, הוא פשוט ישבור לבחירות שממילא יתקיימו בחודשים הקרובים. בליכוד לא שוכחים את רגעי השפל החריף ביותר בסקרים בקדנציה הנוכחית, מיד אחרי פקקי הענק באיילון בעקבות ביטול העבודות במשבר הקודם. אז לפיד זינק וצמצם משמעותית את הפער. מראות של חיילים בלי רכבת ופקקי תנועה איומים ביום ראשון יהיו תשדיר הקמפיין הטוב ביותר שיש עתיד יכולה לבקש.

דין תורה אצל נשיא חותם

הסרטון של ארגון 'חותם' נגד אישים וארגונים בציונות הדתית שמקבלים לכאורה כספים מהקרן החדשה הציף השבוע סוגיה עקרונית חשובה, אך במחיר סגנוני כבד. השפעתם של ארגונים בעלי אינטרס על הציונות הדתית והחברה הישראלית בכלל היא אכן נושא ראוי ומטריד, אבל השיטה שבחרו ב'חותם' הייתה אגרסיבית ואישית במיוחד.

רבות כבר נכתב על האג'נדה של הקרן החדשה, בין השאר בעקבות קמפיין אגרסיבי אחר מבית היוצר של 'אם תרצו' נגד אישי שמאל, אבל צריך לזכור שהקרן לא המציאה את השיטה. גורמים עתירי ממון, מהארץ ומחו"ל, מנסים להשפיע על המציאות ולעצב אותה. גם 'חותם' וארגונים חשובים אחרים מהצד החרד"לי או הימני יותר של המפה ניזונים מתרומות, לעיתים אפילו מחו"ל. המוניטין של הקרן הופך את המימון כשלעצמו לכזה שמעורר סימני שאלה, אבל לא די בהם כדי לפסול ארגון או אדם, אלא שווה לדון לגופן של עמדות ואג'נדות, והציונות הדתית כידוע רחבה ומרובת מחלוקות לגיטימיות (ויכוח דומה, עם כל ההבדלים הדרושים, התקיים בין פוסקי הלכה חשובים בשאלת קבלת כספים מנוצרים אוונגליסטים). העמדות הליברליות בציונות הדתית לא נולדו עם קבלת המימון מהקרן החדשה ולא יחלפו עם הפסקת מימון כזה. יש להן שורש ונימוקים סדורים, שאפשר בהחלט לחלוט עליהם אבל רצוי שלא לזלזל.

מי שהופתע למצוא את עצמו על הכוונת של 'חותם' לצד 'נאמני תורה ועבודה' וארגוני נשים שונים הוא הרב שי פירון. שר החינוך לשעבר מטעם יש עתיד קיבל לפני יותר מעשר שנים פרס מהקרן החדשה על פועלו לשילוב בעלי מוגבלויות. בנוסף לכך, עמותת 'הכול חינוך' שבה היה שותף בכיר ואף קיבל ממנה משכורת זכתה לתרומות מהקרן. לדבריו, איש לא בא לבקש את תגובתו קודם לכן או ניסה לברר איתו את הפרטים, הנוגעים ברובם לתרומות מלפני כעשור, לעמותה שפעילותה הופסקה לפני ארבע שנים. בעקבות הטענות הללו החליט הרב פירון לפנות למנכ"ל ארגון 'חותם', הרב עמיטל בראלי, בבקשה לערוך דין תורה. "הסרטון והחוברת רצופים שקרים ואי דיוקים. אין בפרסומים אלה אמת ויש בהם פגיעה, הלבנת פנים והוצאת שם רע", כתב, וגם הציע שאת הפיצוי הנדרש בסך מיליון שקלים יתרמו ב'חותם' למלגות לבני ובנות הציונות הדתית החפצים בלימוד תורה.

לרב פירון היה גם רעיון מעניין למי שישפוט בין הצדדים: לא אחר מהנשיא של 'חותם', הרב יעקב אריאל, שאותו הוא הגדיר "מורי ורבי". התקשרתי לרב אריאל כדי לברר האם הוא אישר, מתוקף היותו נשיא הפורום, את הקמפיין החריף. בשיחה התברר שהרב לא צפה בסרטון קודם הפצתו, אלא רק לאחר שהופץ לכלל הציבור. הוא פירט באריכות את עמדתו בדבר הבעייתיות שבקבלת כספים מהקרן החדשה, אבל גם ציין שחלק ממי שלקחו את הכספים למטרות טובות לכאורה, כנראה לא הבינו שהם כלי משחק בידי תורמים מתוחכמים יותר. לייתר הדברים שאמר בנוגע לקמפיין וסגנונו ביקש הרב שלא לתת פומבי, אלא להסתפק בכך שהקמפיין האישי שפורסם הוא "לא בידיעתו ועל דעתו". השאר כבר יתברר בדין תורה.

לתגובות: [email protected]