קרב הנוירולוגים והגולגולת הדקה
קרב הנוירולוגים והגולגולת הדקהצילום: אייסטוק

גדעון (שם בדוי) כבר היה במרחק של עשרים מטר מבנו כאשר אופנוע שחור הגיח מבין המכוניות החונות וחצה את הכביש בפראות.

גדעון פעל ביעילות ובמהירות. ברגלו לחץ בחוזקה על בלם הרגל ובידיו הסיט את ההגה בחדות ימינה, מיהר ליישרו בחזרה אל הנתיב ונעצר.

דניאל – בנו בן השבע – רץ אל הרכב וראה את אביו כשראשו שמוט על ההגה והוא גונח. עובר אורח שהגיע למקום הזעיק אמבולנס. גדעון הובהל אל בית החולים כשהוא מחוסר הכרה. בבדיקת הדמיה הוא אובחן כסובל מדימום תוך מוחי. כל ניסיונות היחידה לטיפול נמרץ לייצב את מצבו לא צלחו. למחרת הוא נפטר.

הוכח כי לא הייתה שום פגיעה חיצונית בגופו של גדעון או ברכבו, וכי לפני ששמט את ראשו על ההגה הספיק גדעון להרים את בלם היד ולהדליק אורות מהבהבים. החוק קובע כי תאונת דרכים היא מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב למטרות תחבורה. האם זו תאונת דרכים המזכה בפיצויים כטענת בני המשפחה או מוות הנובע ממצב רפואי קודם כטענת חברת הביטוח?

הקרב המרכזי שניטש בבית המשפט היה קרב נוירולוגים. נוירולוג חברת הביטוח הצביע על העובדה כי גדעון סבל מיתר לחץ דם ונטל מדלל דם מסוג קומדין המהווים גורמי סיכון לשבץ מוחי. העובדה כי גדעון התמודד עם פריצת האופנוע אל הכביש במיומנות כה רבה מוכיחה כי התפרצות האופנוע לא גרמה לו ללחץ או לפאניקה. מסקנה: השבץ המוחי נבע ממצבו הרפואי של גדעון ללא קשר לאירוע על הכביש.

מנגד טען הנוירולוג מטעם התובעים כי הפעולות הרבות והמדויקות שביצע גדעון לפני ששמט את ראשו מעידים כי במהלך כל האירוע היה גדעון בריא במלוא חושיו. שמיטת הראש ואיבוד ההכרה לאחר מכן מעידים כי מיד לאחר האירוע לקה גדעון בשבץ מוחי. לחץ נפשי מוכר כגורם סיכון לשבץ מוחי. מסקנה: השבץ המוחי נבע מהלחץ אליו נקלע גדעון בשל התפרצות האופנוע.

בבואו להכריע בין המומחים סקר בית המשפט שני מקרים קודמים – שונים זה מזה – שנדונו בבתי המשפט.

מעשה באדם שלקה בהתקף לב תוך כדי נהיגה שגרתית בכביש בינעירוני. חרף מצבו הוא הצליח לעצור בבטחה בצד הכביש ומת. נקבע כי התקף הלב שחווה נבע ממצב בריאותו הקודם ללא שום קשר לנהיגה על הכביש. ממילא זו אינה תאונת דרכים ומשפחתו אינה זכאית לפיצוי מחברת הביטוח.

שוב מעשה במורה נהיגה אשר בזמן שיעור נהיגה סטתה תלמידתו מהנתיב אל עבר מכונית שועטת. המורה בלם בלימת חירום ומנע התנגשות ודאית בשנייה האחרונה. מיד לאחר מכן הוא חש ברע, ביטל את כל השיעורים ונסע לנוח בביתו. למחרת החמיר מצבו והוא פונה לבית החולים שם אובחן כי הוא לקה בהתקף לב. נפסק כי התקף הלב נבע מהזעזוע הנפשי שחווה על הכביש וממילא זו תאונת דרכים המזכה בפיצוי.

בנדון שלנו הכריע בית המשפט כי למרות מצבו הרפואי הקודם של גדעון, סמיכות הזמנים בין פריצת האופנוע אל הכביש לבין השבץ המוחי והעובדה כי לחץ מוכר כגורם סיכון לשבץ מוחי מטים את הסבירות אל הקביעה כי הלחץ גרם לשבץ המוחי.

משהוכרע קרב הנוירולוגים החל הקרב המשפטי. טענה חברת הביטוח, כי גם אם ייקבע שהלחץ גרם לשבץ המוחי, סוף סוף אלפי אנשים נקלעים ללחץ דומה ונותרים בריאים ושלמים. לולא היה גדעון בקבוצת סיכון מוגברת לשבץ מוחי, לא היה הלחץ גורם לו לשבץ. הווי אומר, לא הלחץ המיתו אלא מדלל הדם המיתו.

בית המשפט דחה את טענת חברת הביטוח מכוח עקרון הגולגולת הדקה. עקרון הגולגולת הדקה קובע כי החובל מקבל את קורבנו כמו שהוא על כל החולשות שבו. כאשר אדם מכה את חברו בראשו הוא צריך לקחת בחשבון את האפשרות שהקרבן נמנה על קבוצת האנשים בעלי גולגולת דקה ופגיעה במיוחד. כאשר אדם פוגע בחברו הוא צריך לקחת בחשבון כי חברו בעל לב חלש באופן חריג. הוא לא יוכל להיפטר בטענה כי אם היה הניזוק בעל גולגולת ממוצעת ובעל לב בריא הוא לא היה ניזוק.

עקרון הגולגולת הדקה – אשר הורתו ולידתו במשפט האנגלי ואשר המשפט העברי קובע את הופכו (ראו למשל חושן משפט ת"כ, כ"ח) – אומץ על ידי בתי המשפט בישראל הן במשפט הפלילי והן בדיני הנזיקין. גם בענייננו פסק בית המשפט כי העובדה כי לולא היה גדעון בקבוצת סיכון מוגברת לשבץ מוחי לא היה הלחץ גורם לו לשבץ, אינה פוטרת את חברת הביטוח.

הווי אומר כי הלחץ שחווה גדעון עקב התפרצות האופנוע גרם לו לשבץ. העובדה כי הוא היה בקבוצת סיכון ללקות בשבץ אינה מעלה ואינה מורידה.

מסקנה: מותו של גדעון אירע כתוצאה מהנסיעה ברכב. האירוע מהווה תאונת דרכים ועל חברת הביטוח שביטחה את הרכב בביטוח חובה לשלם פיצויים למשפחתו של גדעון.