גם במחלוקת לשם שמיים, צריך לדבר אמת. יש לי כבוד גדול לרבנים אבל האמת צריכה להיאמר. הרב רפי פוירשטיין וארגון צהר מכירים היטב את מסמך ההתחייבות של הרבנות שלא להחמיר את תנאי הכשרות והם אינם דוברים אמת.
למיטב ידיעתי הטענה הזו מעולם לא הועלתה על ידם במהלך הדיונים על החוק, לא בכתב ולא בעל פה, והיא נטענת בדיעבד כדי להכשיר את השרץ.
החשש מהחמרה בתנאי הכשרות הועלה על ידי התאחדות המלונות והמסעדות ובמענה לו יצא מכתב ההבהרה של הרב לאו. בעקבות המכתב הסירו המלונות והמסעדות את התנגדותם ועברו לתמיכה בחוק. רק ארגון צהר נשארה בהתנגדותו והסית את ח''כ רחל עזריה לתקוע את החוק דרך זכות הווטו של שר האוצר בוועדת השרים לחקיקה.
יתרה מזו, בשיחת טלפון שקיים הרב סתיו עם ח"כ רועי פולקמן בנוכחותי לפני כחצי שנה דרש הרב סתיו לקבל "בתמורה" להסרת התנגדותם לחוק את פתיחת איזורי הכשרות ולא העלה שום טענה של חשש להחמרת הסטנדרטים או לגורלו של היתר המכירה.
שלישית, הצעת החוק שלי חופפת למרבית התכנית של מערך הכשרות האלטרנטיבית של 'צהר'. גם לשיטתם יש לקבוע סטנדרטים אחידים לכשרות, וגם לשיטתם מי שאמור לקבוע אותם זו הרבנות הראשית. הם רק מבקשים שאת הפיקוח והיישום יבצעו גופים פרטיים כדוגמתם, ומחזיקים את התיקון החשוב של הסטנדרטים השקופים והאחידים כ"בן ערובה" במאבק הזה שלהם.
לא הכל "כשר" במלחמה נגד הרבנות. מפאת כבוד תלמידי חכמים לא אמשיך. עצוב שלכך הגענו.
אני סמוך ובטוח שההתקפה של הרב פוירשטיין לא קשורה כהוא זה להתנגדות החד משמעית של חברי הכנסת בבית היהודי, כולל השרים בנט ושקד, למיזם של צוהר, ולמקלחת הקרה שהרב פוירשטיין קיבל בהופעתו בישיבת הסיעה. זה בטוח ענייני - 'בשביל להציל את הרבנות'.