בסוף השבוע שעבר נמכר במכירה פומבית שעון הכיס של סיני קנטור, יהודי שהיה על אוניית הטיטאניק כאשר טבעה. על השעון ובעליו שוחחנו ביומן ערוץ 7 עם אלי מוסקוביץ', מחבר הספר 'היהודים של הטיטאניק'
"כששמעתי על המכירה הזו המחשבה הראשונה שלי הייתה שאני רוצה את השעון הזה", מספר מוסקוביץ' החוקר כבר לא מעט שנים את אירועי הטיטאניק תוך דגש מיוחד על היהודים שהיו באניה. "אני דן בזוויות היהודיות של הטיטאניק ומדי פעם מוצרים מהטיטאניק נמכרים. לפעמים זה מסמך, שמיכה, פריט אישי או חלקים מהאניה. הפעם זה מיוחד כי זה משהו שקשור ליהודים, שעון בעברית. בלונדון ראיתי שעון כיס רגיל מהטיטאניק, אבל במקרה הזה מדובר בשעון עם חריטה של משה רבנו עם לוחות הברית. שעון שחצה את האוקינוס ממזרח אירופה ועד ארה"ב על האניה המפורסמת בעולם".
כדי "להכיר" את יהודי הטיטאניק בכלל ואת סיני קנטור, בעליו של השעון המדובר, נותן לנו מוסקוביץ' סקירת רקע קצרה לאירועי התקופה. "הטיטאניק טבעה ב-1912, אבל כבר במשך חמישים שנה לפני כן היהודים סבלו מפוגרומים ואנטישמיות בעיקר במזרח אירופה, והתחילו גלי הגירה מהאימפריה הרוסית לכיוון מערב אירופה, בעיקר אנגליה וצרפת, ובשלב מסוים גם לארה"ב".
התקופה שבין שנת 1880 ועד 1921 נקראה תקופת ההגירה הגדולה של יהודי אירופה לארה"ב. למעלה משני מיליון יהודים ברחו מאנטישמיות, פוגרומים וגיוס בכפיה לצבא הרוסי והגיעו לארה"ב וגם על הטיטאניק היו עשרות יהודים כאלה".
ממשיך מוסקוביץ' בסיפורה של האניה: "היו על האניה 2228 איש. האניה לא הייתה בתפוסה מלאה שהייתה יכולה לכלול למעלה מ-3000 איש. הייתה באניה מחלקה ראשונה לעשירים ביותר, מחלקה שנייה של בעלי מקצועות שונים ומחלקה נוספת של אנשים פשוטים, העניים יותר".
על האניה היו מולטי מליונרים שחלקם טבעו וחלקם ניצלו, "מבין היהודים, האדם השני בעשירותו על האניה הוא היהודי בנימין גוגלהיים, וגם הוא טבע ונהרג". מדבריו של מוסקוביץ' עולה כי בניגוד למה שנדמה האניה לא שימשה רק לתענוגות עבור האלפיון העליון. היו בה אמנם עשירים ביותר כדוגמת איזידור שטראוס ששב עם רעייתו מחופשה באירופה לארה"ב. לעומתם היו גם עניים שקנו כרטיס לכיוון אחד כדי לברוח מהפוגרומים. מתוך העניים הללו "יש כשמונים שמות של אנשים שהיו בוודאות יהודים, אבל מתוצאות המחקר שלי היו יותר כי בחלקם הפליגו בשמות בדויים כי הם ברחו וזייפו תעודות. אנחנו לא יכולים לדעת את השמות של היהודים שהיו על הטיטאניק. רבים מהם מתו כאלמונים ולא נדע את השמות האמתיים שלהם".
באשר לסיני קנטור עצמו, "הוא היה שייך למחלקה השניה. הוא ואשתו מרים עסקו בענייני רפואה ורצו ללמוד רפואה בארה"ב. הם הפליגו יחד ממזרח אירופה. מהממצאים שיש לנו ממנו, עוד לפני שנודע על השעון, ידוע שהם שמרו באדיקות על היהדות. הגופה שלו נמצאה והוא קבור בבית עלמין יהודי בניו יורק. יש עברית על מצבת הקבר, והדבר מעיד על רמת האדיקות היהודית שלו. לא כל היהודים שטבעו בטיטאניק נקברו בבתי עלמין יהודי".
"אשתו שרדה לאחר שנכנסה לסירת ההצלה מספר 12 סמוך לשעה אחת וחצי בלילה. היא הגיעה לארה"ב עם קשיי שפה ואנשים עזרו לה. היא קיבלה מימון מהצלב האדום וארגוני חסד אחרים וקיבלה מלגה להשלמת חלום לימודי הרפואה".
ממשיך מוסקוביץ' ומספר: "ידעתי על קיומו של השעון כי כל גופה שנמצאה תועדה לפני שקברו אותה. הייתה רשימה של מה לבש ומה נמצא עליו, מה מצב השיניים, שיער וכו'. היו עליו מסמכים אישיים, טלסקופ וגם השעון. ציינתי זאת בספר בלי לתת התייחסות מיוחדת לשעון, אבל כעת אני קורא כותרות מפוצצות על כך שהשעון היה במצולות, אבל זה לא נכון. השעון לא טבע. הוא נמצא על הגופה שצפה. הוא לא היה במעמקי האוקיינוס שבעים שנה. הגופה הובאה לקנדה ומשם לניו יורק, שם הייתה אשתו. השעון היה ברשות המשפחה כל השנים ומסיבה לא ידועה החליטו למכור את השעון עכשיו".
לקראת תום השיחה עמו נשאל מוסקוביץ' אודות הקונספירציות שנקשרו בסיפורה של האניה, והוא מספר: "הקונספירציה המפורסמת ביותר היא שהטיטאניק לא טבעה כלל, אלא הוחלפה בגלל בעיות של ביטוח וכל הנוסעים היו אמורים להינצל אבל האוניה שאמורה הייתה להציל אותם לא הגיע בזמן. זו רק קונספירציה ולכן לא צריך להתייחס לזה יותר מדי. קונספירציה שקשורה ליהודים היא שמישהו ניסה להטביע את האוניה בכוונה כדי להיפטר משני היהודים העשירים שהיו על האניה ומבעלי מלון 'אסטוריה' שבניו יורק, בגלל סכסוכים כספיים, אבל יש עוד הרבה תיאוריות קונספירציות כמו רצח רבין וכמו הנחיתה על הירח".