במהלך יום עיון שנערך במכללה למנהל בראשון לציון אמרה השופטת דורנר: "תנאי המעצר בישראל הם מחפירים, ומתנהלים בניגוד לחוק. הם מביאים לכך, שלעיתים במטרה להיחלץ מתנאי המעצר הקשים חשודים מודים בביצוע העבירות המיוחסות להם".
דברי השופטת מהווים חיזוק לטענותיו של ראש עיריית צפץ עודד המאירי שאתמול נחקר שוב ביחידה לחקירות הונאה של המשטרה בצפון. בתום החקירה במשטרת זבולון חזר המאירי לביתו בראש פינה, שם הוא שוהה במעצר בית בן שבעה ימים, על פי החלטת בית משפט השלום בקריות.
כזכור, מאיר חשוד בקבלת שוחד מקבלן במסגרת עסקת נדל"ן גדולה.
מאירי מכחיש את החשדות, וטוען כי כדי לאלצו להודות במה שלא עשה הוא נכלא בתנאים מחפירים.
יום העיון, שעסק בשאלה "האם בישראל מורשעים חפים מפשע"? נערך ביוזמת התנועה למלחמה בעוני ובשיתוף הסנגוריה הציבורית הארצית ובית הספר למשפטים של המכללה. אתר N.F.C., המדווח על יום העיון, הוסיף כי על פי הנתונים שהוצגו בפני באי יום העיון עולה כי אחוז ההרשעות של נאשמים בתיקים פליליים בישראל עומד על ,97%, ולעומת זאת בארה"ב עומד השיעור על 61% בתיקים פדרליים. לפיכך עולה חשש כבד כי נאשמים רבים בישראל אינם זוכים למשפט צדק. עו"ד יורם סגי-זקס, יו"ר התנועה למלחמה בעוני, אמר כי בכל מערכת משפטית יש טעויות והרשעות סרק, וכי לפיכך יש לפעול "להקטנת כמות ההרשעות הללו למינימום".
הפרופסור קנת מן, סניגור ציבורי ארצי בדימוס, חשף בפני המשתתפים את העובדה כי 40 עד 50 אחוזים מהנאשמים אינם מיוצגים כראוי.מדובר, לדבריו, ב"תופעה שאין לה אח ורע במדינות נאורות אחרות".
ד"ר דויד וינר, סגן בכיר לסנגור הציבורי הארצי אמר כי יש להיעזר בהתפתחות המדע, וכי כיום יש אנשים שאפשר להוכיח בוודאות מוחלטת כי הורשעו בגין עבירות שלא ביצעו. וינר סיפר כי נערך ניסוי, לפיו נערכה בדיקת D.N.A. לכמה נאשמים, ובעקבותיה הוכח כי הם חפים מפשע. תגובת סניגוריהם הייתה תדהמה מוחלטת, מספר וינר, ומוסיף כי גם הם היו משוכנעים שהאדם אשם. לדבריו, בממצאים אלה טמון מסר עמוק עבור כולם על אודות היכולת של האדם לדעת מי אשם ומי אינו אשם.
עו"ד יורם סגי-זקס אמר כי מלבד הסכמתו עם דברי השופטת דורנר הוא מבקש לציין כי, לדעתו, יש לאפשר לשופט לבטל כתבי אישום מטעמים של צדק ומטעמים אחרים. נושא נוסף, אומר סגי-זקס, הוא נושא מינוי השופטים. לדבריו, אחוז השופטים שמתמנים מתוך המערכת הציבורית הוא גבוה מאחוז השופטים המתמנים מהסקטור הפרטי, ועניין זה, לדעתו, יש לאזן. נוסף על כך הוא מציע שבבתי המשפט ישולבו נציגי ציבור, כפי שנעשה הדבר בבתי הדין לעבודה ובבתי המשפט הצבאיים. הוא ציין כי סקר שערך סטיב אדלר בבית הדין לעבודה מצא כי אחוז גבוה של החלטות התהפכו בהרכב שבו היו נציגי ציבור.
השופט רענן בן-יוסף, סגן נשיא בית משפט השלום באשקלון, אמר כי העובדה שמדובר במערכת אנושית היא שגורמת לכך שיורשעו חפים מפשע. "בדרך כלל התוצאה היותר איומה היא שמישהו מורשע שלא כדין, ושנשללת חירותו. הראיה הטובה ביותר לכך שיש הרשעות בלתי מוצדקות היא שבערעורים אנשים מזוכים", ציין בן יוסף.
דברי השופטת מהווים חיזוק לטענותיו של ראש עיריית צפץ עודד המאירי שאתמול נחקר שוב ביחידה לחקירות הונאה של המשטרה בצפון. בתום החקירה במשטרת זבולון חזר המאירי לביתו בראש פינה, שם הוא שוהה במעצר בית בן שבעה ימים, על פי החלטת בית משפט השלום בקריות.
כזכור, מאיר חשוד בקבלת שוחד מקבלן במסגרת עסקת נדל"ן גדולה.
מאירי מכחיש את החשדות, וטוען כי כדי לאלצו להודות במה שלא עשה הוא נכלא בתנאים מחפירים.
יום העיון, שעסק בשאלה "האם בישראל מורשעים חפים מפשע"? נערך ביוזמת התנועה למלחמה בעוני ובשיתוף הסנגוריה הציבורית הארצית ובית הספר למשפטים של המכללה. אתר N.F.C., המדווח על יום העיון, הוסיף כי על פי הנתונים שהוצגו בפני באי יום העיון עולה כי אחוז ההרשעות של נאשמים בתיקים פליליים בישראל עומד על ,97%, ולעומת זאת בארה"ב עומד השיעור על 61% בתיקים פדרליים. לפיכך עולה חשש כבד כי נאשמים רבים בישראל אינם זוכים למשפט צדק. עו"ד יורם סגי-זקס, יו"ר התנועה למלחמה בעוני, אמר כי בכל מערכת משפטית יש טעויות והרשעות סרק, וכי לפיכך יש לפעול "להקטנת כמות ההרשעות הללו למינימום".
הפרופסור קנת מן, סניגור ציבורי ארצי בדימוס, חשף בפני המשתתפים את העובדה כי 40 עד 50 אחוזים מהנאשמים אינם מיוצגים כראוי.מדובר, לדבריו, ב"תופעה שאין לה אח ורע במדינות נאורות אחרות".
ד"ר דויד וינר, סגן בכיר לסנגור הציבורי הארצי אמר כי יש להיעזר בהתפתחות המדע, וכי כיום יש אנשים שאפשר להוכיח בוודאות מוחלטת כי הורשעו בגין עבירות שלא ביצעו. וינר סיפר כי נערך ניסוי, לפיו נערכה בדיקת D.N.A. לכמה נאשמים, ובעקבותיה הוכח כי הם חפים מפשע. תגובת סניגוריהם הייתה תדהמה מוחלטת, מספר וינר, ומוסיף כי גם הם היו משוכנעים שהאדם אשם. לדבריו, בממצאים אלה טמון מסר עמוק עבור כולם על אודות היכולת של האדם לדעת מי אשם ומי אינו אשם.
עו"ד יורם סגי-זקס אמר כי מלבד הסכמתו עם דברי השופטת דורנר הוא מבקש לציין כי, לדעתו, יש לאפשר לשופט לבטל כתבי אישום מטעמים של צדק ומטעמים אחרים. נושא נוסף, אומר סגי-זקס, הוא נושא מינוי השופטים. לדבריו, אחוז השופטים שמתמנים מתוך המערכת הציבורית הוא גבוה מאחוז השופטים המתמנים מהסקטור הפרטי, ועניין זה, לדעתו, יש לאזן. נוסף על כך הוא מציע שבבתי המשפט ישולבו נציגי ציבור, כפי שנעשה הדבר בבתי הדין לעבודה ובבתי המשפט הצבאיים. הוא ציין כי סקר שערך סטיב אדלר בבית הדין לעבודה מצא כי אחוז גבוה של החלטות התהפכו בהרכב שבו היו נציגי ציבור.
השופט רענן בן-יוסף, סגן נשיא בית משפט השלום באשקלון, אמר כי העובדה שמדובר במערכת אנושית היא שגורמת לכך שיורשעו חפים מפשע. "בדרך כלל התוצאה היותר איומה היא שמישהו מורשע שלא כדין, ושנשללת חירותו. הראיה הטובה ביותר לכך שיש הרשעות בלתי מוצדקות היא שבערעורים אנשים מזוכים", ציין בן יוסף.