סמל רונן לוברסקי ז"ל
סמל רונן לוברסקי ז"לצילום: באדיבות המשפחה

"שלושה חודשים וחצי עברו מאז שרונן נרצח והבית של המחבל עדיין עומד. שלושה חודשים וחצי שאנחנו מקבלים את אותן תשובות". כך כותב ולדימיר לוברסקי, אביו של לוחם דובדבן סמ"ר רונן לוברסקי ז"ל, במכתב חריף ששיגר לאלוף פיקוד המרכז, נדב פדן.

רונן לוברסקי נהרג במאי האחרון מפגיעת לוח שיש, שהושלך עליו מגג בית בעת פעילות מבצעית לעצירת מבוקש בפאתי רמאללה. המחבל שהשליך את הלוח, פעיל חמאס בשם איסלאם יוסף אבו חמיד, נעצר כעבור שלושה שבועות ולפני כחודש נפתח משפטו.

לפני שבועיים הודיעה מערכת הביטחון להוריו של רונן ז"ל כי אלוף פיקוד המרכז אישר את הריסת בית המחבל, אולם צו ההריסה עדיין לא בוצע. במכתב ששיגר אביו של רונן הוא דורש לדעת מדוע ההריסה מתעכבת.

"לפני שלושה חודשים וחצי בני היקר נפל במהלך פעילות מבצעית", כותב האב ולדימיר לאלוף הפיקוד. "הפעילות שלו הצילה חיי אזרחי ישראל. הצלת חיים זו המטרה למענה רצה רונן להתגייס ליחידה הזאת, ולמענה בסופו של דבר הקריב את חייו. עברו יותר משלושה חודשים והבית של רוצחו של רונן עדיין עומד לו. הבית שהוא לא רק מקום מגורים של משפחת רוצחים דגולה, אלא מקום תכנון הפיגוע וגם זירת הרצח, הבית הזה עדיין עומד?".

במכתב, שהובא הבוקר בידיעות אחרונות, מלין האב על התשובות שקיבלה המשפחה מהצבא. "כל התקופה הזאת אנחנו עוקבים אחרי התפתחות הליך הריסת בית המחבל (או יותר נכון אי הריסת הבית). ב־22 ביולי קיבלנו תגובה שאומרת כי נערך מיפוי של הבית וגובשה חוות דעת הנדסית בעניין הריסתו. כחודש לאחר מכן, ב־13 באוגוסט, נאמר לנו שהטיפול נמצא בשלבים מתקדמים, וב־7 בספטמבר נאמר שהתקבלה השגה ממשפחת המחבל ושהאלוף צריך לקבל עוד כמה בדיקות הנדסיות כדי לקבל החלטה סופית".

"שלושה חודשים וחצי אנחנו מקבלים את אותן תשובות. שלושה חודשים וחצי צה"ל לא מצליח לבצע בדיקות הנדסיות? אני שואל את עצמי האם כל זה הגיוני". בסיום מכתבו פונה לוברסקי באופן אישי לאלוף וכותב: "מאז שרונן מסר את נפשו הבטחתי לעצמי שאעשה הכל על מנת להחזיר את ההרתעה שהלכה לה לאיבוד אי שם במסדרונות בתי המשפט ובחדרים של הפקידים.

אני פונה אליך כאל מפקד היחידה לשעבר, כאל אלוף פיקוד שעל כתפיו אחריות כבדה. עיניהם של כל הפקודים שלך נשואות אליך. ההחלטה שלך בעניין הריסת בית המחבל, שרצח את חברם לנשק, חייבת להראות להם שהמדינה מגבה ולא מפקירה אותם בחיים או במוות. ההחלטה להרוס את בית המחבל היא החלטה מוסרית ממדרגה ראשונה".