משהו ישן חוזר?

בשקט יחסי, מתחת לפני השטח, מבעבעת המחלוקת הגדולה הבאה במפלגת הבית היהודי.

כבר לפני חודש רמז השר אורי אריאל, יו"ר האיחוד הלאומי, על ההתרחשות המתקרבת: ''אין אצלנו פריימריז ברוך ה', אבל אני שומע שבבית היהודי שוקלים לבטל את הפריימריז", אמר אז בריאיון לרדיו קול ברמה. כעת השמועות מתחילות להפוך למעשים.

בימים האחרונים ערך השר בנט סבב שיחות עם חברי הכנסת של המפלגה ועם פעילים מובילים ומרכזיים, כדי לנסות לשכנע אותם לעשות את המהלך. הנימוקים מגוונים. ח"כ אחד שמע שמדובר ב"בזבוז של זמן וכסף". ח"כ אחר שמע שבפריימריז עלולה להתקבל רשימה פחות מוצלחת מבחינה אלקטורלית, וזה יחבל ברצון להביא קולות חדשים למפלגה. נשמעו גם סיבות נוספות ומעניינות, כגון רצון ליישר קו עם מפלגת תקומה שאינה מקיימת פריימריז. חלק מהנוכחים בפגישות הבינו מהן כי מנוי וגמור עם היו"ר לבטל את הפריימריז. אחרים חשבו שהוא יוזם מהלך אחר, שבדרך זו או אחרת יגדיל את כוחו.

מכאן נובעת התסיסה שאיתה יצטרך להתמודד בנט, ואולי בגללה נדחתה בקצת פחות משבוע ישיבת מרכז המפלגה, שנועדה להתקיים מיד אחרי שמחת תורה. המטרה היא לנסות לטכס עצה כיצד לרבע את המעגל. איך יצליח השר לרתום את פעילי המפלגה וגם את חברי הכנסת, כך שיאשרו החלטה על שינוי מנגנון הפריימריז.

ליו"ר המפלגה יש כמה מוקשים שהוא צריך להסיר. תחילה, הסוד הגלוי: האיש שעומד בראשות הבית היהודי ישמח להיות בטוח שח"כ ניסן סלומינסקי אינו מתמודד לקדנציה נוספת, ויש לו אינדיקציות שבפריימריז הוא עלול להיבחר במקום גבוה. את המקום הזה רוצה בנט לפנות. אם תקום ועדה מסדרת, הוא כבר יקבע מי יהיה המחליף. אם יהיו פריימריז ולצידם שריונים – ייכנס שם אדם שלו. יש גם מועמדים אחרים שלא היו רחוקים מלהיכנס לכנסת, שבנט ככל הנראה יעדיף שלא לראות ברשימתו.

בעיה נוספת היא התחושה שלא משנה מה תהיה השיטה, הרכב הרשימה יהיה דומה מאוד לקיים, אולי עם שינוי אחד או שניים. "זה לא משהו שאפשר לבנות עליו כדי להגדיל את הכוח שלנו", אומר פעיל מרכזי במפלגה.

בסביבת השר בנט מסבירים לנו את המצב נכון להיום. "נשקלות כמה אופציות, ונכון לעכשיו אופציית ביטול הפריימריז אינה זו המועדפת, כי יש לה יותר חסרונות מיתרונות. נבדקים הרבה מאוד רעיונות שונים שמטרתם להביא להגדלת כוחה של המפלגה. מתקיימות התייעצויות לקראת ישיבת המרכז וייתכן שזה כלל לא יובא לאישור בישיבה הקרובה".

המשפט האחרון, אגב, עומד בסתירה למה ששמעו חברי הכנסת וגם למה שאומרים גורמים במפלגה, שמספרים כי ממש בימים אלו אמורות להתקיים התייעצויות עומק, כדי לקבל הכרעה עוד לפני מרכז המפלגה.

בשיחה עם השר נפתלי בנט הוא מעדיף להתחמק מתשובה ישירה על שאלת הפריימריז, נושא שבעבר היה אחד הדגלים שלו. "כדי להעצים את כוחה של הציונות הדתית בבחירות הקרובות, אני נחוש לחזק את הבסיס של ערכי הציונות הדתית יחד עם הוספת ציבורים חדשים למפלגה. בקדנציה האחרונה הובלנו במערכת החינוך והמשפט מהפיכות של ממש. מאז 2013 שינינו את השיח מפינוי להסדרה, והוצאנו את הביטוי 'מדינה פלשתינית' מהלקסיקון. כדי להמשיך בכך צריך בית יהודי חזק שלא מתפשר על מימוש מדיניות ימין לאומית בכל התחומים. הבית היהודי היא הבית של כל עם ישראל. כדי לתת לכך ביטוי ולגוון את הרשימה, אנחנו בוחנים שורה של אפשרויות פעולה".

השריונים יעשו היסטריה

את מתנגדי השינויים בשיטה, דבריו של השר בנט אינם מרגיעים. הם כבר שמעו שעל הפרק עומדת גם אפשרות שהפריימריז לא יבוטלו, אלא שבמקום לאפשר לשר בנט לשריין מועמד אחד בכל עשירייה, הוא יוכל להכניס מועמד מטעמו לכל חמישייה. אבי גבאי, על מהלך דומה במפלגת העבודה, סופג קיתונות של רותחין, לעיתים עד כדי זעם פומבי של חברי הכנסת שלו. בבית היהודי משתדלים לשמור על פרופיל נמוך. איזה פעיל רוצה לצאת חזיתית נגד יו"ר מפלגה לפני הבחירות לרשויות המקומיות? מי מהנוכחים ברשימה רוצה לאבד את מקומו? התוצאה היא שהשטח מבעבע, אבל הבועות עדיין לא צפות.

פעיל בכיר במפלגה מביע בשיחה איתנו את אכזבתו: "קשה להבין כיצד אדם שדיבר על משהו חדש וסחף את כולנו, בא שנים ספורות אחר כך ומחליט לעצור את הכול. הצבת ועדה מסדרת תחזיר אותנו שנות אור אחורה. בנט בעצם שם את עצמו באותו מקום עם יאיר לפיד ומשה כחלון, שאותם ביקר בעבר על ההתנהלות הזאת".

השר בנט אכן התבטא בעבר נגד מפלגות שאין בהן פריימריז. בעבר אמר על יש עתיד את הדברים הבאים: "מפלגת הבית היהודי זו מפלגה מגוונת, יש הרבה דעות, אנחנו לא דיקטטורה כמו יש עתיד. מדובר בפלגה שאין בה פריימריז, ברור שזו מפלגה לא דמוקרטית, זה לא סוד. המפלגות הדמוקרטיות היום בכנסת הן הליכוד, העבודה והבית היהודי". במהלך השנים גם ישראל ביתנו וגם כולנו זכו לביקורת דומה על יושבי הראש שלהן.

האם בנט יסתכן ויעמיד את עצמו באותו מקום? זו הדילמה הקשה שאיתה הוא צריך להתמודד בימים אלה. הנטייה הראשונה, גם בקרב היועצים, הייתה חיובית, אבל הביקורת על המהלך הורגשה היטב, והיום מחשבים בבית היהודי מסלול מחדש. אופציית השריונים היא המובילה, למרות שאת חברי הכנסת המכהנים היא עלולה להטריד מאוד, ואולי אף לדחוק אותם אחורה. נזכיר כי פרט לשריונים של בנט שעלולים להגיע לכדי אחד בכל חמישייה, יש חובה של שריון לאישה בכל חמישייה, ובשני מקומות – העשירי והחמישה עשר – מוצבים מועמדים שנבחרו רק על ידי חברי המרכז.

כל צעד שישנה את שיטת הפריימריז ייתן כוח גדול מאוד בידיו של יו"ר המפלגה. זה טוב או רע? זאת יכריעו מתפקדי המפלגה. על פי רחשי הרקע, נראה שהפעם מדובר באתגר גדול במיוחד.

ספין אחוז החסימה

האם הורדת אחוז החסימה היא ספין או צעד אמיתי? ראש הממשלה נתניהו אמר כי יקדם מהלך כזה, במטרה להגדיל את מספר המפלגות המיוצגות בכנסת. למהלך, לדברי מקורבים לראש הממשלה, תכלית כפולה: החלשת כוחן של המפלגות הערביות, שירגישו שהן יכולות להיבחר גם אם לא ירוצו כרשימה משותפת, וגם חשש מאובדן קולות של הימין כפי שהיה בבחירות הקודמות.

יש כמובן גם מי שרואים זאת כניסיון אישי לפגוע בהם. ראשונים הם החרדים. יעקב ליצמן מיהדות התורה בטוח שהמהלך נעשה כדי לאפשר למשה גפני מדגל התורה להתמודד, לראשונה זה שנים רבות, במפלגה נפרדת. בש"ס לא יודעים אם לצחוק או לבכות: מצד אחד המפלגה נמצאת בשפל בסקרים והדבר עלול לקדם את סיכוייה להיות בכנסת הבאה, אך מנגד מהלך כזה גם יקדם את האפשרות שאלי ישי, מקורבו של נתניהו ויריבו של השר אריה דרעי, יצליח להכניס לכנסת גם את מפלגתו.

נזכיר שרק ב-2014 יזם אביגדור ליברמן בתמיכתו של ראש הממשלה את העלאת אחוז החסימה ל‑3.25 אחוזים, וכעת נתניהו רוצה להוריד אותו באחוז אחד לפחות. כך נתניהו יקבל אומנם כמה מפלגות ימין קטנות, אבל בסופו של דבר יהיה ניתן להרכיב איתן ממשלה תוך מתן תפקידי שרים זוטרים או אולי אפילו פחות, בשל גודלן של הרשימות.

פיצולים מסוג זה מעולם לא הועילו לימין. מלבד זאת, במצב שבו אחוז החסימה נמוך, נתניהו עלול למצוא את עצמו זקוק למפלגות שהן פחות כוס התה שלו. ייתכן שהוא עוד ייאלץ לפנות אל השר משה פייגלין או השר ברוך מרזל.

מכיוון שלרוב נתניהו לוקח הכול בחשבון, הסיפור של אחוז החסימה מסתמן כספין וכניסיון לתת תחושה של אוטוטו בחירות. הרי אם באמת רוצה ראש הממשלה מהלך כזה, הוא זקוק לפחות למושב אחד, אם לא שניים, כדי לתקן את החקיקה – ועוד לא דיברנו על חוק הגיוס שמרחף ברקע. האם בכך הוא אומר שהכנסת הנוכחית תמשיך בכהונתה לפחות עוד שני מושבים?

נתניהו כמו נתניהו, מותיר אחריו הרבה סימני שאלה בלי הרבה סימני קריאה. אזכור נושא הורדת אחוז החסימה הוציא אמוציות מכל המפלגות החברות בקואליציה שלו. כל זה נרשם לצד הסקרים שעושים אנשיו של נתניהו חדשות לבקרים. בחול המועד סוכות, באחד הימים הפחות עמוסים, יישב נתניהו עם כוס תה במעונו ויבחן לעומק את המצב הפוליטי. אולי אחר כך נדע האם ראש הממשלה עדיין שואף להשלים את הקדנציה הזאת, או שבעוד חודשים ספורים נמצא את עצמנו במערכת בחירות.

לתגובות: nitsankeidar@gmail.com