שש שנים אחרי תקרית העימות עם פעיל השמאל שהביאה להדחתו, ושלוש שנים אחרי שהשתחרר משירותו הצבאי, חוזר סא"ל (מיל') שלום אייזנר אל הבמה הציבורית.
כשהמדים כבר בארון, מביע אייזנר לראשונה את עמדותיו באופן ברור, ומודיע על הצטרפותו לרשימת 'ירושלים תצליח' בראשות השר זאב אלקין. בריאיון בלעדי ל'בשבע' מדבר אייזנר על המהלך הפוליטי המפתיע, על ההדחה מצה"ל ועל המגמות שהוא מזהה במקום שבו שירת במשך עשרות שנים.
"לפני חודש, כשמערכת הבחירות בירושלים החלה להתחמם, הייתי מאוד מודאג מזה שאין אף מועמד ראוי לעיר בעיניי", מסביר אייזנר את תמיכתו באלקין. "שבוע שעבר הייתי בפאנל ב'גולה', ובו נכחו נציגי כל המפלגות. כששמעתי את עזריה וברקוביץ' מצד אחד, ואת דייטש מצד שני, ראיתי את השנאה שכל צד משתמש בה. הבנתי שאם אחד מהמועמדים האלה ייבחר, תתפתח מלחמת דת בירושלים - אלה ינסו להחריב את הדת, ואלה ינסו לכפות אותה. אני בילדותי למדתי שהדרך לגאולה עוברת באהבת חינם, ואם חלילה תהיה בירושלים שנאה, עם ישראל כולו יפסיד והגאולה תתעכב. לכן, היחיד שנראה לי שיוכל לשבת בקואליציה עם כולם, לתת רוגע לעיר וליצור שיתוף פעולה בין כל המגזרים, זה אלקין. הוא בא בתחושת שליחות, כי כבוד וכיסא כבר יש לו בממשלה. מעבר לזה, לדעתי הגיע הזמן שהציונות הדתית תעבור לעמדת הנהגה, תשים שתי ידיים על ההגה. זו הזדמנות אדירה של איש הציונות הדתית להציג אחריות לאומית ולא רק דאגה לצורכי המגזר, להוביל את כלל ישראל".
"לא חיכיתי לדרגה"
אייזנר, תושב שערי חסד שבירושלים, נשוי ואב לשבעה ילדים. מאז פרישתו מצה"ל, מקדיש אייזנר את רוב זמנו ללימוד תורה בישיבת הר המור, ממש כאחד הבחורים. הוא גם משמש כסמח"ט ב' של חטיבת 401 במילואים, ולעיתים גם כחונך של תרגילים צבאיים. היעד הבא שלו הוא חינוך, כאשר היום הוא רכז חברתי בישיבה הקטנה מורשה, ובעתיד מתכנן להרחיב את פעילותו בתחום. מנקודת החיים הכמעט אוטופית שבה הוא נמצא היום, הוא לא מצליח אפילו לכעוס על כך שהודח מצה"ל לפני שלוש שנים. "הכול לטובה", הוא אומר בלי טיפה של מרירות, ופוטר את הניסיונות שלי לחלוב טיפה של ביקורת על העליהום שספג בלא כלום.
כזכור, באפריל 2012, בתקופה שבה שירת כסמח"ט הבקעה, הגיע אייזנר יחד עם כוחות נוספים להפרת סדר אלימה שארגנו פעילי שמאל אירופאיים יחד עם פלשתינים מקומיים. המפגינים מיהרו להתעמת עם אייזנר ואנשיו, היכו אותו ואף שברו את ידו. במהלך העימות היכה אייזנר פעיל דני בפניו באמצעות נשקו האישי, והפילו על הרצפה. בעקבות האירוע, שצולם ושודר אינספור פעמים בתקשורת, הודח סא"ל אייזנר מתפקידו ושוחרר אחרי שלוש שנים שבהן שירת בתפקיד מטה זוטר יחסית.
"בפן האישי אני לא מאוכזב - אף פעם לא חיכית לדרגה הבאה, אני הייתי רק בשליחות", אומר אייזנר. "אף פעם לא מילאתי תפקיד וחשבתי על הקידום. לא נולדתי עם דרגות סגן אלוף, וגם לא קרה כלום אם חזרתי הביתה בלי דרגות אלוף משנה. בפן הלאומי, זה כבר סיפור אחר. זה מסר שיש לו השפעות שליליות עד היום, לגבי לקיחת אחריות של הצבא, מה קורה עם מפקדים והיוזמה שלהם. גם אם נגיד וטעיתי, מה קרה? הצבא לא יכול להכיל תקלות של המפקדים שלו? בגלל שהייתה כתבה באיזה עיתון אז כבר חייבים להדיח?".
ואתה חושב שטעית?
"מצד האמת, מי שמרים יד על חייל צה"ל - והרי שברו לי שם את היד באותו אירוע - צריך להיפגע. במוסר האמיתי בכלל אין שאלה. הציבור מבין את זה, רק במערכת המשפט ובתקשורת עוד לא מסוגלים להבין, אבל גם זה מתחיל להשתנות. היו מאז המקרה שלי עשרות מקרים, שתועדו ולא תועדו, של חיילים שבורחים מפני אבנים. מה יותר מביש מזה? מה עם ישראל יותר רוצה – את אלה שבורחים או את אלה שנותנים מכה ומשתיקים אותם?".
עם זאת, אייזנר מקפיד מאוד לאזן את התמונה ולהראות גם מגמות חיוביות בצבא. לצד הביקורת שלו על 'מסרים שמועברים לחיילים ופוגעים באמונה בצדקת הדרך', כלשונו, הוא גם רואה התקדמות בהתנהלות של הצבא אל מול ההמונים שמסתערים על הגדר בעזה. "אף מחבל, בכל גיל, לא חצה את הגדר. מאות נהרגו על ידי צה"ל, זה מראה התקדמות של צה"ל, למרות שיש עוד לאן להתקדם".
על רקע התפיסה המפויסת שלו כלפי המערכת הצבאית, הוא שולח גם ביקורת מרומזת אל הארגונים שעוסקים בביקורת הצבא מהצד הימני והדתי של המפה. "יש כאלה שנצמדים מאוד אל האמת, אבל צריך גם אחריות. לא להיות תמיד בביקורת על מי שלא כמונו, צריך להאמין בשינוי איטי".
"גולן - מפקד משכמו ומעלה"
הסיבוב האחרון שעשה אייזנר בבמה התקשורתית היה פוסט שכתב לפני כחודש, בזמן שהרוחות סערו סביב אפשרות מינויו של יאיר גולן לרמטכ"ל. "מבוכה, זעזוע וכאב חד היכה בי כשראיתי את המכתב נגד האלוף יאיר גולן", הוא כתב אז בחשבון הפייסבוק שלו, "מפקד משכמו ומעלה, אמיץ לב, ישר דרך, שכל חייו פעל למען ביטחון העם והארץ. ששם נפש בכפו לא אחת לשמירת חיינו וחיי חייליו". גם עתה הוא עומד בנחרצות מאחורי הדברים שכתב, ממשיך בגישה האוהדת והמאמינה בצה"ל ומפקדיו בצד הביקורת השמורה עמו.
ובכל זאת, אין חולק שגולן הוא קצין עתיר זכויות ומקצועי, הביקורת היא כלפי האג'נדות שהציג.
אייזנר בורר כמה שניות את מילותיו, ומגיב: "המועמדים האחרים לא באמת שונים בתפיסות העולם שלהם. לצערי הרב, כל הקצינים בדרגות האלה עברו את מטחנת האקדמיה בארץ ובחו"ל, שלא אמונה על ערכי אהבת התורה והארץ. ברור שאנחנו שואפים לרמטכ"ל שקורא להילחם את מלחמות ה', אבל כרגע לא מוצדק לתקוף את יאיר גולן".
הרמיזה של אייזנר לרמטכ"ל ש"קורא להילחם את מלחמות ה'", בדומה לפקודת הקרב המפורסמת של אל"מ עופר וינטר, היא לא מקרית. אייזנר מזכיר את שמו בהערכה רבה, כ"לוחם עז שהביא את החטיבה להישגים גדולים". ההתרשמות הזאת באה בעקבות מבצע צוק איתן, שבו הם שיתפו פעולה בדרך די משונה. באותה תקופה היה אייזנר לקראת סוף השירות, כשהוא משרת בתפקיד מטה שולי. בלי לשאול יותר מדי שאלות, ירד אל שדה הקרב באופן עצמאי וחיפש את הדרך להיכנס פנימה ולהשתתף. אחד ממפקדי הטנקים בגדוד 52, שהופקדו אז תחת החטיבה הסגולה של וינטר, נפצע. אייזנר, עם הדרגות לכתפו, לא היסס והתנדב להחליף אותו ולציית לפקודותיו של המח"ט כאחד המפקדים הזוטרים.
אייזנר, כמו שעולה מן השיחה שלפניכם, איננו מן המצניעים את דעתם הנחרצת בנושאים שונים העומדים על הפרק. החלטתו של אלקין לצרף אותו לרשימה אומנם מעמיקה את האחיזה בקרב הבוחרים הדתיים-לאומיים בעיר, אך עלולה להיות גורם מרתיע לבוחרים מהצד השני של המתרס. "שלום אייזנר הוא דמות מאוד סמלית בהרבה מובנים. קצין בכיר שצמח מתוך הציונות הדתית, וירושלמי שורשי. זה מתחבר למסר של הרשימה שלי – שהציונות הדתית תפסיק להיות המקף שמחבר ותתחיל להיות ראש חץ. אני שמח ששלום לוקח חלק במאמץ הזה", אומר אלקין.
אתה לא חושש מבריחה של מצביעים בעקבות הצטרפות של אדם שהכה פעיל שמאל?
"נעשה לו שם לינץ' תקשורתי, והוא שילם על כך מחיר כבד מדי", מגבה אלקין את אייזנר. "האירוע הבודד הזה לא מוחק את כל פועלו, צר לי על משפט השדה שעשו לו בתקשורת. הוא עשה המון למען ביטחון ישראל. אז אני יודע שבשמאל יתקפו אותי ויגידו איך אדם כזה יכול להיות ברשימה שלי, אבל אני אף פעם לא פחדתי מהתקפות כאלה. אני מוכן לעמוד מול ההתקפות האלה, מפני שאני מאמין בצעד הזה וחושב שהרשימה שלנו מתברכת בנוכחותו של שלום".