בכנס שנערך בבית גולדמינץ בנתניה בסוף השבוע שעבר אמר ראש אגף כוח אדם האלוף גיל רגב, כי אינו מעוניין בגיוסם של חיילים מאוכלוסיות חלשות, משום ש"יותר משהם תורמים לצבא, אנחנו משקיעים בהם". לדבריו, עדיף צבא מקצועי יותר, גם אם הדבר יכרסם בתפיסה שצה"ל הוא צבא העם. הדיון נערך בעקבות עבודת מטה שיזם רגב כדי לעצב את מבנה צה"ל בשנים הבאות. לצורך התכנון העתידי הוא הקים כמה קבוצות עבודה בהשתתפות קצינים בכירים.
רגב לא פירט במדויק מי הם החיילים מהאוכלוסיות החלשות שבהם אינו מעוניין, אבל הקצינים הבכירים האזינו להרצאתו והבינו כי הוא מתנגד בין היתר לתכנית הקיימת בצה"ל זה למעלה מ-20 שנה של גיוס חיילים בעלי נתונים אישיים נמוכים, במסגרת פרויקט "נערי רפול", שיזם הרמטכ"ל לשעבר רפאל איתן.
דבריו של רגב חוללו סערה כבר במהלך נאומו וקצין חינוך ראשי תת- אלוף אלעזר שטרן התפרץ לדברים ואמר כי "צה"ל חייב להישאר צבא העם. ערך השירות הוא לגייס שכבות רבות ככל האפשר ולטפל בהם. מחובתו של צה"ל לפעול לגיוסם של כמה שיותר חיילים".
הרמטכ"ל לשעבר רפאל איתן, שיזם את הפרויקט "נערי רפול", אמר לערוץ 7 כי הרעיון שעמד בבסיס גיוסם של "נערי רפול" היה להכניס לתוך מסגרת, כגון מסגרת צבאית, אוכלוסייה שנדחקה לשוליים. מדובר באוכלוסייה נטולת סיכוי לשרת, ללמוד או להשתלב בחברה, אמר. למרבה הפתעתם של אנשים רבים כולל ספקנים, ציין רפול, 40% מהנערים שירתו ביחידות קרביות והיתר שירתו שירות מועיל בהתאם ליכולותיהם ולהכשרתם.
"בתקופתי", מוסיף רפול, "גייסנו את כל מי שידענו ששייך לאוכלוסייה זו והשיקול אם הבחור תורם לצבא היה משני. הצבא, לדברי רפול, צריך לעסוק במה שהוגדר כתפקידו מלכתחילה: בביטחון, בחינוך ובהתיישבות. באותה תקופה היו חיילות מורות והן סייעו במעברות, ובחינוך עסק פרויקט "נערי רפול". יש לזכור, כי לנערים אלו בני 18 לא הייתה מסגרת אחרת שיכלה לטפל בהם".
לדבריו, גם היום צריכה המדינה להקצות לכל נער כזה את הנתח שלו בתקציב הלאומי ולתת אותו לצבא כדי שיפעל כמו אז. רפול ציין כי פרויקט "נערי רפול" יצר את מערכת בתי הספר בהן לימדו מורות חיילות ובזכות פרויקט זה קמו מוסדות כמו קרן ליב"י. הסכנה היא, מציין רפול, שדחיקת נוער כזה לשוליים, נוער המתגורר באופקים, בדורה ובחצור הגלילית, יישובים הקרויים "יישובי מצוקה", מנציחה מציאות של מדינה בתוך מדינה שאין קשר ביניהן.
רפול התייחס להתבטאותו של האלוף רגב בדבר הצורך בצבא מקצועי ושאל: "מה, כולם טייסים? רק מי שיש לו אי קיו של טייס יתחשבו בו? איזו מדינה זו?" רפול הוסיף כי מי שנפגע מדברי רגב צודק. יש להעמיד את רגב במקומו, אומר רפול, ולהבהיר לו כי הצלחה בתפקידו תחשב אם לא יהיו אנאלפבתים בגיל 18 ולא אם יגויסו "המובחרים", כלשונו.
רגב לא פירט במדויק מי הם החיילים מהאוכלוסיות החלשות שבהם אינו מעוניין, אבל הקצינים הבכירים האזינו להרצאתו והבינו כי הוא מתנגד בין היתר לתכנית הקיימת בצה"ל זה למעלה מ-20 שנה של גיוס חיילים בעלי נתונים אישיים נמוכים, במסגרת פרויקט "נערי רפול", שיזם הרמטכ"ל לשעבר רפאל איתן.
דבריו של רגב חוללו סערה כבר במהלך נאומו וקצין חינוך ראשי תת- אלוף אלעזר שטרן התפרץ לדברים ואמר כי "צה"ל חייב להישאר צבא העם. ערך השירות הוא לגייס שכבות רבות ככל האפשר ולטפל בהם. מחובתו של צה"ל לפעול לגיוסם של כמה שיותר חיילים".
הרמטכ"ל לשעבר רפאל איתן, שיזם את הפרויקט "נערי רפול", אמר לערוץ 7 כי הרעיון שעמד בבסיס גיוסם של "נערי רפול" היה להכניס לתוך מסגרת, כגון מסגרת צבאית, אוכלוסייה שנדחקה לשוליים. מדובר באוכלוסייה נטולת סיכוי לשרת, ללמוד או להשתלב בחברה, אמר. למרבה הפתעתם של אנשים רבים כולל ספקנים, ציין רפול, 40% מהנערים שירתו ביחידות קרביות והיתר שירתו שירות מועיל בהתאם ליכולותיהם ולהכשרתם.
"בתקופתי", מוסיף רפול, "גייסנו את כל מי שידענו ששייך לאוכלוסייה זו והשיקול אם הבחור תורם לצבא היה משני. הצבא, לדברי רפול, צריך לעסוק במה שהוגדר כתפקידו מלכתחילה: בביטחון, בחינוך ובהתיישבות. באותה תקופה היו חיילות מורות והן סייעו במעברות, ובחינוך עסק פרויקט "נערי רפול". יש לזכור, כי לנערים אלו בני 18 לא הייתה מסגרת אחרת שיכלה לטפל בהם".
לדבריו, גם היום צריכה המדינה להקצות לכל נער כזה את הנתח שלו בתקציב הלאומי ולתת אותו לצבא כדי שיפעל כמו אז. רפול ציין כי פרויקט "נערי רפול" יצר את מערכת בתי הספר בהן לימדו מורות חיילות ובזכות פרויקט זה קמו מוסדות כמו קרן ליב"י. הסכנה היא, מציין רפול, שדחיקת נוער כזה לשוליים, נוער המתגורר באופקים, בדורה ובחצור הגלילית, יישובים הקרויים "יישובי מצוקה", מנציחה מציאות של מדינה בתוך מדינה שאין קשר ביניהן.
רפול התייחס להתבטאותו של האלוף רגב בדבר הצורך בצבא מקצועי ושאל: "מה, כולם טייסים? רק מי שיש לו אי קיו של טייס יתחשבו בו? איזו מדינה זו?" רפול הוסיף כי מי שנפגע מדברי רגב צודק. יש להעמיד את רגב במקומו, אומר רפול, ולהבהיר לו כי הצלחה בתפקידו תחשב אם לא יהיו אנאלפבתים בגיל 18 ולא אם יגויסו "המובחרים", כלשונו.