שמישהו ירגיע את אולמרט

ראש הממשלה לשעבר שהוביל את פוגרום עמונה לחינם, צריך לשים רסן לפיו בכל הנוגע למגעים עם אבו מאזן ולפתרון שתי המדינות. דעה

דוד אלהרר , כ"ה בתשרי תשע"ט

שמישהו ירגיע את אולמרט-ערוץ 7
ההצעות שהציע אולמרט לאבו מאזן היו חסרות תקדים. אולמרט ואבו מאזן
צילום: פלאש 90

העבריין המורשע, ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, נפגש בפריז עם יו"ר הרשות הפלשתינית אבו מאזן, ובשיחה עם כלי תקשורת לאחר הפגישה אמר שהוא שמח לקיים את הפגישה.

"הוא האדם החשוב ביותר במערכת היחסים בין הישראלים לפלשתינים והיחיד שיכול לקדם את פתרון שתי המדינות", אמר אולמרט. לדבריו, אם הוא היה ממשיך בתפקידו כראש ממשלה מספר חודשים נוספים אפשר היה להגיע להסכם שלום עם הרשות הפלשתינית. "אבו מאזן", אמר, "לא התנגד למתווה שהצענו בזמנו כשהייתי ראש ממשלה".

המציאות הנוקבת לא חשובה בעיני מי שהוביל את פוגרום עמונה לחינם. סוסים שועטים על בני ישראל, אלות נוחתות בעוז על ראשיהם, דמים ניתזו, פצועים נגררו ומה הרווחנו? "האדם החשוב ביותר במערכת היחסים בין הישראלים לפלשתינים והיחיד שיכול לקדם את פתרון שתי המדינות" אינו יכול לאחד אפילו בין בני הגדה המערבית לבני עזה. אין לו שליטה על כל הכנופיות, הוא בקושי מצליח לשמור על חייו וגם זה הודות למדינת ישראל.

שתי מדינות? יש כזה פתרון? אפילו ברוח קומבינת פרויקט הולילנד הדבר אינו אפשרי. צריך שותפים לעבירה ויש לשטות הזאת הרבה מתנגדים שמסוכסכים ביניהם – חמאס וחיזבאללה והג'יהאד האסלאמי וג'בהאת אל נוסרא וגדודי עז-דין אלקסאם ועוד עשרות כנופיות וארגונים שלא ייתנו לאיש להגיע לתחילתו של משא ומתן על הסכם כלשהו עם מדינת ישראל, גם אם נוותר מראש על כל תל אביב רבתי.

כראש ממשלה לשעבר יש במוחו סודות מדינה רבים, ואם לא יושם רסן לפיו הוא עלול לגרום לנזק בלתי הפיך. תחושת התסכול שלו יכולה לפגוע ברגש האחריות, נוסח "אחריי המבול", וזוהי כבר סכנה של ממש למדינה. מישהו שם לב? מישהו עוקב? עד היום לא פורסמו פרטי שיחותיהם של אולמרט-אבו מאזן, אבל משברי ראיונות שכן פורסמו נודע לנו שההצעות שהציע אולמרט לאבו מאזן היו חסרות תקדים. אולמרט עצמו אמר שבפגישתו האחרונה עם אבו מאזן הוא אמר לו "חמישים שנה לא יציע ראש ממשלה ישראלי את מה שאני מציע".

ככה מתנהג אדם שאיבד את רסן השלטון בבושת פנים ובמקביל את עשתונותיו. אין מה להתייחס להצהרותיו חסרות הערך. הוא בסך הכול אסיר משוחרר שזקוק לשיקום. אי אפשר להיפטר מהחטוטרת שדבקה בו לכל ימי חייו. הוא זקוק לחמלה ורחמים וממילא אין לו שום השפעה פרט לרוגז שהוא גורם. מישהו צריך לנזוף בו שישתוק וילך לחפש לו תעסוקה כלשהי שאינה קשורה בפוליטיקה או במדיניות מדינת ישראל.