תמונה בעייתית

חמש שנים ומאות עמודי פרוטוקול הגיעו לסיומם כשבית משפט השלום בעכו החליט כי מצלמות המהירות הנייחות של המשטרה לא אמינות.

עפרה לקס , כ"ה בתשרי תשע"ט

תמונה בעייתית                 -ערוץ 7
התנהלות בעייתית של מכון התקנים בהליך אישור המצלמות. מצלמות מהירות
צילום: נתי שוחט, פלאש 90

לפני חמש שנים קיבל עו"ד תומר גונן שיחת טלפון שסיפרה לו שיש נהג שעצור על עבירות מהירות.

"חשבתי שעובדים עליי", אומר גונן, עו"ד לענייני תעבורה ומי ששימש בעבר כראש שלוחת תביעות תעבורה במשטרה. "שחררנו אותו והתחלנו לטפל בתיק. המשטרה רצתה שזה ייגמר במאסר, גם כי היה ריבוי עבירות וגם כי המהירויות היו גבוהות מאוד. הם דיברו למשל על 180 קמ"ש. הנהג אמר 'לא הגעתי למהירויות כאלה'". גונן לקח את החומר והחליט ללמוד את התיק לעומק. גם הוא לא חשב שהדברים יגיעו להיכן שהגיעו.

לפני כחודש פסק בית המשפט שמצלמות המהירות אינן אמינות. כבר כמה חודשים שהמשטרה איננה מוציאה דו"חות מהירות מהמצלמות הנייחות שנקראות א-3, וכרגע לא ידוע מתי היא תשוב לעשות כן. כל זה לא אומר שכדאי לנסוע מהר. זה כן אומר שעשרות אלפי קנסות שולמו בשנים האחרונות על ידי אזרחי ישראל, אולי בלי שעברו בכלל את העבירות המדוברות.

"הסיוט מתחיל", "סעו לאט: מצלמות מהירות חדשות", כך הכריזו ערוצי התקשורת לפני שמונה וחצי שנים, עת הפכו מצלמות המהירות א-3 למבצעיות. הכתבות דיברו על אכיפה אלקטרונית שמתעדת נסיעה במהירות מופרזת ומעבר באור אדום. הן היו אמורות לתת חיזוק משמעותי לאכיפה האנושית של שוטרים ומצלמות ניידות. כשעו"ד גונן שמע את הטענות של מרשו, שהאישומים כלל אינם תואמים את ההתנהלות שלו בכביש, הוא החליט להעמיק ולבדוק את אמינות המצלמות וכיצד הוענק להן תו התקן.

במהלך המשפט נחשפה התנהגות מאוד בעייתית של אנשים שממלאים תפקידים בכירים בשירות הציבורי. "התחלנו לזמן את כל העדים בתיק. מי שהוא היום ממלא מקום מנכ"ל מכון התקנים, אילן כרמית, עלה להעיד ותיאר ניסויים שהוא השתתף בהם בהולנד, שם מייצרים את המצלמות". כרמית הפליג בשבח המצלמות, דיוקן ויעילותן. הוא אמר שזו המערכת הטובה בעולם. על חוות הדעת הזאת הסתמכה המשטרה כשרכשה את עשרות המצלמות, פרשה אותן ברחבי הארץ וקנסה את אזרחי ישראל. אבל משהו בעדות של כרמית הריח לגונן לא טוב. "לי זו נראתה עדות הזויה. הוא לא ידע לומר אילו רכבים השתתפו, מאיזה סוג וכמה". בדיעבד הבינו גונן, צוותו והנתבעים שייצג, שמספרם הלך ועלה והגיע ל‑16 איש, שהייתה סאגה שלמה מאחורי הקלעים.

מכון התקנים הטיס משלחת להולנד כדי לחפש את התיעוד של הניסויים, אך לא מצא דבר כזה. בשלב מסוים תיקן כרמית את עדותו ואמר כי הוא נכח רק בתחילת הניסויים, ואחר כך נכח נציג אחר מטעם המכון. מאוחר יותר שוב תיקן את גרסתו והודיע "בבדיקה נוספת לא נכח נציג המכון בעת ביצוע בדיקות השדה של דיוק המהירות". כלומר, לא היה איש שנכח בעת הניסויים שעליהם דיווחה החברה. כרמית שלח את תיקון העדות באוקטובר 2016. המשטרה החליטה לא לספר על כך לבית המשפט. רק שנה וחצי אחר כך עדכנה המשטרה את בית המשפט כי העד שינה את עדותו.

לאור כל זאת חרץ לפני חודש שופט בית משפט השלום בעכו, יעקב בכר, את דינן של המצלמות. המסקנה שלו הייתה קצרה: "המאשימה לא הוכיחה כלל את אמינות המערכת". הוא החליט לזכות את כל הנאשמים בתיק. על הדרך הוא נזף במשטרה על התנהלותה שאינה מתאימה למי "שמייצגת את הרשות התובעת במדינת ישראל".

עו"ד גונן, המשטרה לא מנפיקה דו"חות מהירות כבר ארבעה חודשים. מה בכל זאת צריך לעשות אדם שקיבל דו"ח מהירות ולא טיפל בו.

"מי שמשלם זו כאילו הודאה בעבירה. מי שלא שילם שיבקש להישפט".

האם בתי המשפט יכירו בפסיקה של בית המשפט בעכו ויזכו את כל מי שייתבע על עבירת מהירות שתועדה בידי מצלמות א-3?

"התיק התנהל במשך חמש שנים עם אלפי מסמכים ומאות עמודי פרוטוקול, ולמרות זאת לא הוכח שהמצלמות אמינות. אם שופט יפסוק אחרת, אז אין לי מה לומר. אני מקווה שזו מדינת חוק". פרט לכל נושא מצלמת המהירות, גונן מרגיש שפסק הדין חייב לטלטל את מבקרי החוק בישראל, היועץ המשפטי ומבקר המדינה. "את מכון התקנים צריך לסגור ולפתוח מחדש. צריך חקירת עומק של כל מה שהיה כאן. אחרת הציבור יאבד את האמון בשלטון החוק".

מהירות היא מחלה כרונית

בעיצומו של המשפט החליטו המשטרה והפרקליטות לבדוק את אמינותן של מצלמות המהירות במעבדות הטכניון, וכבר חודשים מתקיימת במוסד סדרת בדיקות. "הדו"ח בעניין מצלמות המהירות א-3 מצוי בשלבי גיבוש סופיים", מסרו ממשטרת התנועה, "לאחר השלמת הדו"ח הסופי ייבחנו ממצאיו, וכשהדו"ח יבטיח את אמינותן הגבוהה, ישובו המצלמות לפעול באופן מלא".

עו"ד גונן חושב שזה לא יהיה כל כך פשוט. "הדו"ח של הטכניון יצטרך גם הוא לעבור את מבחן בית המשפט. רק אחר כך אפשר יהיה לסמוך עליו". אגב, למשטרת ישראל יש עוד שני אמצעי אכיפה הנוגעים למהירות. מכשיר שנקרא דבורה ונמצא בתוך ניידת משטרה, ומצלמת לייזר.

כמי שעוסק כבר שנים בענייני תעבורה, עבירות ותביעות, מה בעיניך האמצעי היעיל למאבק במהירות גבוהה?

"רוב הדו"חות בישראל הם על מהירות. זה אולי מפתיע, אבל מאז שהמצלמות הושבתו יש ירידה שאין לתאר במספר ההרוגים בתאונות דרכים. המצלמות לא יעילות. במקום להציב מצלמות שלפניהן מאטים ואחרי שעוברים אותן נותנים גז, מה שגורם לתאונות, כדאי שתהיה אכיפה אנושית. שיורידו לשטח יותר שוטרים עם ניידות. אם זה יקרה, את לא תדברי בטלפון, לא תורידי חגורה ולא תנהגי במהירות". גונן אומר שמאז השבתת מצלמות זה מה שקורה בשטח. לדבריו זה אחד הגורמים המרכזיים לירידה במספר ההרוגים.

"נהיגה במהירות מופרזת היא מחלה כרונית", אומר רונן יעקובסון, פסיכולוג. "המנבא הטוב ביותר לשאלה אם לאדם יש סיכוי לנסוע מהר, הוא אם תפסנו אותו בעבר נוסע מהר". המחקר אף מאשש את האינטואיציה ומוכיח שיש הבדל בין נשים לגברים. גברים נוטים לעבור יותר על המהירות המותרת ונשים פחות. כשגברים עוברים על המהירות "זה בדרך כלל מסיבות של אגו ותחרות מול נהג אחר. נשים עוברות על מהירות מסיבות הגיוניות, של לחץ ואיחורים".

האם מצלמות המהירות עשויות לגרום לנו להוריד את הרגל מהגז?

"במצלמות מהירות יש שתי בעיות. יש תופעה בפסיכולוגיה שנקראת מחיר שוק. כשיש עבירה שאני מקבל עליה קנס, יש משהו בי שגורם לי לנתק את הפן המוסרי שבה, ואני עובר להתנהלות של שוק. בהקשר של מצלמות זה 'לא נורא, אסע מהר ואקבל קנס ונקודות'. זה הופך להיות עניין של עלות-תועלת". הבעיה השנייה, המוכרת מחינוך ילדים, היא שחינוך אמיתי עושים בעזרת משובים חיוביים ופרסים, ולא בעזרת סנקציות ועונש. "כולנו יודעים שביום שיש שביתת פקחים כולם חונים באדום לבן ועל המדרכות, למרות שזה פוגע באנשים שגרים מסביב. כשהסנקציה איננה, הציבור עובר על החוק הזה. הוא לא קיבל את הערך", אומר יעקובסון.

יעקובסון מונה שני מסלולים משמעותיים שדרכם אפשר לשפר את תרבות הנהיגה. "הוכח שנהג שיש לו אדם קרוב שנוסע במהירות גבוה מן המותר, הסיכויים שהוא עצמו יעבור את המהירות המותרת עולים. זה כולל הורים וילדים, אבל גם חברים ומכרים, וזה מעביר את האחריות אלינו. בנוסף לכך הוכח שאנשים בעלי סמכות שנתפסים כאובייקטיביים, מבינים את עולמנו ומדברים על הנושא באופן אמין, יכולים להשפיע על תרבות הנהיגה שלנו". יעקובסון מונה גורמים נוספים, חיצוניים, שיגרמו לנהגים לנסוע לאט יותר. "יותר ויותר קובעי מדיניות מבינים שההשפעה על ההתנהגות עוברת בהחלטה של רגע, לכן הם ממליצים לעבור למדיניות שמעצבת את הסיטואציות כך שהנהג יחליט לנסוע לאט יותר".

הסברה במגזר הערבי

"יש אוסף של עבירות נפוצות שאנחנו רואים יותר מעבירות אחרות, כשבסוף התוצאה היא תאונה חמורה או קטלנית", אומרת רחלי טבת-ויזל, מנכ"לית הרלב"ד (הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים), "מהירות מוגברת היא אחת מההתנהגויות האלה. מהירות גבוהה משפיעה בעיקר על יכולת התגובה ועל חומרת הפגיעה". הנסיבות כמובן משתנות, "לא דומה מהירות גבוהה בתוך העיר, למהירות גבוהה בדרך בין עירונית. לכן זה אף פעם לא מוחלט". ברלב"ד מוטרדים יותר ממהירות גבוהה בתוך העיר, בעיקר ליד מוסדות ציבור וחינוך.

הרלב"ד מאמינה באכיפה. טבת-ויזל איננה מתייחסת למצלמות א-3 שנמצאות בעין הסערה, אך היא כן מספרת על מצלמות מקטע, מצלמות שהרלב"ד ממליצה להכניס אותן לפעולה. "המצלמה מתעדת את הרכב בכניסה לקטע ומצלמת אותו בסופו. המצלמות יכולות להסביר, על ידי מדדים שונים, מה הייתה ההתנהגות שלך בדרך, אם עברת את המהירות המותרת. היתרון הוא שהיא מודדת התנהגות לאורך קילומטרים רבים ולא נקודה אחת בודדת. בסופו של דבר, מצלמות כאלה מעודדות את הנהגים לנסוע במהירות הגיונית יותר לאורך רצועת דרך ארוכה יותר. יש כמה מדינות שכבר הכניסו את המצלמות הללו לפעולה, והן מדווחות שזה עובד טוב יותר לאורך זמן". עם זאת, מדובר בסדרי גודל של מאות קילומטרים, ויש לבדוק אם ואיך יכולות המצלמות הללו להתאים לארצנו הקטנטונת.

טבת-ויזל מאששת ומחזקת את מה שגונן אמר על מספרם של ההרוגים בתאונות הדרכים. "מתחילת השנה יש 204 הרוגים לעומת 275 בתקופה המקבילה אשתקד. 71 אנשים הרוגים פחות". הירידה היא תופעה של השנה וחצי האחרונות, אחרי שנים של עלייה בהתמדה. גם טבת-ויזל אומרת שלאכיפת השטח של המשטרה יש חלק משמעותי בתוצאה האופטימית הזאת, והיא מוסיפה לזה את השיפור במצבם של כלי הרכב שנמצאים על הכביש, התשתיות, החינוך וגם קמפיינים מאוד מדויקים של תודעה.

אחד מהמרכיבים, לדעתה, הוא מסע הסברה נרחב ועמוק שקיימה הרלב"ד בקרב האוכלוסייה הערבית "שתרמה את חלקה לקטל בדרכים". הרלב"ד גייסה ראשי ערים, תנועות נוער, קאדים, פרסומות, ואפילו קבוצות כדורגל שדיברו באופן ממוקד ומותאם לציבור הזה. הציבור הכללי נתקל לאחרונה בקמפיין הרלב"ד בנוגע להתנהלות עם אופניים חשמליים: שבילי אופניים, קסדה והגיל החוקי לשימוש בהם. בקיצור, לקיחת אחריות. "אנחנו חושבים שצריך לשנות את תרבות הנהיגה עם מסרים ריאליים שאפשר לקיים אותם. אי אפשר לומר לנהגים לא לדבר בנהיגה, אפשר לומר להם לא לסמס בנהיגה. בקרוב נצא עם קמפיין של קווים מנחים מה כן לעשות כשצריך לסמס בעיצומה של הנהיגה".

תגובת המשטרה: שוקלים לערער

תגובת אגף התנועה של המשטרה: "בית המשפט קיבל את החלטתו מבלי שנבחנו ממצאי הבדיקות המקיפות המגיעות לסיומן בימים אלה בטכניון. בכוונתנו ללמוד את פסק הדין ולבחון יחד עם פרקליטות המדינה אם יש מקום לערער עליו בפני בית המשפט המחוזי, זאת בין היתר בשים לב לממצאי הדו"ח הסופי לאחר שזה יתקבל".

מצלמות א-3 ממשיכות כרגע לתעד את ההתנהגות של כולנו בכביש. האם במידה שהמצלמות יוכחו כאמינות התיעוד הזה יביא להפקת דו"חות בגין מהירות מופרזת? במשטרה מסרבים לענות על השאלה הזאת.