אזהרה: ישראל אינה מוגנת מצונאמי

ראש ועדת ההיגוי הממשלתית למוכנות לרעש אדמה בעבר מזהיר: צונאמי כבר היה כאן 16 פעמים ב-2000 השנים האחרונות. זה עלול לחזור.

שמעון כהן - ערוץ 7 , כ"ט בתשרי תשע"ט

הצונאמי באינדונזיה
הצונאמי באינדונזיה
צילום: רויטרס

מספר ההרוגים באסון באינדונזיה קרוב לאלפיים, אבל עוד אלפים רבים נעדרים והמספר צפוי לעלות ועשוי להגיע עד לכ-7000 בני אדם. הרשויות באינדונזיה הודיעו שימשיכו בחיפושים עד יום חמישי ולאחר מכן יוכרזו הנעדרים כמתים. עשרות אלפי בני אדם נעקרו מבתיהם בעקבות האסון.

ביומן ערוץ 7 שוחחנו על התמודדותן של הרשויות באינדונזיה עם הצונאמי והרעש עם ד"ר אפרים לאור, בעבר ראש ועדת ההיגוי הממשלתית למוכנות לרעידת אדמה ומי שעבר עסק בשיקום ערים ברחבי העולם לאחר אירועים דומים של רעש אדמה.

"אינדונזיה חוטפת ולעיתים באותו מקום והיא לעולם לא משתקמת. זה חלק מהשגרה. הם בונים, הטבע הורס, גם בזכות מחדלים של בני אדם, ומשקמים שוב וכך הלאה, בעיקר אם מתעלמים מבניה נכונה והתנהלות נכונה של האנשים", אומר לאור המציין כי "במקרה הזה הייתה גם טעות. לפחות לחלק מהאנשים היתה הרגעה אחרי ההתראה".

ד"ר לאור מדגיש כי אזור אינדונזיה אינו שונה ממקומות אחרים ברחבי העולם, כולל ישראל, ובהתאם על הרשויות והאזרחים להיערך ולהישמר. הוא מזכיר בדבריו כי "אחרי רעש האדמה בסומטרה ב-2004 נקבע ששום מתקן שמאכלס אנשים, בית, מלון וכו', לא יהיה קרוב פחות מ-300 מטר מקו המים. מכיוון שאינדונזיה היא ארץ של איים הדבר רלוונטי לגבי כל המדינה, אבל יש כאלה שמתעלמים".

באשר לישראל אומר לאור כי "גם אצלנו אין היגיון והצדקה לבנות חלק מהמבנים בסמיכות לקו המים. היו אצלנו 16 מקרים של צונאמי באלפיים השנים האחרונות. המודלים שיש אצלנו הם 5-6 מטרים גובה גלים ויש מקרים קיצוניים שהגיעו עד 8-10 מטרים. יכול להיות גם צונאמי חוזר. האחרון היה בשנת 95' באילת. ביום הראשון בינואר 1837 היה גם בכינרת. זה הגיע עד למקום גבוה בטבריה, איפה שנמצאת היום קרית הממשלה. זה היה קטלני וצריך לקחת זאת בחשבון".

"הדרך הטובה ביותר שלא להינזק בנפש היא שכאשר יש רעידת אדמה, אם אתה קרוב למקווה מים להתרחק ממנו ולעלות למקום גבוה. כמה להתרחק? מאות מטרים. לאיזה גובה? לגובה של שתי קומות. אם לא רוצים נזק לרכוש צריך להתרחק מקו המים. לפעמים אין ברירה כמו כשמקימים נמל או תחנת כוח בחלק מהמקרים ולכן בונים אותם בטכניקה מסוימת ומגנים עליהם עם שוברי גלים בצורה מסוימת".

על מדיניות ההזנחה וההתעלמות מהסכנה אומר לאור כי "אי אפשר גם להיכנס לשריפה וגם לילל שחם שם. יש מי שרוצה להסתכן, אז יש גם מי שנוסע לסיני למרות האזהרות ויש מי שקופצים מעל מסילות. אידיוטים לא חסרים. אם רוצים שלא להינזק בגוף צריך לדעת איך להתנהג. הרשויות פרסו שלטי אזהרה בקו המים במקומות שונים. צריך להתייחס אליהם ברצינות".

על הסכנות השונות מוסיף לאור ומציין כי האירוע יכול להיות אמנם צונאמי, אך לא רק צונאמי אלא גם 'התנזלות קרקע' כפי שאירע באינדונזיה, והוא מסביר: "הקרקע הופכת למאוד רכה ומה שעומד עליה שוקע. בטורקיה שקעו מבנים לעומק של 12 מטרים. אם המבנה לא מאוזן הוא מתהפך. כדי להימנע מזה יש שיטות הנדסיות ואם רוצים להתעלם אז לא לילל אחרי כן".

באשר לטענתם של אינדונזים רבים מאזור האסון שם על התנהלות כושלת של הרשויות שלא הגיעו לסייע להם במצוקתם, אומר ד"ר לאור כי "טענה כזו חוזרת על עצמה גם במדינות כמו סין שהיא מעצמה בתחום ההתמודדות. ביפן שהיא 'היכל של האבסה', מדינה שאינה בה מצב שלא אוכלים, אנשים לא אכלו שמונה יממות בשנת 2011. בארה"ב בהוריקנים מספר רב של אנשים הרגישו בדיוק כך".

ובחזרה לישראל: "באופן יחסי לעולם יש לנו הרבה יחידות חילוץ, אבל אם תרחיש הייחוס של הממשלה, שמורה לנו להתכונן אליו, מדבר על למעלה משלוש מאות אלף מבנים שינזקו, ברור שלא ניתן יהיה לכסות גם לא עשירית מכך. ברעידה גדולה או צונאמי לא נראה את כל כוחות החירום כי אין מספיק צוותים שיטפלו בכמות כזו של אירועים", הוא אומר ומעיר גם על תופעה מכוערת אותה הוא מכנה כ'שדרת הטלוויזיה': "במקום שבו יש צוותי טלוויזיה מגיעים יותר צוותי חירום. זו תופעה מכוערת".

על קצב הטיפול והשיקום של אזורים מוכי אסון משפיע גם הנושא הכלכלי, והוא מספר: "הייתי בראש משלחת ממשלתית בעקבות רעידת אדמה שהייתה באינדונזיה והשפיעה על 11 מדינות ב-2004. חוף התיירים חזר לפעילות בתוך שבוע. לעומת זאת חוף במרחק 20 ק"מ צפונה שהוא רק של תאילנדים גם שש שנים אחר כך עדיין לא טופלה. בבורמה אחרי חודש התחילו דברים לחזור לעצמם ובדלתא, המקום שנפגע במידה דומה עד היום הסיפור לא נגמר מ-2008".