חנוכת הספרייה
חנוכת הספרייהצילום: נשים בירוק

בשמורת עוז וגאו"ן בגוש עציון נחנכה אתמול (שלישי) הספרייה הציונית שהוקמה באדיבותה של קרן צרנה מוסקוביץ'.

האירוע התקיים במעמד יו"ר הסוכנות היהודית והשר לשעבר נתן שרנסקי, מ"מ ראש ההסתדרות הציונית יעקב חגואל וראש מועצת גוש עציון שלמה נאמן.

הספרייה הייחודית שהוקמה ביוזמתה של תנועת 'נשים בירוק' כוללת ספרים וכתבים העוסקים בציונות, הוגיה ומיישמיה לאורך למעלה ממאה שנה. הספרים והכתבים ישמשו תלמידים, סטודנטים וחוקרים המבקשים להכיר את כתבי אבות הציונות ומוביליה.

אירוע חנוכת הספרייה היה גם אירוע פתיחתה של תערוכת הציורים הראשונה של אביטל שרנסקי, רעייתו של נתן שרנסקי. האירוע, בו השתתפו למעלה ממאה תומכים ותומכות בפעילות השוטפת בשמורה, נפתח בקטע מוסיקאלי של בני הזוג קאסל, 'יהי שלום בחילך שלווה בארמנותייך', ומיד לאחריו נישאו דברים על חשיבות המקום ומטרותיו.

בדברי הפתיחה סיפרה אחת מראשי 'נשים בירוק', יהודית קצובר, על הולדת הרעיון להקמת הספרייה הציונית לאחר מפגשים שקיימו היא ושותפתה להנהגת 'נשים בירוק', נדיה מטר, עם אלפי בני נוער ממכינות ומבתי ספר תיכוניים מרחבי הארץ ו"ראינו שאיבדו את הדרך", אמרה וציינה כי פתיחת ספריית הציונות מגיעה כהמשך ישיר להקמתה של שדרת הציונות והצבת ספסלי שירי הציונות ברחבי שמורת 'עוז וגאו"ן', מיזם שבוצע בשיתוך ההסתדרות הציונית והקק"ל.

על השילוב בין הקמת הספרייה לפתיחתה של תערוכת הציורים של אביטל שרנסקי אמרה קצובר: "אנו נקראים עם הספר, עם של "ה-ספר". ה-ספר הוא התנ"ך. התנ"ך מאפיין אותנו. בבית המדרש שלנו לומדים את "הספר" שהוא הבסיס האידיאולוגי לציונות. והתערוכה של אביטל שרנסקי ממש מתבקשת – היא ונתן שרנסקי מהווים סמל הציונות בימינו בעקבות המאבק ההרואי לשחרור יהודי ברית המועצות. זה היה טבעי ביותר שכל הדברים ייפגשו ביחד".

מ"מ יו"ר ההסתדרות הציונית, יעקב חגואל, המלווה את מיזמי 'עוז וגאו"ן' במרוצת השנים מאז הוקמה השמורה אמר בטקס: "אין ספק שהמקום הזה הוא בזכות נשים צדקניות, וכשיהודית ונדיה מתקשרות אליי אני יודע שתיק ייפול עליי ואני שמח לקבל אותו, כי כל מה שהן עושות הוא למען עם ישראל וארץ ישראל. אני לא מכיר הרבה מעשים ציוניים כמו מה שקורה כאן בארבע השנים האחרונות".

בדבריו התייחס חגואל גם לתערוכת ציוריה של שרנסקי ואמר: "נפלא לראות את הציורים של הגברת שרנסקי שמראים שמחה אופק ובהירות". עוד סיפר חגואל כיצד בתקופת ילדותו היו נתן (אנטולי) ואביטל שרנסקי לגיבורי עולמו: "אתם גיבורי הילדות שלי", פנה לבני הזוג שרנסקי והזכיר את אחד מגיבורי התקופה, ארי פולד הי"ד, שנרצח לפני שבועות אחדים בסמוך לשמורה: "בחודש האחרון איבדנו לא רחוק מכן את ארי פולד שהיה גיבור כארי ונלחם, ואחרי שנפצע החזיר מלחמה שערה לאותו מפגע נתעב. אנחנו סביב גיבורים בחבל הארץ הזה".

לאחר דבריו אלה של חגואל נשאה אביטל שרנסקי דברים נרגשים על ראשית דרכה כציירת ועל ילד אחד שהכירה זמן קצר לאחר שעלתה לישראל ולו נתנה את סט צבעי המים שלה כאשר הבינה שעליה להתגייס למאבק לשחרורו של בעלה, בעוד הילד, בנה של המשפחה שאירחה אותה, אוהב ורוצה לצייר.

הילד ההוא הוא אבי וולנסקי שלימים נרצח יחד עם רעייתו אביטל כאשר היו בדרכם מתפוח לישוב עלי שבשומרון. בקול נרגש וקטוע סיפרה שרנסקי כי מאז היום הטראגי בו נרצחו השניים בכל ציור שהיא מציירת היא מחפשת את נקודת המבט של אותו ילד. את סיפורה התקשתה שרנסקי להשלים בעצמה ומשנחנק קולה המשיך את דבריה והשלים את סיפורה בעלה, נתן.

מדברים אלה המשיך נתן שרנסקי וסיפר על ימי ההיכרות שלו עם אביטל ברוסיה הקומוניסטית, כאשר אביטל הגיעה לחפש את אחיה, פעיל עליה שנעצר על ידי השלטונות לאחר הפגנה אליה נשלח על ידי נתן-אנטולי עצמו.

לימים, כאשר עלתה לישראל, הקפידה אביטל לשלוח לבעלה הכלוא גלויות: "בגלויה הראשונה שלה מהארץ היא כתבה שיש כאן אור מאוד חזק שבו מיד מבינים מאיזה מקום גרוע הגענו ולאיזה גן עדן הגענו", סיפר שרנסקי והוסיף: "בכל המכתבים היא כתבה על האור של ירושלים והאור של ישראל, על הריח של ישראל. בגלויות היו הרבה ציורים של ארץ ישראל".

עוד הוסיף שרנסקי והתייחס לשמורת 'עוז וגאו"ן' הנציחה את זכרם של שלושת הבנים שנחטפו ונרצחו: "אין עוד עם שיש לו כל כך הרבה טרגדיות והוא כל כך אופטימי, עם ששרד והוא הכי אופטימי בעולם. זה קורה כי אנחנו הופכים כל טרגדיה למשהו מחזק ומקשר. אני יושב הרבה עם שלושת המשפחות, אנחנו חברים בוועדת פרס האחדות, ואני רואה עוצמה ואצילות. רואים איך טרגדיה הופכת לניצחון".

ראש מועצת גוש עציון, שלמה נאמן, הביע גם הוא את הערכתו המיוחדת לפועלם של בני הזוג שרנסקי והוסיף כי "מכל מי שנמצא כאן אפשר ללמוד אמונה עקשנות עבודה קשה ודבקות במשימה".

"אנחנו יודעים שיש הרבה מחסומים בחיים וצריך להתגבר עליהם כדי להתקדם. אפשר להגיד שמול מחסום נעשה פרסה ונחזור, אבל חובה ואפילו מצווה עלינו להתגבר על כל מחסום, לצעוד ולפרוץ את הדרך. נדיה ויהודית ומורנו ורבנו משפחת שרנסקי, אתם מלמדים אותנו שלא עוצרים לרגע. ממשיכים", אמר נאמן והוסיף כי בעוד אידאולוגיות רבות גוועו ונעלמו האידאולוגיה הציונית נותרה ואף מוקמת ספרייה שאוצרת בתוכה את כתביה, וזאת "בגלל המטרות שאנחנו מציבים בפנינו, כבשנו את יהודה ושומרון, צריך לבנות את ההתיישבות, אחרי הבנייה אנחנו מגדירים את המשימה הבאה, שליטה מלאה של עם ישראל על השטח, ריבונות. לא יכול להית שעברו 51 שנים ואנחנו עדיין תחת ממשל צבאי ולובשי מדים הם שמנהלים את פתיחת גני הילדים והנחת קווי החשמל. זה היעד הבא והצעד הציוני הבא. ספרי הציונות מלפני מאה שנה מדברים על הצעד הזה של השליטה המלאה שלנו ביהודה ושומרון".

אחרון הדוברים בטקס היה דוד נתיב, מומחה לתנ"ך ומצוות המרצים של בית המדרש שהוקם בשמורת 'עוז וגאו"ן'. בדבריו התמקד בחשיבות הפרספקטיבה שמעניקים הזמן והמקום לאירועים בתנ"ך כמו גם לאירועים בני ימינו:

"הסיפורים של כל אחד ואחד מאיתנו והמסלול שהוא עבר הם סיפורים מופלאים. סיפור יציאת מצרים הוא סיפור מולא אבל לא עוצמתי כמו הסיפור שלנו היום", קבע וציין כי "אין אח ורע לאתגרים של הדור הזה, מעולם לא היה עם ישראל בהשמדה כמו בשואה, מעולם לא התקבצו מכל עבר יהודים לארץ ישראל".

כמי שהיה ממקימי הישובים הראשונים בגוש עציון וחווה את קשיי הבראשית של ההתיישבות ביהודה ושומרון, הביע את תחושת השמחה למראה הפקקים בצומת גוש עציון, התורים בקניונים לעומת ימי ההמתנה של שעות ארוכות בטרמפיאדות והצעידה הארוכה ברגל בדרך אל הישוב שהיה בימיו הראשונים. "קיבלתי מכות בכל גבעה שהפכה לשכונה ואני מוכן עוד לקבל מכות. זו תכנית אלוקית ומי שלא מבין את זה שיקרא תנ"ך. לא משנה מי ייבחר. יש כאן מגמה אלוקית וכולנו פיונים קטנים במערכה שעל המגרש הזה. אנחנו לוחמים יחד עם הקב"ה ולכן אי אפשר שלא ננצח".

טקס חנוכת הספרייה והתערוכה נחתם בדברים שציטטה נדיה מטר מתוך דברי הרב קוק בחנוכת האוניברסיטה בהר הצופים בשנת 1925: "עין בעין אנו רואים מפלאות תמים דעים גואל ישראל, אשר עשה עמנו את הגדולה הזאת. להרים קרן עמו בין כל עמי הארץ, לתת לנו ניר ביהודה, לתת לנו עוז ושאר רוח להחל לכונן את חיי עמנו, כימי עולם על אדמת הקודש".

חונכים את הספרייה
חונכים את הספרייהצילום: גרשון אלינסון
הקהל בטקס החנוכה
הקהל בטקס החנוכהצילום: גרשון אלינסון
חגואל במעמד החנוכה
חגואל במעמד החנוכהצילום: גרשון אלינסון