"חולמים להחלים", קבוצה חדשה שהוקמה בבית החולים הדסה על ידי גורמים מקצועיים, תסייע למחלימים ממחלת הסרטן לחזור לחיים המוכרים שלפני המחלה.
ד"ר עופרה מימון, אונקולוגית בכירה והפסיכ-אונקולוגית אביטל לובוצקי – שתיהן ממכון שרת לטיפול בסרטן בהדסה עין כרם, מובילות את הקבוצה, הפתוחה לכל מטופל שהחלים מן המחלה וכעת זקוק ליד מכוונת או לסיוע ותמיכה בניסיון לחזור לשגרת חיים כלשהי.
"אין ספק כי התמודדות עם אתגר בריאותי בסדר גודל של סרטן הינו אירוע מכונן המשפיע על כל תחומי החיים של המטופלים שלנו", מסבירה אביטל. "המטרה של הקבוצה היא לא לשחרר את המטופל או המטופלת לדרכם לאחר שהצליחו להגיח מתחת לגל הענק הרגשי והפיזי הזה, ולצפות שיתמודדו בעצמם עם הרגשות, הפחדים, והפשרות החדשות שיהוו את שגרת חייהם – אנחנו כאן כדי לעזור גם אחרי".
הצוות כאמור מורכב מרופאה ופסיכולוגית, אשר עוסקות בנושאים מגוונים. הבריאות שלאחר המחלה, ההתמודדות עם תופעות הלוואי, חזרה לעבודה ולשגרת חיים, דימוי הגוף ונושאי אינטימיות ומיניות. מלבד מפגשים קבוצתיים וזמינות עבור המטופלים והמחלימים בכל שאלה או בקשה לסיוע, נערכות גם הרצאות אורח על ידי מומחים בתחומים השונים מהדסה.
לד"ר מימון, אונקולוגית בכירה בהדסה, ברורה החשיבות שבתמיכה במטופלים שנמצאים כבר אחרי הטיפול: "למיטב ידיעתי, אנו גוף התמיכה היחידי באזור ירושלים במסגרת בית חולים ראשי למטופלים שהחלימו מסרטן" היא אומרת. "אין להמעיט כלל בחשיבות הטיפול שאחרי הטיפול. מדובר בחוליה חשובה ביותר שיכולה להשפיע באופן ניכר על איכות חיי המטופלים שלנו בטווח הארוך, איכות חיים עליה אנו נאבקים יום יום".
עוד היא מספרת כי במסגרת הקבוצות מועלות גם סוגיות של בעיות רפואיות רחבות יותר הנגרמות כתוצאה מתופעות לוואי ממושכות של הטיפול האונקולוגי או התחלואה וזוכות למענה הנדרש במסגרת התמיכתית. "היכולת שלנו להתייחס פרטנית לבעיות העולות לאחר ההחלמה משפרת אף היא את איכות חיי המטופלים ומביאה בעצם את מה שאנו מעונינים בו – התמודדות רב תחומית של המחלים מסרטן".
ענת, אחת המטופלות, צעירה בתחילת שנות הארבעים לחייה, מתארת את ההרצאות כמעניינות ביותר ואת הקבוצה עצמה כחשובה בתהליך שעובר המחלים. לפני פחות משנה אבחנו אצלה סרטן שד רב מוקדי אשר חייב כריתת שד מלאה ולאחריו ניתוח שחזור, בנוסף הוסרו 15 בלוטות לימפה בשל חשד הפתולוגים להתפשטות אפשרית.
"היום אני בריאה" מספרת ענת. "אך הטיפול התרופתי פוגע באיכות חיי, והוא צפוי להימשך כמה שנים. מדובר בשינה טרופה, הזעות, מצבי רוח משתנים, גלי חום וכו'. אני רוצה ללמוד ולשמוע והצוות כאן מאפשר את זה במסגרת נוחה מאד ומכילה להפליא", היא אומרת בחיוך.
''חשוב לי מאוד שכל מי שזקוק לעזרה יהיה מודע לקיום הגג המסוכך הזה בהדסה. זה לא הליווי הרגיל לחולה סרטן, לא מדובר כאן בפרוטוקול, אלא בתמיכה נפשית ויצירת גשר אישי ורגשי. כאשר אובחנתי, הייתי צריכה להיות חזקה עבור כולם אבל בהדסה אפשרו לי להתפרק. לבכות. להישבר. וגם אספו אותי בחזרה ואפשרו לי להתמודד הכי טוב שאפשר, וזה המון".