הם חשבו שזה הסוף למחלה. אחרי כל הטיפולים המיגעים, סוף סוף הסרטן נעלם. הגוף של החולה רצוץ אך פועם בליבו, ובלב משפחתו, קצת תקווה לתקופה רגועה יותר של החלמה.
לפני 7 חדשים, מרדכי שלמה קליין מביתר, אב לאחד-עשר ילדים, חזר שוב פעם לבית החולים. כבר אינו חולה במחלה הנוראה, אבל עכשיו אחזה בבשרו הפגוע זהום מסכנת חיים. ועוד פעם, ופעמיים, מובל הוא לחדר הניתוח לנסיון נואש נוסף לחטא את הפצע. והוא נהיה ושוכב במיטה במשך חודשים ואינו מסוגל לזוז אפילו מילימטר.
האישה והילדים הגיעו לבקר, נכחו לראות את המצב ההולך ומחמיר ובכל זאת לא חשבו, אפילו לא לרגע, שהפעם לא יקום יותר מהמטה.
באסרו חג סוכות קבלה המשפחה את הבשורה הנוראה. אבא, שתמיד האיר פנים, שלמרות שנות סבל מרובים היה המשען והמשענת של המשפחה - איננו. כעת, שבעה יתומים נשארו בבית חסרי כל.
שנים רבות של טיפולים רפואיים ושהות בבית חולים בלי אבא שיפרנס את משפחתו השאירו את משפחת קליין עם חובות עצומים של מאות אלפי שקלים. לאלמנה הרצוצה ליתומים השבורים - אין כל. ילדים קטנים בלי שום מקור פרנסה, עם יתמות נוראה, עם חלל בלתי נתפס, עם אפס כסף לארוחת צהריים של מחר, עם חובות גדולים, עם צער שאין לו שיעור.
הוקמה מגבית חרום לתמיכה ביתומים שחווים עכשיו את המציאות המרה של המשפחה. כספי המגבית עוברים ישירות למשפחה לספק ליתומים אוכל, ביגוד ועוד צרכים בסיסיים.