1. מחר בשעה 16:00 יפתח כנס החורף של המושב החמישי בכנסת ה-20. כן, כך יש לכנות את האירוע, בניגוד לכל מיני שגיאות כמו "מושב החורף" וכדומה.
המושב החמישי של הכנסת (כלומר שנת העבודה ה'תשע"ט) יהיה בכל מקרה האחרון, יען כי הבחירות לכנסת ה-21 תתקיימנה לכל המאוחר בראשית חודש מרחשוון התש"פ, נובמבר 2019.
השאלה כמובן היא כמה זמן ימשך המושב החמישי של הכנסת עד היציאה לפגרת הבחירות. האם המושב יוציא את ימיו, או שמא תוך 3-4 שבועות יוכרז על תאריך קרוב לבחירות והכנסת ה-20 תצא לפגרה שממנה לא תשוב.
2. ראשית צריך להודות שגם אם הכנסת תתפזר תוך כמה שבועות, והבחירות תתקיימנה במהלך פברואר 2019, מדובר יהיה בכנסת מאריכת ימים באופן יחסי. הבחירות לכנסת ה-25 נערכו ב-15 במרץ 2015 וכנסת שמכהנת קרוב לארבע שנים איננה חזון נפרץ בישראל בשנים האחרונות.
אולם, מאחר שעל פי חוק צריכה כהונת הכנסת להימשך עד לחודש חשוון הבא, נובמבר בלע"ז, נקודת המוצא צריכה להיות שזהו תאריך היעד, ולא היום בו ימלאו לכנסת ה-20 ארבע שנים או משהו כזה.
ואם תאריך היעד הוא נובמבר 2019 צריך לשאול את עצמנו בכנות האם מהלך של הקדמת בחירות הוא מהלך ראוי, מבחינה מדינית ופוליטית כאחד. האם במהלך כזה עושים הפוליטיקאים את שליחותם לבוחריהם נאמנה, או שמא הם פוגעים במטרה שלשמה הם נשלחו לכנסת.
3. בחירות איננה מילה מגונה. לא כל ממשלה צריכה להוציא את ימיה. לעתים תוצאת הבחירות והמו"מ הקואליציוני יוצרים ממשלה שקיצור ימיה טוב מאריכותם. זה יכול לקרות בגלל ממשלה וקואליציה שאינן מתפקדות וזה יכול לקרות בגלל ממשלה וקואליציה שמתפקדות אך לא ממלאות את השליחות שייעדו להן בוחריהן.
זה לא המקרה הנוכחי. ממשלת נתניהו הרביעית רחוקה מלהיות מושלמת והקואליציה העומדת בבסיסה איננה קואליציית חלומות. אולם, מבט מפוכח במציאות מגלה שהאלטרנטיבה לא תהיה טובה יותר.
ניתוח של תחזיות הסקרים מחד והמציאות הפוליטית מאידך מעלה בבירור שגוש הימין לא עומד להתחזק משמעותית בעקבות הבחירות הקרובות. שורה של רסיסי מפלגות בימין (זהות, יחד, יעלון, עוצמה יהודית וכו') ושורת מפלגות אווירה במרכז (לוי-אבקסיס, גנץ כולנו ומי יודע מה עוד) יכרסמו בכוחו של הגוש בכל הכיוונים. במקרה אופטימי הבלגאן הזה יקזז מגוש הימין כחמישה מנדטים, במקרה פחות אופטימי כשבעה.
קשה לראות משהו שיגרום לממשלה שתיבחר אחרי הבחירות הבאות להיות טובה יותר. מרבית הסיכויים שמנקודת מבטו של גוש ימין-חרדים שעומד בבסיס הממשלה הנוכחית היא דווקא תהיה גרועה יותר, כמעט מכל בחינה שניתן לדמיין.
4. לכן צריך כמובן לשאול מה מניע את ראש הממשלה, שהוא האדם שבו שאלת הקדמת הבחירות תלויה באמת (למרות מסך העשן בעניין חוק הגיוס), לדחוף את המערכת הפוליטית להקדמת בחירות.
ישנן לכאורה שתי תשובות אפשריות. האפשרות הראשונה היא תקווה שכוחה של מפלגת הליכוד יתחזק כתוצאה ממהלך שכזה, גם אם הגוש בכללותו יפגע. תשובה שנייה היא שיקולים שקשורים בחקירות נתניהו והדרך להביא להמשך כהונתו של ראש הממשלה נתניהו גם לאחר הגשת כתב אישום נגדו.
אם התשובה הראשונה היא הנכונה, הדבר מעיד בעיקר על חוסר נאמנות לציבור הבוחרים שבוחר ימין ומעוניין לקבל מדיניות ימין. חלון ההזדמנויות של ההרכב הפוליטי הקיים בממשלה במקביל לממשל טראמפ בארה"ב הוא משהו שספק רב אם יחזור. סביר הרבה יותר שלא ניתן יהיה לשחזר אותו באותה הצורה לאחר הבחירות הקרובות. הליכה לבחירות תקצר כמעט בשנה פוליטית את חלון ההזדמנויות הזה, שניתן יהיה לקדם בו באופן מאוד משמעותי מדיניות ימין אמתית, וזאת בניגוד למה שבוחרי הימין מעוניינים בו.
אם התשובה הנכונה היא התשובה השניה, זה כבר אובדן דרך מוסרי. להכפיף את סדר היום הפוליטי של המדינה כולה לאינטרסים של ראש הממשלה כנחקר פלילי זה דבר שפשוט לא יכול לעלות על הדעת. בין אם נסכים לרצון של ראש הממשלה להישאר בתפקיד אחרי כתב אישום ובין אם לא, הליכה לבחירות בגלל חשבונות שקשורים לכתב האישום זו מציאות בלתי נסבלת.
גם מבחינה פוליטית, אגב, המחשבה שבחירות יסייעו לנתניהו בנושא היא מופרכת. ככל שהגרעין הקשה של גוש ימין-חרדים יקטן כך יקטנו גם סיכוייו של נתניהו להישאר ראש הממשלה גם בזמן כתב אישום. מי שלא רואה את המציאות הזו נכוחה ושוגה בדמיונות על מה שיכתב בהסכמים הקואליציוניים חי פשוט בעולם דמיוני וחסר קשר למציאות.