יונתן יוסף, נכדו של הרב עובדיה יוסף זצ"ל, השתתף גם הוא ביומן המיוחד שהוקדש בערוץ 7 לזכרו של סבו במלאת חמש שנים לפטירתו ובשיחה עמו התמקדנו בדמותו המשפחתי של הרב כסבא.
"נולדתי למציאות שבה אנחנו נכדים של הרב עובדיה יוסף. אבא שלח אותנו לבית הכנסת של היזדים לשמוע את השיעור של סבא", מספר יונתן יוסף. "אבא שלח אותי עם מחברת לכתוב את ההלכות שיוצאות מפיו של סבא. ישבתי למרגלותיו ממש, בין שני עמודי השיש".
את הקשר לסבו מגדיר יונתן יוסף כ"קשר אישי, הדוק ויומיומי", בעיקר לנוכח העובדה שהוא עצמו למד ב'יחווה דעת' ואת תפילות מנחה וערבית התפלל אצל סבו. "תיעדתי המון והקלטתי. ידעתי שזו דמות חד פעמית".
יונתן יוסף מספר כיצד דאג סבו הגדול לגשר על הפער שבין תפקידו כראשון לציון לבין היותו סב לנכדים ולנכדות. כל אחד מהנכדים קיבל יחס אישי מהסב שמצא לכך את הזמן גם במסגרת מכלול עיסוקיו. "האנשים הגדולים נמדדים במעשים הקטנים והמעשים הקטנים הם היחס גם לנכדים הקטנים", הוא אומר ומספר כיצד לאחר פטירתה של הרבנית מרגלית חשש הרב עובדיה מניתוק הקשר בין הנכדות לבית הסבא והסבתא, שכן עד כה שמרו הבנות על קשר עם הסבתא בעוד הבנים הגיעו לשאול שאלות את הסבא.
על מנת שלא יהיה נתק שכזה בין הנכדות לבינו דאג הרב עובדיה יוסף לייסד שיעור שבועי מיוחד לבנות המשפחה, בו היה מלמדן מדי יום רביעי תנ"ך והלכות מענייני דיומא. השיעור ההוא היה מסתיים בארוחה משותפת בה היו הנכדות ונשות המשפחה נועצות בסבא, מצטלמות אתו וכיוצא באלה.
"לאחותי מרגלית, שנקראה על שם סבתי, נולדה בת ועד גיל חודשיים לא הייתה לה תמונה עם הרב עובדיה, אז הביאו אותה לשיעור השבועיים עם המשפחה. הייתי עם מצלמה. סבא החזיק אותה ביד וצילמתי. הלכתי לצד. זו הייתה מצלמה דיגיטאלית וראיתי שהתמונה יצאה מטושטשת. ניגשתי לסבא ואמרתי לו 'סבא, התמונה יצאה מטושטשת. אתה יכול לתפוס את הילדה עוד פעם?' והוא אמר 'כן, בשמחה. תביא אותה', וכך סבא ישב ושאל אותי איך טוב שאשב, וישב לצד ימין ולצד שמאל..."
"כל מי שביקר אצל סבא ראה שהוא מאוד לבבי. הוא החצין את הלבביות שלו ולא הסתיר רגשות. הוא ידע לחלק צ'אפחות וגם להעיר כשצריך. הוא ידע לעודד את נכדיו. כשהוא ראה נכד שמתקשה הוא ידע לקבוע לו חברותא או אתו עצמו או עם אברכים חשובים שילמדו איתם".
וגם ליונתן עצמו דאג הסבא שיידע לעמוד בפני קהל ולדבר ברהיטות. "הוא אמר לי 'אתה מדבר בציבור? מעביר שיעור? לסבא היה מקורב, רב גדול מאוד שהייתה לו אימתא דציבורא. הוא לא התרגל מגיל צעיר לדבר בפני קהל וכך נכבשה תורתו והוא לא הרביץ תורה החוצה. סבא מאוד כאב על זה ובעקבות כך הוא מאוד עודד אותנו לדבר בפני ציבור, לומר דבר תורה על השולחן בשבת, לדבר בפני חמישה או שישה אנשים כדי שכשנגדל לא נחשוש מלדבר ונוכל להפיץ את התורה שלו הלאה".
"היה קשר משפחתי הדוק ומעולה שהתבטא בכל המישורים. הוא היה סבא במשרה מלאה. הוא אמנם הקדיש את חייו לציבור אבל מצא זמן למשפחה. לא הפרענו לו כשהוא למד תורה", אומר יונתן יוסף אך מספר על מקרה אחד שבו ביקש הרב עובדיה שיפריעו לו אם צריך בכל שעה: "סבא הרשה לי להפריע לו רק פעם אחת, לגבי הודעה אחת.
''יש לי דודים, הרב משה אזולאי ורעייתו הרבנית ברוריה, שלא נולדו להם ילדים במשך 25 שנה. כשהיא הייתה בהריון בסוף החודש התשיעי סבא ידע שהיא אמורה ללדת ואמר לי שגם אם היא יולדת כשהוא באמצע לימוד תבוא ותודיע לי, כי הוא המתין 25 שנה ובירך אותם לילדים. נולדו לה תאומים שהיום הם בחורי ישיבות בירושלים. זו הייתה הפעם היחידה שסבא אמר לי שאני יכול להפריע גם באמצע הלימוד".