עם רדת המסך על 'אוטונומיות' שזכתה לקטילות מימין ומשמאל, נראה שהתיקון של שני היוצרים המוכשרים, אורי אלון ויהונתן אינדורסקי, בא עם 'המנצח' שמשודרת בימים אלו ב'יס'.
יש בסדרה הזאת את כל המרכיבים הנצרכים לסדרה עם עניין פשוט ואנינות תרבותית: וירטואוז ישראלי שחוזר הביתה אחרי קריירה יוקרתית בארצות הברית, יחסי הורים שתלטנים וילדים מרצים, מחלה שפוגעת בכושר המנטלי ואהבת נעורים קצרה ובוסרית. העלילה המרכזית נתמכת בידי עלילות המשנה שמקלילות אותה ויוצרות עושר צבעוני ומזמין.
העושר הצבעוני הזה מתרחש בחוג זמר במתנ"ס בפתח תקווה הישנה. חבורת הזמר כוללת אנסמבל של שחקנים מוכשרים שנותנים הופעה ראויה (שי אביבי, אפרת בן צור, שיר האס ודליק ווליניץ) ומנצח אחד יהיר ומקצוען - ליאור אשכנזי (בשם הארכאי נח). המנצח המפורסם שב ערב אחד לבית הוריו עם חליפה מכובדת ונעלי לכה שחורות, אך בפוזה רחוקה מניצחון - ברגע האחרון ברח נח מקונצרט גדול וחגיגי בארצות הברית בגלל החרדה מבעיות השמיעה המוזרות שפוקדות אותו.
מכאן ואילך מתחילה הדרמה המשפחתית והאישית האמיתית של נח: בשובו הוא מגלה שאביו כלל לא בבית, ואמו חיה בגפה מאז שהתגלתה מחלת האלצהיימר אצל הבעל המסכן (דובל'ה גליקמן בתפקיד מיוחד ומלא קסם). השירים ששר האב יחד עם חבורת הזמר במתנ"ס הם אלו שמחזירים את מעט השפיות למוחו הרעוע. המנצח הדגול מגלה בתוכו חמימות וחמלה כלפי אביו, ומחליט בהינף שרביט להיות המנצח של חבורת הזמר.
'המנצח' היא סדרה שפורטת על רגשות דקים ועדינים, בדיוק ובערנות המאפיינים את יוצריה. הכישרון של אשכנזי לעבור מפרסונה מרוחקת ואגוצנטרית לדמות הבן החומל והדואג, הופך אותו לשחקן שיודע להביא את מורכבות החוויה האנושית בצורה יוצאת מהכלל. גם ליאורה ריבלין, שמשחקת את האם הקרירה והאישה המסויגת, נותנת כאן הופעה ראויה לשבח.
מעניין שהיוצרים בחרו להביא את המתח ביחסי הורים וילדים דווקא מתוך השמנה וסלתה של החברה החילונית. שם מתגלים ההורים כשמרנים אדוקים בכל הנוגע לילדיהם – פרט מפתיע במיוחד בישראל של שנות האלפיים. גם מתבגרים שמצטרפים לחבורת זמר ששרה להנאתה את "זמר אהבה לים" ו"הלילה הוא שירים" הם תופעה ביזארית שמציבה סימן שאלה על כל מה שחשבנו שידענו על חילוניות וחילונים.
על היצירה של אינדורסקי ואלון יש הרבה מה לומר. אין קו מנחה ברור ששוזר את היצירה המשותפת, חוץ מהצורך והרצון להעלות את הרמה הטלוויזיונית בארץ. ב'שטיסל' הם הראו שזה אפשרי. התסריט המצוין שהצטרף לעבודת ליהוק טובה מאוד, הביאו ניחוח של מתיקות מעודנת ואינטליגנטית ביותר. בכלל, אם אפשר להגיד משהו על אורי אלון הוא שמדובר בתסריטאי מחונן שיודע לקלוע לטעם הישראלי. יש בו שילוב נכון של הומור שנון, עממיות ואינטלקטואליות שהופכים את הדמויות שלו לקרובות אל החיים, מתוסבכות בטעם טוב ובעיקר - כנות.
שני היוצרים הללו הצליחו ליצור תרבות אמיתית מצד אחד, לא וולגרית ולא מצטעצעת, ומצד שני נפלו נפילה מזעזעת ב'אוטונומיות' האפילה ונטולת האמינות, שהייתה רחוקה מאוד מלהיקרא תרבות עם ערך מוסף. 'המנצח' היא פנינה טלוויזיונית משובחת, שמחזירה את אינדורסקי ואלון למקום הגבוה הראוי להם.