
1. יש אנשים שאוהבים לבלות את יום ההולדת בבית קפה עם בן/בת הזוג, יש כאלו שחולמים על איזו פעילות אקסטרים מרשימה, ויש כאלו שמה שהכי בא להם לעשות ביום ההולדת זה להחריב את הקריירה ליריב פוליטי.
אם זה לא המצב, קשה להבין למה ראש הממשלה נתניהו בחר לדרוס את יריבו גדעון סער בדחפור D9 דווקא בעיצומה של מסיבת יום ההולדת שלו, תוך שהוא משרבב תלונה בדמעות תנין על כך שהתקשורת עוסקת בספין שהוא בעצמו שחרר לאוויר באותו בוקר.
מה היה כל כך דחוף לנתניהו לספר במסיבת יום ההולדת שלו על "שר לשעבר בליכוד", שלטענתו "רקח" נגדו מה שהוא מגדיר "תרגיל חתרני", בהמשך לאותו ספין ששוחרר בבוקר באמצעות העיתון "ישראל היום"?
2. לפני שממשיכים, כמה מילים על אגדות עם. סיפור אגדות עם סביב מה שיעשה הנשיא או לא יעשה אחרי הבחירות הן מנהג מקובל במקומותינו בימים של ערב בחירות. אפשר להתעסק בזה וזה גם לא מזיק, אם רק זוכרים שהכל זה אגדות סטייל עמי ותמי. בעולם האמתי טווח הפעולה של הנשיא מצומצם בהרבה משנדמה.
כמה מצומצם? לא צריך ללכת רחוק, מספיק לחזור קצת פחות מעשור שנים לאחור, ליום שאחרי בחירות 2009. זכרו את פרס, איש קדימה, מטיל את הרכבת הממשלה על נתניהו למרות שהליכוד בראשותו זכה לפחות מנדטים מקדימה בראשותה של לבני. הנשיא ממש לא יכול לעשות הכל, אפילו במצב שבו עשויה היתה להיות לו לגיטימציה ציבורית לכך.
3. אי אפשר לפסול את האפשרות שמאן דהוא גלגל ספקולציות בנוגע לאפשרויות כאלו ואחרות שעשויות להתרחש ביום שלאחר הבחירות. לא מן הנמנע גם שהספקולציות התבססו בין היתר על נהרות הדם הרע שזרמו בשנים האחרונות בין ראש הממשלה נתניהו לנשיא המדינה ראובן ריבלין. נהרות דם רע ששני הצדדים "תדלקו" היטב, אגב.
אבל בסביבתו של נתניהו יודעים היטב שגם אם מישהו השתעשע בדיבורים כאלו לא מדובר ביותר מאשר שעשוע אינטלקטואלי. מי שמכיר את המציאות החוקית והפוליטית חייב להבין שזה המצב. אז מה גורם לנתניהו לעשות מהזבוב הזה פיל כל כך גדול?
4. יש שני כיווני תשובה אפשריים ושניהם במחילה לא מעודדים. הכיוון הראשון נוגע לשיטת נתניהו לחיסול כל איום פוטנציאלי על מנהיגותו בליכוד.
ראש הממשלה נתניהו דואג באופן עקבי לפגוע בכל בכיר בליכוד שמגיע למידת כוח כזו שבה הוא עשוי בדרך כזו או אחרת לאיים על מנהיגותו. זה קרה עם סער, זה קורה עם ארדן, זה קרה עם יעלון, זה קרה גם לבכירים אחרים בעבר וכנראה יקרה עוד גם בעתיד.
מי שרואה את מפגני החנפנות של בכירים בליכוד לנתניהו עלול לחוש תחושת קבס, אבל האמת היא שהם עושים את זה פשוט מפחד. מפגני הנאמנות הללו נועדו למנוע מצב שבו כוחו של ה בכיר יגרום לנתניהו לרצות להתחיל לפגוע בו ולהחליש את מעמדו. כעת כשסער חוזר, ולא הולך בשיטת הפגנת הנאמנות העיוורת, נתניהו "מטפל" בו כמו שהוא יודע: חד וקטלני, בלי למצמץ.
5. הכיוון השני נוגע לסוגיות המשמעותיות שעל הפרק. מישהו זוכר שבתחילת השבוע דחה נתניהו את פינוי "חאן אל-אחמר" למועד בלתי ידוע? מישהו שמע משהו ברור מנתניהו לאחרונה בנוגע לפסקת ההתגברות? מישהו יודע מה נתניהו מתכוון לעשות בסוגיית המסתננים?
אלו כמובן רק דוגמאות מאוד חלקיות לסוגיות החשובות באמת שעומדות בימים אלו על הפרק, אך ראש הממשלה ממש לא מעוניין שנדבר עליהן. ראש הממשלה מעדיף שנתעסק בשטויות על מזימות חסרות משמעות שאיש איננו יודע אם התרחשו באמת או רק משל היו.
לעסוק בשאלה אם היתה מזימה או לא היתה זה פשוט לשחק לידי הספינולוגים שהמציאו אותה. נתניהו צריך לתת לציבור תשובות טובות לשאלות חשובות ולא להתעסק בספינים מקושקשים.
