"הדעות שלי לא מבריחות תושבים מהעיר". דייטש
"הדעות שלי לא מבריחות תושבים מהעיר". דייטשצילום: יונתן זינדל, פלאש 90

מבחינת יוסי דייטש, את המרוץ לראשות עיריית ירושלים הוא התחיל במינוס גדול ביחס לשאר המועמדים, בגלל החזות החרדית שלו.

לא פעם הוא ישב בפאנל עם ארבעת המתמודדים האחרים, ועוד לפני שפתח את הפה כבר קבעו מראש מה הן דעותיו. בזמן שלשאר המועמדים האחרים הציגו שאלות, את דייטש לא שאלו, אלא בפשטות הניחו הנחות עבודה ואחר כך ביקשו ממנו להתמודד איתן.

"אל תסתכל בקנקן, אלא במה שיש בו", הוא מבקש. "קל לנו לבוא ולהסתכל חיצונית על האדם ולהחליט שהוא סקטוריאלי. בואו נפסיק עם השיפוטיות והפטרונות הזאת. איך אנשים יכולים להחליט מה הן דעותיי, אם הם לא שמעו אותן? רק על פי החיצוניות שלי? ברור שחובת ההוכחה היא עליי, ואני מקווה שאצליח לעמוד במשימה הזאת ולהוכיח לתושבים שאהיה ראש עיר טוב לכל תושבי ירושלים".

יוסי דייטש (50), חסיד סלונים, הוא סגן ראש עיריית ירושלים מטעם סיעת שלומי אמונים של אגודת ישראל, מחזיק תיק הדיור החרדי ומשנה למחזיק תיק תכנון ובנייה, אשר מתמודד לראשות העיר. הוא חבר המועצה הוותיק ביותר בעיר, מכל המועמדים האחרים ומכל המתמודדים למועצה ולכן לדעתו, כמובן, הוא המועמד המתאים ביותר לתפקיד. "יש לי את ההבנה העמוקה היכן נמצאות בעיותיה של העיר, המקומות שבהם ניתן לצמצם את הביורוקרטיה כדי להצליח להצעיד את ירושלים קדימה בחמש השנים הבאות".

כל אחד מהמועמדים מציג סקרים מחמיאים לפיהם ניצחונו מובטח. דייטש לא נבהל ומסביר שרוב הסקרים מוזמנים על ידי המועמדים. "כל סקר שמוזמן על ידי מועמד הוא סקר קנוי. גם אם יגידו שמכון סקרים מוכר ערך את הסקר, אני לא קונה את זה. אני עובד 17‑18 שעות ביממה ורואה את הפידבקים החיוביים שאני מקבל מהציבור החרדי, הדתי-לאומי, הספרדי והכללי גם יחד. לא יודע למה זה לא בא לידי ביטוי בסקרים, אבל בטוח שיכולות להיות הפתעות".

דייטש מעיד על עצמו שהוא משתדל לייצג לא רק את היהדות החרדית, אלא גם את כלל תושבי ירושלים, כדי שירגישו בנוח גם כאשר יעמוד בראשה ראש עיר חרדי. "כמו שעופר ברקוביץ' הוא לא סקטוריאלי לצעירים או זאב אלקין סקטוריאלי לעולים החדשים", הוא מדגים וגם מציע לבדוק את הפעילות שלו ב‑12 וחצי שנים האחרונות. "האם קיפחתי מישהו מתושבי ירושלים שהגיע אליי? האם קיפחתי ציבור מסוים? אין דבר כזה. דלתי הייתה פתוחה לכול".

למרות ששניים מתוך חמשת המועמדים לראשות עיריית ירושלים הם חובשי כיפה סרוגה, דייטש חושב שהוא מועמד רלוונטי לציבור הדתי-לאומי לא פחות מהם. "אני מייצג את הציבור הדתי-לאומי לא פחות מאלה עם הכיפה הסרוגה. לא גודל, סוג או צבע הכיפה מוכיחים האם אני יכול לייצג את הציבור הדתי-לאומי. ב‑25 השנים שאני נמצא בשירות הציבורי, אני משרת את הציבור הדתי-לאומי, עוד כשהייתי עוזרו וראש הלשכה של סגן שר השיכון מאיר פרוש, שהיה מהבונים הגדולים בארץ ישראל לאורכה ולרוחבה, כולל ביהודה, שומרון ובקעת הירדן. מכאן נוצר החיבור שלי עם הציבור הדתי-לאומי. בדרך קבע אני מבקר בביתם של רבני הציונות הדתית ובישיבות".

רוצים מועמד מקצועי

רבים ציפו שהציבור החרדי יתאחד סביב המועמד החרדי לראשות העיר, וזה לא בדיוק מה שקורה בפועל. ש"ס ודגל התורה תומכים במשה ליאון, הציונות הדתית תומכת בזאב אלקין, ורק אגודת ישראל וסיעת 'מאוחדים' של אריה קינג מתייצבים מאחורי דייטש. "ככל שהמשימה היא נעלית יותר והצורך שלה גדול יותר, כך השטן עושה הכול כדי שזה לא יקרה", אומר דייטש באירוניה. "למרות שהשקעתי מאמצים רבים כדי לאחד את השורות בבית, שתהיה אחדות חרדית, זה לא קרה".

את קהל הבוחרים שאיבד מהציבור החרדי הוא מתכוון לגייס מציבורים אחרים, ודווקא רואה בכך ברכה. "נכון שלא הצלחתי להגיע לאחדות מלאה בציבור החרדי, אבל אני מצליח לאחד כל כך הרבה לבבות בעיר שהפסיקו להיות סקטוריאליים. פגשתי הרבה אנשים גם מהציבור הדתי-לאומי וגם מהציבור הכללי שמוכנים להסיר את המחיצות. היה נראה שבירושלים יש מסך שלא נותן למישהו מהציבור הדתי-לאומי והכללי לבחור במועמד חרדי. היום אני מתקבל בזרועות פתוחות בכלל הציבור, ואני מאמין שאצליח להביא אלפים מהציבורים האלה".

מועמד חרדי לא אמור להוות איום על האזרח החילוני-ירושלמי?

"לרוב הציבור הירושלמי אין עניין במתחמי בילוי והוא רוצה לשמר את הסטטוס קוו. הוא מודע לכך שגם המועמדים האחרים ייתנו לו בדיוק אותו דבר. בסופו של דבר, כולם מחזרים גם אחרי הקול החרדי. גם אלקין, ליאון ואפילו ברקוביץ' רוצים את הקול החרדי. בכל הראיונות וחוגי הבית הם אומרים אותו דבר בדיוק: שהם מחויבים לסטטוס קוו. בקואליציה האחרונה, שבה הייתי שותף עם עופר ברקוביץ', כולם היו חתומים על כך. זה בדיוק מה שאני אומר לכל החוששים: אנחנו נשמר את הסטטוס קוו ככתבו וכלשונו. כמו שדורשים מאיתנו להקפיד על חוקי התכנון והבנייה וכל חוקי העזר האחרים, כך גם בשאר הנושאים. מה גם שרוב התושבים בירושלים מודעים לכך שירושלים היא משהו שונה. היא לא אמורה להיות תל אביב, חיפה או פריז. את זה רוב הציבור הירושלמי רוצה לשמר".

ובכל זאת, כחרדי יש לך רצון שירושלים תיראה קצת אחרת בנקודות מסוימות.

"הסתובבתי בעשרות אם לא מאות חוגי בית, מעולם לא התפשרתי על דעותיי וגם לא הצנעתי אותן. את הציבור הירושלמי מעניין דבר אחד: אם המועמד מקצועי ויכול לטפל בבעיות האמיתיות של ירושלים. אפשר כל הזמן להפנות את הזרקור אל הסופרמרקט ולשאול האם הוא יהיה פתוח 24/7 או לא. את רוב תושבי ירושלים זה לא מעניין. גם אם כן, זה הרבה אחרי שהם ירצו לדעת אם ידאגו לניקיון העיר, לזוגות צעירים, לתעסוקה ולחינוך. בלא מעט ראיונות יוצא שאנחנו מבזבזים כל כך הרבה זמן בשאלות על דעותיי על שוק מחנה יהודה, במקום להתעסק בבעיות האמיתיות של ירושלים. הבעיות של העיר קיימות רק בגלל צורת הניהול שלה, בגלל שאנחנו מתעסקים כל הזמן בטפל ולא בעיקר".

במהלך הריאיון דייטש מזכיר לא מעט את הסטטוס קוו, ואומר שהוא מתכוון לשמר הצביון הדתי של העיר. מאידך, המצב כיום, שבו יותר ויותר עסקים וחנויות נפתחים בשבת, לא ממש אמור לשמח את ליבו של יהודי שומר תורה ומצוות. "לא נוח לי עם המצב כיום, כי אנשים עשו הנחות בנושא", הוא מבהיר, "למה התעורר סיפור מתחם התחנה? כי פרצו שם את גבולות הסטטוס קוו. הסטטוס קוו אומר שבתי עינוג יכולים להיות פתוחים בשבת, אבל שם נפתחו חנויות צעצועים, לונה פארק גדול, שמו רמקולים עם להקות ג'אז שניגנו בחוץ. זה הרבה מעבר לסטטוס קוו".

את הטענה על כך ששמירה מדוקדקת על הסטטוס קוו מבריחה את הציבור החילוני מהעיר, דייטש מפריך עם נתונים סותרים לגמרי. "כל הסקרים מצביעים על כך שמה שהבריח את הצעירים מירושלים הוא שלא היה להם דיור בר השגה, ואין להם את הכסף לקנות דירה. הדעות שלי לא מבריחות תושבים מהעיר", הוא מתעקש.

אם לא תצליח לעלות לסיבוב השני, למי תעביר את תמיכתך?

"זאת לא שאלה שאני רשאי להחליט לבדי. יש לי סיעה, צריך לשבת איתם. יש גדולי תורה שאצטרך להיכנס לביתם. הם יצטרכו להכריע לטובת מי הולכים. אבל אני מאמין שבעזרת ה' אעלה לסיבוב השני וההחלטה תהיה של שאר המועמדים, מי מביניהם יתמוך בי".