נעים להכיר: מזרח גוש דן

בחמש השנים האחרונות הצליח יגאל להב להפוך את קרני שומרון לשיאנית הבנייה ביו"ש וקידם את המועצה במטרה להפוך את האזור למזרח גוש דן

יוסי אשרי , כ' בחשון תשע"ט

נעים להכיר: מזרח גוש דן -ערוץ 7
יגאל להב
צילום: הלל מאיר/TPS

אחד הפלוסים הכי גדולים בקרני שומרון, הוא העובדה שכולו יושב על שמורות טבע, מה שללא ספר משפיע על אופי המקום.

לא לחינם נחשבת קרני שומרון כיום כמועצה הירוקה ביותר בארץ; הרכבים של המועצה היברידיים, בכל מבנה של מוסד ציבורי הותקנה מערכת של אנרגיה סולארית, התאורות הוחלפו ללדים וכן הלאה.

"אנחנו מובילים קו של מנהיגות ירוקה ושומרים בקנאות על הטריטוריה של שמורת הטבע. בנינו תצפיות וסללנו סינגל אופניים. נטענו מעל 100,000 עצים בחמש שנים האחרונות. אין לזה אח ורע בשום מועצה מקומית בארץ" - מדגים יגאל להב, ראש המועצה. "הרבה ראשי רשויות בארץ מגיעים אלינו כדי ללמוד ולראות איך יישוב מתנהל בצורה אחרת. אנחנו מאמינים בירוק ומחנכים אליו. זה טבוע אצלנו בדם".

באופן כללי, תחום החזות קרוב ללבו של להב. ביום שנכנס לתפקיד, לפני חמש שנים, הוא שם לעצמו למטרה שהיישוב יראה לפחות כמו סביון ורמת השרון. "אנחנו משקיעים הרבה בפעילות חינוכית-ערכית בנושא. לשמחתי, כבר 3 שנים ברציפות קיבלה המועצה את פרס ישראל היפה, חוץ מפרס ניהול תקין שקבלנו בשנה שעברה".

קהילת קרני שומרון היא מגוונת באופן מיוחד ומורכבת מדתיים וחילונים, מבוגרים וצעירים, עולים חדשים וותיקים. "הקהילה אצלנו מאוד פתוחה ויודעת לקבל ולהכיל. תמיד תושיט יד אחד לשני בעת צרה. אפשר לראות את זה במהלך הארועים הגדולים, כולם מגיעים כדי להיות יחד וזה חלק מסיפור ההצלחה שלנו. גם גדלים וגם שומרים על הקהילתיות שאנחנו אוהבים".

כהמחשה לכך שההצלחה של מודל הקהילתי לא מפריעה לגדילה של היישוב, אלא להפך מעיד להב בסיפוק על מהפך בתחום הבנייה בתקופה היחסית קצרה של חמש שנים. "לפני חודש, היינו שיאני האכלוס בכל יהודה ושומרון. בימים אנחנו מסיימים אכלוס של 500 דירות חדשות. בעקבות הביקור של שר הביטחון ביישוב לפני שבוע וחצי, כנראה נהפוך להיות גם שיאני הבנייה. בארבע השנים הקרובות, אנחנו מתכננים לבנות מעל 450 יחידות דיור וצפויים לחצות את האלף יחידות דיור במהלך עשר שנים, שזהו השיא הגדול ביותר ביהודה ושומרון".

נראה שבאופן כללי, קרני שומרון חוותה התפתחות חסרת תקדים במהלך חמש השנים האחרונות. חלק גדול מכך, הודות לתקציב המועצה שעלה בכ35% במהלך התקופה שהגיע מתקציבים, כל זאת בזמן שהארנונה בקרני שומרון היא מהנמוכות בארץ, לעומת השומרון והיישובים מסביב. "אנו עושים גיוס מאסיבי של תקציבים לשוטף ולפיתוח, במסגרת פרוייקטים במעל 200 מליון שקל. מה שמהווה שבירת כל שיא אפשרי".

שני פרוייקטים מאוד משמעותיים שקודמו בחמשת השנים האחרונות הם שכונת 'נווה מנחם' שהייתה מוזנחת, רחוקה מהעין ושימשה כחצר האחורית. "כיום אחרי 3 שנים, השכונה הפכה להיות מבוקשת ביותר עם מאות משפחות חדשות שנכנסות להתגורר בה. אפילו הצלחנו לשדרג את התשתיות של השכונה הישנה, באמצעות כספי הפיתוח של השכונה החדשה" - מציין להב.

הפרוייקט השני המשמעותי שהיה מאתגר עוד יותר, כלל פינוי המוקשים בשכונת רמת גלעד, שהיא עתודת הקרקע הבאה של קרני שומרון. "בשנה האחרונה פינינו מהשטח מעל 2,200 מוקשים. למעשה אחרי 50 שנה פעם ראשונה שרמת גלעד נקייה ממיקוש. אנחנו מקדמים תכנית לבניית מעל 2000 יחידות דיור" – מתאר להב ומוסיף שגם השכונה החמישית 'אלוני שילה', השלישה את עצמה בארבעת השנים האחרונות. "רק לפני חודשים ספורים סיימנו למתוח לשם קו מים, כרגע אנחנו מקמים תכנון של 1,200 יחידות דיור".

במקביל להאצת הבנייה, להב לא מוותר על שימור האופי הייחודי של כל שכונה, באווירה הכפרית והקהילתית. "השכונות החדשות שבנויות מזרחה - הם יותר בבניה רוויה, כמו בגינות שומרון, ובכך לאפשר לזוגות צעירים להגיע לכאן מהמרכז" - הוא מצביע על המטרה. "צריך לזכור שקרני שומרון היא באורך של תל אביב. מבחינה אורבנית, אנו מקדמים תכנון להפוך לעיר של 40,000 תושבים, כפי הגדרת הייעוד על ידי משרד השיכון מיום ההקמה. כל זה מבלי לפגוע במרקם הקיים בתוך השכונות. אמנם מדובר בבניה רוויה, אבל רבי קומות - כאלה שיתנו את המענה לזוגות צעירים שיחפשו דירה במחיר סביר".

כחלק מהמהלך של התקדמות לכיוון מעבר להיות עיר ואם בישראל, הוחלט על מיתוג היישוב מחדש, והפיכת השם של כל האזור ל'מזרח גוש דן'. "עשינו בדיקה לאן מקדמים כיום בנייה בגוש דן וגילנו שהכיוון הוא מזרח. אחרי 15 אלף היחידות בראש העין, לפי דעתי השטח הבא שמיועד לבניה בנמצא כבר באלפי מנשה והלאה אצלנו. בכדי ליצור שינוי בדעת הקהל, הבאנו לכאן במהלך השנים האחרונות לא מעט אח"מים, החל מנשיא המדינה וראש הממשלה. ישנם שרים שכבר ביקרו אצלנו 3-4 פעמים. הם מבינים את הקרבה שלנו לתל אביב ושאנחנו שומרים עליה. המרחק שלנו לכביש 6 הוא כמו מכביש 6 לים" - הוא מדגים עד כמה הבטן של מדינת ישראל הישנה צרה במיוחד.

בדרך אגב הוא מציין כי גם האיחוד עם מעלה שומרון הסמוכה, נמצא מעבר לפינה. "מיד אחרי הבחירות אמור להתקיים דיון בנושא במשרד הפנים. זאת טעות היסטורית שמעלה שומרון לא הצטרפה בזמן איחוד שכונות גינות וקרני. אצלנו רוב האוכלוסייה רוצה את האיחוד ואותו המשוב אני מקבל מתושבי מעלה שומרון".

---

יגאל להב, 58, נשוי לאורית ואב לשלוש בנות חן, גל וים. יליד תל אביב שהגיע לשומרון כבר בשנת 1984, לפני 34 שנה. מהצבא הוא השתחרר בדרגת רס"ן, שם שימש כקצין ניסויים בבקעת סיירים ולאחר מכן במשך שתים-עשרה שנה עבד בתעשייה הצבאית בתפקידי מפתח והגיע לתפקיד סמנכ"ל שיווק של חטיבת הפיתוח. לאחר מכן עבר לחברת תנובה, שם עבד במשך 11 שנה בתפקידי ניהול ומשאבי אנוש של המרכזים הלוגיסטיים. תחתיו עבדו מאות עובדים ובמחזור כספי של 3 מיליארד שקל.

בפן הציבור, כבר בגיל 28 היה חברת יו"ר ועדת הביטחון של היישוב גינות שומרון והקים צוות הלוט"ר האזרחי הראשון ביהודה ושומרון, מה שהפך לאחר מכן לכיתות כוננות יישוביות שמגיע לראשון לשטח. שנה לאחר מכן נבחר ליו"ר ועד היישוב. יחד עם הודי ליברמן ששימש אז יו"ר הועד של קרני שומרון הסמוכה, איחד את שתי הרשויות והקים את המועצה המקומית קרני שומרון, שתפקדה תחת ראש מועצה ממונה. בבחירות הראשונות התמודד לתפקיד ראש המועצה, אך בסוף שימש בתפקיד ממלא מקום. במהלך השנים שימש כחבר מליאת המועצה ולפני כחמש שנים נבחר לתפקיד ראש המועצה.

בכדי להיות קשוב לרצונות ולצרכים של התושבים, בתחילת הקדנציה ערך להב סקר בין התושבים, וגילה שהרוב המוחלט רוצה לקבל שירות בדיוק כמו שיש בעיר. "רוב האוכלוסייה מגיעה אלינו בגלל איכות חיים. אנשים רוצים לצרוך פה את התרבות שלהם בלי שיצטרכו ליסוע וזאת המשימה שלי. לכן במקביל לבנייה, בנינו כאן ג'ימבורי, מרכזים מסחריים, תחנות דלק, בית קפה ומרכז תרבותי שאנחנו מקימים בימים אלה. כמו-כן אנחנו נמצאים בעיצומה של בניית שישה גני ילדים, בונים מעון נוסף בשכונת קרני שומרון, מוסיפים עוד בריכה, פותחים חדר כושר באופן קבוע ועובדים גם על תחבורה ציבורית נגישה ומהירה יותר".

להב מבקש להדגיש שהעשייה החיובית לאורך השנים, לוותה בקשר מצוין ונכון עם הרב יצחק לוי, המרא דאתרא ועם ראש המועצה הדתית הרב פרג. יחד הפכו את המועצה הדתית למנוף לפעילות חברתית וכן נעשו פרוייקטים רבים לציבור הדתי, כמו כנס 'בואי הרוח' שמשך אליו מאות משתתפות מכל הארץ וקמפיינים של המועצה שעסקו באמירת תודה והכרת הטוב, מניעת לשון הרע ועידוד מחשבה, חיבור ושיח מכבד בין כל התושבים.

גם מבחינה חינוכית, קרני שומרון נמצאת במקום מכובד והגיעה למקום שני בארץ בבחינות המיצ"ב. "צוות, גננות, מחנכים ומורים - ברמה מהגבוהות ביותר שיש בארץ" - מתאר להב. "אנחנו משקיעים המון בתחום הזה. שבוע הבא אנחנו פותחים מרכז מדעים למצוינות. אחוזי הגיוס לצה"ל מעל הממוצע, משרתים אצלנו שירות לאומי במגוון תפקידים. יש המון נתינה במקום הזה וזה מה שמייחד אותנו".

גם בנושא תשתיות אזוריות, להב הוא איש בשורה. "אנחנו מקדמים קו מים חדש מכפר סבא ועד ליישוב, כולל ברכת מים ברמת גלעד, שלמעשה ייתן את המענה גם לקדומים ועמנואל וכן עובדים חזק גם על הרחבת כביש 55. אחרי שראש המועצה הקודם הרצל בן ארי קידם את התב"ע, קידמתי את התכנון המפורט יחד עם משרד התחבורה. למעשה כביש עוקף נבי אליאס הפך להיות הכביש הראשון שהמדינה משקיעה בו כסף וסיימנו אותו. כרגע אנחנו עובדים הרחבת כל אורך הכביש לארבעה נתיבים. השלב הראשון בין נווה ימין לכיכר צופים, צפוי לצאת לדרך בקרוב וצפוי להפוך בתוך שנתיים לארבעה נתיבים. דבר שפותר את בעיות הפקקים בבוקר ואחרי הצהרים ואת האזור הקטלני מבחינת תאונות דרכים באיזור המשתלות של אלפי מנשה".

אזור התעשייה של קרני שומרון, זכה גם הוא לתנופת התחדשות בשנים האחרונות. "יחד עם שר הכלכלה אלי כהן שהקצה 3 מליון שקלים, עשינו לו מתיחת פנים והפכנו אותו להיות נעים למי שמגיע אליו וגם לתעשיינים שנמצאים בו. בחודשים הקרובים נפתח מתחם נוסף של 27 דונם, אשר חלקו מיועד גם למסחר כאשר הכוונה להביא רשת מזון גדולה. מצד שני, יכנסו עוד חברות היי טק ומפעלים. השלב השלישי כולל 85 דונם נוספים שמיועדים עבור חברות לוגיסטיקה שינצלו את הקרבה לכביש 6 ויוכלו לתת פתרון ותעסוקה גם לתושבי המקום".

לצד הפיתוח השוטף, להב גם מנסה לייצר ראייה רחבה יותר ושיתופי פעולה בין כלל הגופים המונציפליים ביהודה ושומרון. למרות חוסר שביעות הרצון שלו מתפקוד מועצת יש"ע, היות ולטענתו "מועצת יש"ע הפכה לגוף יחסית דליל מבחינת השתתפות של ראשי הרשויות", הוא מקווה לרענון והתחדשות. "לאחר הבחירות ננסה לראות איך אפשר לאחד את כל השורות, כדי שהעבודה תהיה נכונה יותר עם מיקוד וחזון מה מועצת יש"ע הולכת לעשות".

במקביל, הוא מקדם את אשכול הרשויות הראשון ביהודה ושומרון, שכרגע מונה 9 רשויות מאזור מגילות-ים המלח ועד לקרני שומרון, ובתוכו מעל 100,000 תושבים. "את האשכול הזה מובילה הרשות שלנו" - אומר להב בגאווה. "המטרה היא לעשות פרוייקטים שמחברים את כל האשכול עם חשיבה משותפת בתחומים שונים כמו חינוך, הסעות, תברואה. סוג של חברה כלכלית גדולה, בעיקר בתחום המונציפאלי, כך שמדובר בגוף שונה מועצת יש"ע".

באותה מידה הוא עובד נמרצות על נושא הריבונות והחלת החוק הישראלי ביו"ש. "כדי שההתעללות בנו תפסק אחת ולתמיד" - הוא מנמק. "הגיע הזמן שכולם יפנימו שזה מה שצריך להיות. הייתי הראשון שאמר שהחלת החוק הישראלי צריכה להיות במשימת מאבק, כי אחרי זה, החיים יהיו הרבה יותר פשוטים". הוא גם לא מוטרד מהטרור הערבי שלאחרונה הרים ראש. "היו פה אירועים בטחונים" - הוא מודה, "אבל אנחנו כל הזמן מנסים לטפל בהם ביד חזקה ולא לתת להם להפריע לנו במרקם החיים. היישוב קיבל היום מערכת ביטחון הרבה יותר חזקה שנותנת לתושבים שקט נפשי, הרבה יותר ממה שיש היום לתושבים במרכז הארץ".

החזון של להב לקדנציה הבאה הוא להמשיך לטפח את השרות שקיים ולהפוך אותו לטוב יותר; להכניס דיגיטציה ויותר קשר עם התושב על מנת שידע מה שקורה. מעבר לזה, להמשיך לשפר ולפתח את השירותים שהתושב צריך לקבל ונפגש איתם ביום-יום, כמו: רשתות שיווק, קופות חולים, חינוך, תחבורה ציבורית.

"בבחירות הקודמות, הרבה אנשים לא האמינו שאעשה חצי מההבטחות שחלמתי אז. לאורך הקדנציה שמרתי את החוברת של ההבטחות ומידי פעם פתחתי אותה כדי לוודא שאני עומד בהתחייבויות. הן לבינוי ופיתוח והן לשמירת חיי הקהילה של המבוגרים והצעירים כאחד" - הוא אומר כיום, במבט לאחור. "אין לי ספק כי גם בעתיד, התושבים יסייעו לי להוביל את קרני שומרון להיות יישוב מוביל בארץ, באיכות חיים ונתינה".