שר הפנים אלי ישי כונן לאחרונה מחדש את המועצה הציבורית לדמוגרפיה, גוף שמטרתו לעודד את גידול האוכלוסייה היהודית בישראל.
המועצה הוקמה לראשונה לפני כ 35 שנים על פי החלטת ממשלה, ובמהלך השנים היא פעלה לסירוגין, לפי הנסיבות ולפי החלטות הממשלה באותה עת.
ד"ר ברוך לוי, העומד היום בראשות המועצה, סיפר ביומן ערוץ 7, כי כיום עומד שיעור הלא יהודים במדינת ישראל על 20% מכלל האוכלוסייה. הוא הסביר כי למרות הקריאות למנוע את פעילות המועצה בשל היותה "גזענית" הרי שלא כך הם פני הדברים: "עידוד הילודה הוא רק חלק קטן מהעיסוק בענייני הדמוגרפיה. ההיבט הזה צריך, לדעתי, להניח בבסיס העניין את איכות החיים, כלומר, את אותם שירותים שזוג צריך כדי להחליט להביא ילד אחד לעולם, ואחר כך עוד ילד ועוד ילד. והמדובר הוא, כך עולה מבדיקות שעשינו במחקרים, בשירותים כמו מעונות יום, התייחסות לאישה העובדת מבחינת נקודות זיכוי במס הכנסה ונושאים כמו הרחבת דיור".
לוי הסביר כי אם יטופלו נושאים אלו הרי שהדבר יקל על איכות החיים ויאפשר להורים להחליט באופן ישר וחופשי האם להגדיל את המשפחה.
לוי הדגיש כי אין מדובר כאן בגזענות משום שאם ישופרו השירותים האלו הרי יחול הדבר על כלל האוכלוסייה ולא רק על היהודים. לוי הסביר כי אף על פי שהפעילות תופנה לכלל האוכלוסייה הרי שהיא עשויה לעודד ילודה רק בקרב חלק ממנה: "יש שתי אוכלוסיות בארץ שלא יזדקקו לפעולות העידוד שלנו, ואין זה משנה להם מה היא איכות החיים או רמת החיים: האוכלוסייה הערבית בחלקה, ואוכלוסיית החרדים".
"בתווך", הסביר לוי, "נמצאים שלושה רבעים מן האוכלוסייה, והם שנזקקים לשירותים האלה, שאכן יש בהם כדי לשפר את איכות החיים".
לוי טוען כי באמצעות הסברה נכונה וגם על ידי מתן שירותים אפשר להביא לשינוי מגמה בקרב האוכלוסייה המדוברת, והכוונה היא לאוכלוסייה ה"חילונית". לפי מחקר שערכה המועצה הוברר שדווקא האוכלוסייה הזאת מוכנה להביא ילד נוסף לעולם אם רק יהיה שיפור באיכות החיים.
המועצה הוקמה לראשונה לפני כ 35 שנים על פי החלטת ממשלה, ובמהלך השנים היא פעלה לסירוגין, לפי הנסיבות ולפי החלטות הממשלה באותה עת.
ד"ר ברוך לוי, העומד היום בראשות המועצה, סיפר ביומן ערוץ 7, כי כיום עומד שיעור הלא יהודים במדינת ישראל על 20% מכלל האוכלוסייה. הוא הסביר כי למרות הקריאות למנוע את פעילות המועצה בשל היותה "גזענית" הרי שלא כך הם פני הדברים: "עידוד הילודה הוא רק חלק קטן מהעיסוק בענייני הדמוגרפיה. ההיבט הזה צריך, לדעתי, להניח בבסיס העניין את איכות החיים, כלומר, את אותם שירותים שזוג צריך כדי להחליט להביא ילד אחד לעולם, ואחר כך עוד ילד ועוד ילד. והמדובר הוא, כך עולה מבדיקות שעשינו במחקרים, בשירותים כמו מעונות יום, התייחסות לאישה העובדת מבחינת נקודות זיכוי במס הכנסה ונושאים כמו הרחבת דיור".
לוי הסביר כי אם יטופלו נושאים אלו הרי שהדבר יקל על איכות החיים ויאפשר להורים להחליט באופן ישר וחופשי האם להגדיל את המשפחה.
לוי הדגיש כי אין מדובר כאן בגזענות משום שאם ישופרו השירותים האלו הרי יחול הדבר על כלל האוכלוסייה ולא רק על היהודים. לוי הסביר כי אף על פי שהפעילות תופנה לכלל האוכלוסייה הרי שהיא עשויה לעודד ילודה רק בקרב חלק ממנה: "יש שתי אוכלוסיות בארץ שלא יזדקקו לפעולות העידוד שלנו, ואין זה משנה להם מה היא איכות החיים או רמת החיים: האוכלוסייה הערבית בחלקה, ואוכלוסיית החרדים".
"בתווך", הסביר לוי, "נמצאים שלושה רבעים מן האוכלוסייה, והם שנזקקים לשירותים האלה, שאכן יש בהם כדי לשפר את איכות החיים".
לוי טוען כי באמצעות הסברה נכונה וגם על ידי מתן שירותים אפשר להביא לשינוי מגמה בקרב האוכלוסייה המדוברת, והכוונה היא לאוכלוסייה ה"חילונית". לפי מחקר שערכה המועצה הוברר שדווקא האוכלוסייה הזאת מוכנה להביא ילד נוסף לעולם אם רק יהיה שיפור באיכות החיים.