"אסון בלתי נתפס"
בני משפחת עטר הובאו למנוחות: "ברגע אחד יום שמח הפך ליום נורא"

מאות בני אדם השתתפו בהלוויותיהם של שמונת בני משפחת עטר שנספו בתאונת הדרכים ליד ים המלח. "הלכתם איתנו מאוחדים ומיוחדים".

יוני קמפינסקי ואלירן אהרון , כ"ב בחשון תשע"ט | עודכן: 16:49

מאות בני אדם ליוו למנוחות את שמונת בני משפחת עטר מהיישוב פסגות שנספו בתאונת הדרכים הקטלנית ליד ים המלח.

משפחת עטר כולה נמחקה בדרכה לטיול משפחתי בדרום הארץ: יריב בן 45, שושי בת 47, והילדים - יעקב ישראל בן 12, עטרת בת 11, איילה בת 9, מוריה בת 7, ידיד בן 5 ואביגיל בת 3.

ריאל דביר, חבר של משפחת עטר ותושב פסגות, אמר מחוץ לבית העלמין בנתניה שבו נערכו הלוויותיהם: "זה אובדן קשה מאוד ליישוב שלנו. אין יותר מי שיפתח את הדלת של בית המשפחה. אנחנו מנסים לחבק אחד את השני ולהתלכד".

דביר הוסיף "זה בלתי נתפס. אי אפשר להבין איך משפחה שיצאה לטיול נמחקה ברגע אחד. עזבו את הבית - ואף אחד לא יחזור אליו. הם היו משפחה מדהימה".

מיטל צביאל, חברתם הקרובה של בני משפחת עטר, סיפרה בכאב על השמחה שאפיינה את משפחת עטר ועל ההתמודדות של היישוב עם האסון הכבד.

"ברגע ששמענו את המקרה סרבנו להאמין. לא האמנו שכזה דבר קרה", אומרת מיטל בכאב, "הלב נשבר ולא יודע איך להכיל את זה. לא יודעת איך לספר לילדים, איך להתמודד בעצמך. אומנם קיבלנו את הבשורה אבל עדיין לא מעקלים את זה. איך אפשר להנציח כזאת משפחה מדהימה כמו משפחת עטר?. מה אפשר לקחת מהם?".

משפחת צביאל התגוררה במשך שנים סמוך למשפחת עטר ומיטל מספרת על חברתה שושי: "גרנו יחד שנים בשכונה. שושי היא חברה ויש הרבה אצילות, חכמה, רגישות ורצון לשמוע להקשיב ולדעת. חינוך הילדים היה הדבר העיקרי אצלם, הם השקיעו בזה המון.

"ילדים באמת מדהימים, החופשיות שנתנו להם והזרימה איתם, היינו מסתכלים ומתפעלים מהגידול שלהם, משפחה מדהימה. בכל מקום שהייתי רואה אותה היינו עוצרות ומדברות וזו לא הייתה שיחה סתם אלא שיחה עם עומקים".

מיטל מספרת כיצד ילדי משפחת עטר וילדיה קשורים אחד לשני והיו אצלה כבני בית, "הילדים שלי סרבו להאמין ואמרו 'אנחנו אוהבים אותם, איך זה קרה? איך זה יכול להיות?', הם היו ילדים מאוד שמחים, מאוד מצחיקים, מאוד אוהבים את החיים וזו תכונה שמאוד בלטה והם קיבלו את זה מההורים".

"עדיין אי אפשר לעקל, זה ייקח לנו עוד זמן", אומרת השכנה ההמומה, "בינתיים אנחנו מנסים לעזור למשפחה הרחוקה, לעזור בקהילה. עוסקים כרגע בעשייה, העיכול יבוא אולי אחרי השבעה כשלא נראה אותם מסתובבים ביישוב".

מיטל מספרת על שיחה שניהלה הבוקר עם בנה שאיבד את חברו הטוב: "הבן שלי אמר הבוקר: 'מה אני לא אראה את יעקב ישראל בדרך להסעה?, אנחנו תמיד מדברים לפני, מדברים אחרי, עושים צחוקים, הוא לא יהיה שם?', והוא פשוט התחיל לבכות".

מיטל מאמינה ביכולת של קהילת פסגות להתמודד ולקום מהאסון: "היישוב הזה עבר אסונות, אבל אני חושבת שהיישוב הזה מדהים, זו קהילה מדהימה, יש פה צוות מדהים של צח''י ושל עשייה וכולם עושים ללא רצון לקבל ויודעים בדיוק מה לעשות ואיך. ובמצבים כאלה רואים עוד יותר עד כמה הקהילה הזאת מדהימה".

בית המשפט האריך בחמישה ימים את מעצרו של נהג הג'יפ שפגע אתמול (שלישי) בכביש 90 ברכבם של בני משפחת עטר מפסגות וגרם למותם של שמונת בני המשפחה. הנהג החשוד הובא בפני שופט, שקבע כי יש חשד שהשתמש בחומרים אסורים לפני שעלה על ההגה.

אבל כבד מורגש ברחובות היישוב פסגות בבנימין מאז שנודע כי משפחת עטר כולה נמחקה בדרכה לטיול משפחתי בדרום הארץ: יריב בן 45, שושי בת 47, והילדים: יעקב ישראל בן 12, עטרת בת 11, איילה בת 9, מוריה בת 7, ידיד בן 5 ואביגיל בת 3.

יריב עבד בחברת מחשבים, שושי אישתו היתה מורה לחינוך מיוחד בעמותת קרן אור בירושלים. הילדים למדו בבית הספר היסודי ובגנים בפסגות והבן הבכור למד בישיבה התיכונית מטה בנימין בבית אל.

בני הזוג עטר הגיעה לישוב פסגות לפני כ-13 שנים, זמן לא רב לאחר חתונתם. המשפחה התגוררה בשכונת העי ולפני כשנתיים עלתה לשכונה המרכזית ונטעה את מקומה ביישוב.

תושב פסגות ברוך פנסחוב ספד בגלי צה''ל: "משפחה אצילית שעוטפת את כל מי שסביבה בשמחה שלה. הם היו אנשי חסד ברמה בלתי נתפסת". הרב יוסף וייצן, רב היישוב, אמר "אנחנו צריכים לעשות חשבון נפש - אבל חשבון נפש על שמונה נפשות אני לא יודע איך לעשות".

מרים דדון, חברתה הקרובה של שושי עטר ז"ל, ספדה לה בכאב "במקום לקבל ממנה חיבוק שמח על בר מצוות בני נצטרך להביא עכשיו חיבוק מסוג אחר. היא הייתה אי של שפיות שתמיד חשבה לטוב".



טוען....



טוען....