מנדי גרוזמן
מנדי גרוזמןצילום: מירי שמעונוביץ

מזג האוויר תמיד מתחלף ביום אחד. יש תהליכים, נכון, התקררות קלה, אבל התחושה הפנימית היא של מצב קיץ, עד הבוקר הזה שמתעוררים ורואים שמשהו מהותי השתנה.

קו פרשת המים, הקש ששבר את גב הגמל, הלבנה האחרונה בחומה. תבחרו כל דימוי שתרצו, אבל גם אם לא נוכל להגדיר בדיוק את מעלות הצלזיוס שנדרשות כדי שנרגיש חורף, בפועל בשיחות מסדרון בעבודה או בסמול-טוק רחובי, הדיבור על מזג האוויר שהשתנה מגיע ביום אחד. בול ביום אחד.

היום הזה הגיע בתחילת השבוע, יום ראשון. אפילו תל אביב לבשה חורף קל, ירושלים בכלל נתנה בראש. האמת, התעצבתי. בילדות אהבתי קיץ, בבגרות אהבתי חורף, אבל כנראה שהגעתי לגיל שההעדפה שוב מתהפכת, ודומני ששוב אני חושק בקיץ. לא כי לא חם לי. חם לי. במריבות הסוערות שהתרחשו בחודשים האחרונים בכל בית בישראל בין מדליקי המזגן ובין המכבים, תמיד הייתי בצד הראשון. אבל עכשיו מתחיל החורף, ובחורף, אפילו הישראלי, אפילו לחסרי מנוח כמוני, קצת קר. אם חם אז מזיעים, אם קר אז עצובים. ובשאלה אם להזיע או להיות עצוב, התשובה ברורה לי.

אבל למזלנו, המנגנון הנפשי שבתוכנו מוצא פתרון גם לעצב הזה. כשהסיפור לא בעדנו, אנחנו מספרים לעצמנו סיפור אחר. אותם פרטים, אותה עלילה בדיוק, אבל סיפור אחר לגמרי. בתיאורי החורף של בני האדם אנחנו שומעים תמיד קסם של ממש. איזה יופי זה, אומרים, כשהכול גשום בחוץ, קר, תנור קטן מחמם, מתעטפים בשמיכות, חשוך מבעד לחלון והגשם נוקש על הזגוגית, איזה נעים. מה כיף כשקר וחייבים תנור קטן ושמיכות כדי להתחמם? לא ברור. חושך מבעד לחלון זה מקסים? זה חשוך. עדיף אור. הפרטים העובדתיים לא לטובתנו, אבל מי מתחשב בהם. חורף זה מקסים, ולכן גם החושך וגם הגשם וגם הקור נדמים לנו ככמויות של רגש ובית ואושר גדול.

אגב, גם בקיץ אותו הדבר. חם ומזיעים ואי אפשר להסתובב ברחוב? אז מה. קיץ זה תוסס, קיץ זה חופש (רק כמה ימים מתוכו במקרה הטוב, אבל מי סופר), קיץ זה ים (כמה פעמים יצא לכם להיות בים בקיץ האחרון?), קיץ זה נהדר. החיים יפים, גם אם הכול דפוק בהם. מזג האוויר נגדנו, אבל סיפורים הוא לא יכול לספר. רק אנחנו. אז שינשום.

אובייקטיבית, רק שתי עונות הן באמת קסומות. סתיו ואביב. מזג האוויר בהם נוח ונעים. עולם מתוקן. הסתיו והאביב גם מלאי רוגע, כי הם התקופות היחידות בשנה שבהן אנחנו יכולים לנוח מלספר לעצמנו סיפורים ופשוט פותחים את החלון ונהנים. גאולה. ברור לי שבעידן הגאולה השנה תתחלק לסתיו ואביב. לא יישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה ובני האדם לא יתעטפו באלף שכבות והמזגנים יעברו מן העולם. עד אז, נתעטף בשמיכות ונדליק תנור קטן ונתמוגג מהסיפור שלנו.

אז שיהיה לנו חורף בריא. וגם אם תחלו בשפעת, לא נורא. תקראו איזה ספר טוב ותבקשו פינוקים ותגידו לעצמכם שזה השבוע הכי מאושר שלכם השנה. רפואה שלמה מראש, לבריאות על האפצ'י, צו געזונט, וכמובן, בלי מרק עוף שום דבר לא שווה. מרק עוף של אמא. רק של אמא. סיפור חורף נהדר שיהיה.

לתגובות: [email protected]