אבי גבאי בעצרת הזיכרון לרביןתנועת דרכנו

תודה שהגעתם הערב. אתם, שממלאים את הכיכר הזאת, כבר 23 שנים, וגם מי שהגיע לכאן היום בפעם הראשונה, אתם התקווה שלנו.

בשנים שחלפו מאז הרצח, בגר ונולד דור. דור שלא זכה להכיר את ישראל של יצחק רבין. משפחות צעירות, סטודנטים, חיילים. בכם אני רוצה להתמקד הערב.

אתם לא זכיתם להכיר ראש ממשלה שהיה לו איכפת. איכפת מהחיים שלנו. שבשבילו הפוליטיקה לא הייתה המטרה אלא האמצעי לעשות שינוי. לא זכיתם להכיר ראש ממשלה שהעמיד את הביטחון לפני הכול, אבל חתר באומץ רב לשלום.

הדור שלכם מכיר מציאות אחרת. עם הנהגה מסוג אחר. הנהגה שבמקום להחליט – מורחת במקום לפתור בעיות - מצטלמת. במקום לעשות - נואמת. במקום לחבר - מפרידה. הנהגה שאין לה שום קשר לחיים האמיתיים שלנו.

מותר לכם לכעוס. אתם, שעשיתם את כל מה שציפו מכם לעשות, שירתם בצבא, התנדבתם, רכשתם השכלה ומקצוע. אתם, שעובדים יותר שעות מבכל מדינה מערבית אחרת, אתם, שיש לכם ילדים, אבל ההורים שלכם סוגרים לכם את החודש. אתם, שלא רואים באופק סיכוי לדירה משלכם. שמתלבטים אם להביא לעולם עוד ילד כי זה ממש ממש יקר. מותר לכם לכעוס.

את ההורים שלכם אני פוגש בכנסים ובעצרות. הם קצת איבדו תקווה. הם מוטרדים ומודאגים מעתידכם. והם גם נבוכים, נבוכים לתת דמי כיס לילד בן 35. כואב להוריש לילד שלך מדינה פחות טובה מזאת שקיבלת.

אומרים עליכם שאתם מתרחקים מהחדשות ומהפוליטיקה, והאמת היא שאני מבין אתכם. אין קשר בין מה שמטריד אתכם לבין מה שקורה שם. ולמה בכלל שתתעניינו במשחק פוליטי שלא סופר אתכם?

זה לא תמיד היה ככה, כשרבין היה שר ביטחון, הייתי חייל וקצין. החברים שלי ואני ידענו, שרבין לעולם לא יערבב פוליטיקה בביטחון שלנו. אני רואה את החיילים הצעירים שלנו ששוכבים על הסוללות מול עזה, אני רואה בכאב את ההורים שרצים בחרדה לממ"ד, הם כבר הבינו שבקבינט יש קרב פוליטי על קולות.
הם יודעים שרבין בחר בשלום ונלחם בחמאס. נתניהו ויתר על השלום ונכנע לחמאס!

וזה לא רק בביטחון, כשרבין היה ראש הממשלה, הייתי כלכלן צעיר במשרד האוצר. כשעבדנו על תכניות ורפורמות כלכליות, ידענו שבעיות פותרים ולא מגלגלים. רבין לא היה מקבל מצב שבו צריך 200 משכורות כדי לקנות דירה. אצל רבין לעולם לא היו סוגרים חדר מיון קדמי בקרית שמונה. את רבין זה לא היה משעמם! רבין היה חושב עלינו ולא היה נותן את ידו למתווה הגז המושחת! רבין הוכיח שאפשר אחרת.

אני רוצה לאמר לכם. לדור הצעיר והמופלא הזה, אני רוצה לאמר לכם שאפשר. אפשר לחזור ולמלא את המדינה שלנו בתקווה, אפשר להשקיע בכם מחדש, אפשר לעשות שינוי בסדרי העדיפויות, אפשר ליצור לכם את האפשרות לחיות כאן, באמת לחיות כאן! בדיוק כפי שרבין עשה.

שאו עיניכם סביב, אתם לא לבד, מסביבכם אזרחיות ואזרחים מכל רחבי הארץ: עירוניים ובני ההתיישבות העובדת, שכונות ופריפריה, ותיקים ועולים, בני נוער וגימלאים, בני מזרח ומערב, חרדים, דתיים וחילוניים, יהודים, ערבים, דרוזים וצ'רקסים.

אנחנו במאבק על המדינה שלנו. על אופי החברה, על אופי המנהיגות, על הערכים ועל הדוגמה האישית, על החינוך לילדים, על העתיד שלהם, מאבק על הדמוקרטיה! מכאן, מהכיכר הזו, הטבולה בדמו של ראש הממשלה ושר הביטחון יצחק רבין, שלאחר מסע הסתה - נרצח ברצח פוליטי, מכאן נאמר בקול גדול,
שיהדהד בין קצותיה של ארצנו האהובה:

מאסנו בפוליטיקה של שנאת אחים! מאסנו במסע ההפחדה המתמשך! *מאסנו בהסתה נגד המשטרה ונגד הרמטכ״ל, נגד נשיא המדינה, נגד התקשורת, נגד בית המשפט העליון, מאסנו בחיפוש האשמים וסימון הבוגדים!*

השלטון שמעודד שנאת אחים אינו גזירת שמיים. אנחנו יכולים לנצח – ואנחנו חייבים לנצח! כי לנצח – זאת דרך רבין. כל חיי אני איש אופטימי ואדם מעשי, ואני אומר לכם, תרימו את הראש, אל תפחדו! רוחות השינוי נושבות בכל רחבי המדינה אל תאמינו לאלה שמסבירים לכם שאין סיכוי. אל תקשיבו למתייאשים, אל תקשיבו למיואשים.

תושבי בית שמש, נהריה, חיפה, הוכיחו השבוע שאפשר לנצח את הכוח המשחית. אפשר לנצח את הייאוש!

הרוב בישראל רוצה שינוי, ואפשר לנצח ולהשיג את השינוי, אפשר לנצח אם נפעל ביחד, אפשר לנצח ולאחד את עם ישראל, אפשר לנצח ולחזור לדרך רבין.