
הדרישה הפלסטינית לפתרון בעיית הפליטים כוללת בתוכה את זכות השיבה של הפליטים לאדמותיהם ואת הזכות לקבלת פיצויים על ידי ממשלת ישראל, והיא מתייחסת הן לפליטים אשר גורשו או ברחו מישראל בשנת 1948 ובשנת 1967 והן לצאצאיהם. מנגד הצד הישראלי מציע שטחים תמורת שלום או החלפת כ- 5%- 8% שטח, זה לא פתרון, ולא מוביל לשום מקום,
כמו כן הצד הישראלי בסכסוך, אינו מוכן ליישוב פליטים בשטח מדינת ישראל וגם לא בשטחי הישות הפלסטינית אשר אם תקום במסגרת הסכם שלום כולל. הצד הישראלי מסרב ליטול אחריות להיווצרות בעיית הפליטים לאורך השנים. הצד הישראלי מצדד בהגדרה של נציבות האו"ם לפליטים לפיה לא יוענקו "זכויות פליט" לצאצאי הפליטים אלא אך ורק לאותם פליטים פלסטינים אשר גורשו או ברחו מישראל לאחר שנת 1948 שמספרם הוערך בכ-711,000 בשנת 1949.
המצב המדיני/בטחוני/פוליטי השורר כיום בין הצד הישראלי לבין הצד הפלסטיני, איננו מאפשר "הנעה" מחודשת של תהליך מדיני שבמהלכו הצדדים יתכנסו יחדיו סביב שולחן המשא ומתן וידונו על נושאי הליבה הקשורים לסכסוך. את בעיית הפליטים שהיא לב הבעיה ניתן לפתור בין היתר באמצעות וועידה אזורית רחבת היקף אשר תדון בראש ובראשונה אך ורק בדרכים לפיהן ניתן להגיע לאותו "הסדר צודק לבעיית הפליטים" המופיע בהחלטה 242 של מועצת הביטחון של האו"ם משנת 1967.
וועידה זו תכלול בתוכה את שתי המעצמות המובילות: ארה"ב ורוסיה, את המדינות המובילות באיחוד האירופי: גרמניה וצרפת, את מדינת ישראל וכל אחת מהמדינות הגובלות עם שטחה: לבנון, סוריה, ירדן ומצרים וזאת לצד המדינות הגובלות עם ערב הסעודית בהן חיים מרבית הפליטים הפלסטינים הדורשים את זכויותיהם.
אחת מהדרכים לפיהן ניתן לפתור את סוגיית הפליטים וזכות השיבה באמצעות קיומה של וועידה מסוג זה, הינה: תשלום פיצויים נדיב ורחב היקף לכל משפחה פלסטינאית אשר הגרה מישראל בשנת 1948 ובשנת 1967. ההסדר הכספי לבעיית הפליטים וזכות השיבה יאפשר בין היתר את הליך אזרוחם המהיר של הפליטים בכל אחת מהמדינות בהן הם חיים כיום וזאת מנקודת הנחה לפיה כל מדינה מסביבנו תהיה מעוניינת לחזק את כלכלת במסגרת אזרוח פליטים אשר הפכו ברגע אחד לבעלי ממון. כמו כן, ההסדר הכספי יכלול בתוכו העברת מיליארדי דולרים לכל אחת מהמדינות בהם חיים כיום הפליטים הפלסטינים ובראשן ירדן שבמסגרת ההסדר הכספי תידרש לספח לשטחה חלקים מהגדה המערבית (למעט ההתנחלויות הגדולות) וירדן תהיה ירדן-פלשתין. במסגרת ההסדר מצרים תספח את עזה תאזרח את התושבים כמובן תמורת העברה של מיליארדי דולרים לממשל ופיצוי לתושבים.
מאות מיליארדי הדולרים הנדרשים לצורך יישומו של הסדר פיצויים נרחב לכל משפחת פליטים פלסטינית, ימומן ברובו על ידי מדינות העולם העשירות אשר יידרשו בחלק מהמקרים להדפיס כסף (פשוטו כמשמעו) וזאת על מנת לפתור אחת ולתמיד את הסכסוך הישראלי- פלסטיני. אם נתייחס להגדרה על "נציבות האו"ם לפליטים" לפיה לא יוענקו זכויות פליט לצאצאי הפליטים, הרי מדובר ב-כ- 711,000 פליטים אשר יהיו זכאים לפיצוי כספי נדיב ורחב היקף. אם נכמת את מספר הפליטים להצעת ההסדר הכספי לפיה יוענק פיצוי לכל משפחה פלסטינית אשר הגרה מישראל (בהנחה שכל משפחה מורכבת מ-4 נפשות בממוצע), הרי שהפיצוי יינתן ל-כ- 180,000 משפחות וזאת בנוסף לכספים אשר יוענקו למדינות השונות אשר יסכימו לאזרח את כלל הפליטים הפלסטינים החיים באותן מדינות.
בניגוד לתפיסה הכלכלית לפיה הדפסת כספים על ידי ממשלות עלולה לסכן את הכלכלה העולמית, הרי שהמציאות הכלכלית לאורך ההיסטוריה הוכיחה לנו אחרת. בעבר הלא כל כך רחוק ארה"ב החזיקה ברשותה מכונות דפוס בשגרירותה בטהרן להדפסת כספים בעת רכישת נפט מאיראן ורק לפני מספר שנים הודפסו כספים על ידי ממשלת גרמניה על מנת לסייע ליוון להיחלץ מהמשבר הכלכלי. הדפסת כספים על ידי מדינות בעלות כלכלה חזקה ויציבה אומנם עלולה להוריד את ערך המטבע המונהג בהן אך מצד שני פעולה זו מעלה באופן יחסי את ערך הרכוש. כמו כן, מדובר בירידת ערך של אחוז זניח בערך המטבע ביחס לכסף המודפס. ההיסטוריה הכלכלית לאורך השנים הוכיחה לנו בכל פעם מחדש שהדפסת כספים על ידי ממשלות ומדינות הובילה בסופו של דבר לפריחה כלכלית.
חשוב לציין שרצון כנה ואמתי לפיצוי הפליטים מצידה של מדינת ישראל, הינו כורח המציאות וזאת לנוכח האחריות המוסרית המוטלת על כל אחד ואחת מאתנו בכל הנוגע לפתרון בעיית הפליטים אותם גירשנו או הברחנו מבתיהם במהלך השנים.
וועידה זו אשר תידון בהסדר כספי פיצויים לכל משפחת פליטים פלסטינית, היא זו אשר תאפשר למעשה לכל אחד מהצדדים המעורבים בסכסוך הישראלי- פלסטיני "לקבל מנדט" בינלאומי לביסוס הסדר שלום כולל, צודק ובר קיימא. בצד הפלסטיני לא יהיה אבו מאזן מעורב (או כל מנהיג אחר מטעם הרשות הפלסטינית) אשר יוכל לקבל לידיו את המנדט מאותם פליטים אשר יוותרו על זכות שיבתם לבתיהם תמורת סכום פיצוי נדיב והתחייבות להליך אזרוח מהיר בכל אחת מהמדינות בהן הם חיים, ואילו בצד הישראלי, הסכמה לפיצוי אותם פליטים באמצעות כספי סיוע מכל המדינות העשירות והחזקות בעולם, תסיר מעלינו את האחריות המוסרית המוטלת על כתפינו ותשפר את תדמיתה של מדינת ישראל בקרב כלל אזרחי העולם. הרי ברגע שנסכים לפצות את כל משפחות הפליטים אשר גורשו ו/או הוברחו על ידינו בשנת 1948 ובשנת 1967, הם אינם יוכלו לדרוש את זכותם לשוב לבתיהם ולעולם לא יוכלו להיות טענות כלפינו ברמה המוסרית. ההסדר הכספי לפיצויים אשר יידון במסגרת אותה וועידה, יאפשר למעשה להתקדם בצעדי ענק אל יתר נושאי הליבה המהווים חלק מרכזי בסכסוך הישראלי – פלסטיני העקוב מדם, ותוך פרק זמן קצר לאחר החלת הסדרי הפיצויים בתמיכתן המלאה של כל המדינות אשר ייטלו חלק בוועידה האזורית, ניתן יהא להגיע להסדר שלום כולל, צודק ובר קיימא עם כל הצדדים המעורבים בסכסוך, ולאחר דור אחד או שניים לא יהיה עם בשם פלשתינים. כאשר לראש ממשלתנו, מר בנימין נתניהו יש את היכולת להניע את המהלך המורכב הזה אם רק ירצה בו.
בימים אלו אנו שומעים יותר ויותר על תכנית השלום הסודית של הנשיא טראמפ, כאשר עיקרי התכנית ומתווה התכנית נותרים חסויים. אם נתייחס לעובדה שהנשיא טראמפ שואב את השראתו וידיעותיו בכל הנוגע לניהול משאין ומתנים מהעולם העסקי ממנו הוא צמח, הרי שלא נופתע כולנו אם תכנית השלום של הנשיא (אותה מכנים מקורביו כתכנית המאה לסיום הסכסוך), תכלול בתוכה את עיקרון הפיצויים לפליטים על בסיס ההנחה: כספים תמורת שלום.
יצחקי ראובן: itzhakireuven@gmail.com
תעשיין לשעבר מקים ובעלים של מפעלי פטרוכים באשדוד ונאות חובב (רמת חובב לשעבר)