מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק לפיה ניתן יהיה להרחיב את השחרור המנהלי לאסירים בעבירות קלות יחסית.
עם זאת, הוחלט כי ההרחבה לא תחול לגבי אסירים ביטחוניים.
יו"ר ועדת הפנים, ח"כ יואב קיש, הסביר כי "מדינת ישראל מנהלת מלחמת חורמה בטרור בכל החזיתות. כחלק ממאמץ זה סברנו שלא ראוי לתת את ההקלות הקבועות בחוק, לא למחבלים ולא למסייעיהם, שנשפטו ומרצים עונשי מאסר".
"לתפיסתי האסירים הביטחוניים אינם ככלל האסירים, וכך סברה גם הוועדה בהצבעתה. הם כלואים לאחר שביצעו עבירות קשות לא רק כלפי פרטים, אלא כלפי המדינה כולה, כחלק מאידאולוגיה שנועדה לפגוע במדינה ולחתור תחת עצם קיומה", הוסיף קיש.
לדבריו, "מחובתנו כמדינה דמוקרטית להעניק תנאי מחיה בסיסיים לכלל האסירים, כולל הבזויים והנקלים שבהם, אך השחרור המנהלי אינו תנאי בסיסי ואינו זכות מוקנית. השחרור המנהלי הוא הנאה עקיפה ממחסור מערכתי נקודתי במקומות כליאה לאסירים. וככזה, מדובר בפריבילגיה שסברנו כי לא ראוי לתת לאסירים שהורשעו בעבירות ביטחון. וזאת, בדומה לפריבילגיות אחרות שנשללו מאסירים ביטחוניים, כגון שימוש בטלפון, חופשות ולימודים אקדמיים".
השר לביטחון הפנים, גלעד ארדן, שיזם את החוק הוסיף, "זה חוק חשוב בשני היבטים, בהיבט החברתי שהוא חלק משמעותי ביישום רפורמת שטח המחייה אחרי ששנים רבות לא השקיעו מספיק בתשתית, ובהיבט השני יש כאן אמירה מאוד ברורה של הכנסת, אותם מחבלים ארורים שנמצאים בבתי הכלא שלנו שביצעו מעשי טרור נפשעים תחת אידאולוגיה רצחנית איסלמיסטית קנאית, הם לא יזכו לשחרור מוקדם. יש לנו חוב מוסרי כלפי משפחות נפגעי הטרור והמסר ההרתעתי הזה יעבור לכל מי שמתכנן פיגועים".
לאחר שנדחו כל ההסתייגויות שהוגשו להצעה ע"י הרשימה המשותפת, ביקשה הרשימה המשותפת להפוך את ההצבעה בקריאה שלישית להצבעת אי אמון בממשלה. 53 תמכו 9 התנגדו 4 נמנעו.