כבר כמה ימים שאני מתאפק. לא חשבתי לדבר או לכתוב על זה, אבל מאחר שאנשי התעוררות החליטו להתקיף את סגנית ראש העיר חגית משה ואת הבית היהודי בירושלים, כאילו מדובר בחבורת עסקנים שרוצה רק ג'ובים, החלטתי להציג בפניכם את העובדות, כמי שהיה מעורב בכל המו"מ האינטנסיבי השבוע בין התעוררות לבית היהודי ולהציגם אחת לאחת.
מיד לאחר הסיבוב הראשון של הבחירות היה עופר ברקוביץ הראשון שהתייצב בפני הבית היהודי והזמין אותנו להסכם קואליציוני, והציע הצעות שלא חלמנו עליהן, ביניהן סגנות ראש העיר ותיק הכספים, שהינו אחד התיקים הבכירים בעירייה ועוד מספר "תופינים" כדי שנתמוך במועמדותו.
מאידך גיסא משה ליאון הציע לנו נדוניה הרבה יותר צנועה: חצי סגנות ברוטציה ואת תיק החינוך, שהוא בהחלט תיק חשוב מאד, אבל אי אפשר להשוותו לתיק הכספים.
קהל הבוחרים של הבית היהודי וכן חברי הסניף הוא מגוון, חלקם תומכים במשה ליאון וחלקם בברקוביץ, לכן החלטנו לבחון את שתי האופציות ולבדוק כל מועמד לגופו האם הם תואמים את ערכינו כמפלגה.
אני הופקדתי על המו"מ עם עופר ברקוביץ, שהוא ידיד אישי שלי. ה' עדי שניסיתי באמת מכל כיוון לנסות להגיע להבנות בנושא השבת, רפורמים ומזרח ירושלים - הבנות שיביאו אותנו להיות רגועים בנושאים האלה.
יצאתי ונכנסתי בבתיהם של אנשי רוח, רבנים ואף עזרתי לעופר להגיע אליהם ולהציג את עמדותיו. תאמינו לי שניסיתי מעל ומעבר ולפעמים אפילו יותר ממי שנמצא במו"מ מהצד השני כי באמת היה חשוב לי למצות את העניין עד תום.
ביום שלישי האחרון אחרי פגישה ארוכה עם עופר, בנוכחות שניים מאנשיו שהיו בתוך המגעים ועוד חבר משותף נייטרלי, הבנו שאנחנו לא מצליחים להתקרב בנושאים החשובים לנו, בעיקר בנושא מזרח ירושלים והתמיכה ברפורמים.
בשיחות עם רבנים שנחשבים מתונים מאד בציונות הדתית הועלו שני הנושאים האלה כתנאי מחד גיסא ומאידך אנשי התעוררות התעקשו ולא הסכימו להתגמש בהם. הבנו שהפער בנושא קווי היסוד של הקואליציה גדול.
בנוסף הסתבר שהתעוררות כבולה בהסכם עם מר חביליו אף על פי שקיבל רק מנדט אחד במועצה. זה אותו חביליו נושא הדגל האנטי דתי בירושלים, מי שעמד מאחורי כל הבגצ"ים נגד העירייה בשנים האחרונות בנושאים הדתיים ואף ייצג את גלריית ברבור בנושא טקס יום הזיכרון האלטרנטיבי, המשלב זיכרון של חיילים ומחבלים "שהידים".
להיות אלה שנותנים את ההכשר לחביליו להיות סגן וגם לא לקבל מענה מספיק ראוי מבחינתנו על נושא השבת, אחדות ירושלים והרפורמים, היה צעד גדול מידי ולא נכון לערכים בהם אנו מאמינים. אמרנו את זה לעופר שלא קבל את זה, שזה כשלעצמי וודאי לגיטימי, כי היה מדובר על ערך מול ערך וזכותו המלאה לדבוק בערכיו.
בסופו של דבר ביום רביעי בערב הבנו שאין מנוס מלוותר על ההצעה הנדיבה של התעוררות ולתמוך במועמד שאיתו נהיה בטוחים בנושאים אלה ובטח לא נחשוש שמא העירייה תאשר הקצאה להקמת מרכז רפורמי בירושלים או שתיעצר בניה בשכונות התפר או שפתאום ינתן בחסות סגן ראש העיר חביליו אור ירוק לטקס "אלטרנטיבי" ביום הזיכרון. התעוררות לא חיכתה רגע אחד והחלה בקמפיין שמטרתו להציג את חגית משה ואת הבית היהודי כעסקנים חסרי ערכים ואף להגיד שבעצם הם הדואגים הראשיים לציונות הדתית בירושלים.
לצורך העניין גייסו את כל עסקניהם להשמיץ אותנו בערוצים השונים.
אז עסקני התעוררות היקרים, ברוכים הבאים מעולם הצעירים שאתם גאים בו לעולם העסקנות!
אמנם השגתם הישג נאה בבחירות, אבל לא רק לכם יש ערכים, לא אתם אבות המוסר למה נכון ומה לא, מי ירושלמי ומי לא. זכותכם להיות נאמנים לעקרונות שלכם אבל מכאן ועד לשקר ולהשמיץ נגד אחרים שלא מסכימים לדעתכם?! אנחנו רצינו ג'ובים?! הרי הכול נתתם לנו עוד לפני שפתחנו את הפה! אבל כשדברים לא מתאימים לסולם הערכים שלכם אתם מרשים לעצמכם ללכלך.
הבחירה במשה ליאון הייתה בחירה ערכית ובטח לא בשביל ג'ובים שאותם לא קבלנו.
אנשי הבית היהודי בירושלים החליטו שמשה ליאון, איש הציונות הדתית, מי שגדל והתחנך במוסדות הציונות הדתית, שאמון על כך שהציונות הדתית היא גשר בין הציבורים, שילדיו ונכדיו גדלים במוסדות הציונות הדתית והיה מהראשונים לשבור את תקרת הזכוכית של מינויים של אנשי הציונות הדתית ליד ההגה של מנהלי המדינה ומונה כבר בגיל 33 (!!) למנכ"ל משרד רה"מ, נאמן לעקרונות שלנו בנושאים השונים שמניתי למעלה. הוא אומנם עומד בקשרים טובים עם שרי הממשלה השונים וכן גם עם דרעי וליברמן אבל גם עם כחלון וגם עם נתניהו וגם עם יריב לויו ועוד (אגב תעשו בירור מי חתום על המענק שירושלים קבלה מהממשלה כאשר ברקת התעסק בלריב עם שר האוצר כחלון. משה ליאון התערב והביא את הכסף).
ועוד מילה על עסקנות: טובי בוני המדינה היו עסקנים, החל בדוד בן גוריון, דרך משה שרת, לוי אשכול ועוד. גם ראש העיר האגדי של ירושלים טדי קולק היה עסקן מפלגתי מזקני מפא"י, אז מי הפך את המילה עסקן לשם גנאי?!
מאז הבחירות למועצה, הפייסבוק מלא בקריאות שנאה והשמצות שמפחידות את הציבור שהעיר נופלת בידי החרדים. בואו ואספר לכם משהו: החרדים כבר הגדילו את כוחם במועצה, הם כיום 17 מתוך 31 מחברי המועצה. כל ראש עיר שייבחר יצטרך לקחת אותם כשותפים בכירים בקואליציה. את זה הבינו גם בהתעוררות וכבר הציעו לאגודת ישראל את תיק תכנון ובנייה הנחשב. ההחלטות במועצת העיר מתקבלות באופן דמוקרטי ולא בדיקטטורה, ולכן צריך שיהיה מי שיידע לנהל את זה בצורה הטובה ביותר.
משה ליאון לא טיפש, גם הוא מבין שירושלים צריכה להיות של כולם ולכן הוא שומר להתעוררות תיקים מכובדים בקואליציה שיקים אם ייבחר.
בעז"ה שנזכה לראות בטוב ירושלים