ביום רביעי קיבלתי מכה בלב. ההנהגה הישנה של הציונות הדתית בירושלים החליטה לתמוך במשה ליאון.
האמת שזה לא מטריד אותי בנוגע להחלטת אנשים בקלפי, אנשי הציונות הדתות הם אנשים חכמים ועצמאיים המקבלים החלטות על סמך דעתם ולא על סמך ההנהגה הפוליטית שלהם.
בימים אלו אנחנו בהתעוררות בירושלים עוברים מדלת לדלת ופוגשים את התושבים בביתם. קשה לשכוח את האסוציאציה לימי טרום ההתנתקות ב 2005. עת הייתי שותף למאמץ ה'פנים אל פנים' בכדי למנוע את הגירוש. אני זוכר את התחושה שאפפה אז את הציונות הדתית: "התנתקנו מהעם". התחושה העמוקה שלי היא שההנהגה הישנה חזרה על אותה טעות. בחרה להסתכל דרך הגרוש שלה ולקנות לעצמה "תעודת ביטוח" פוליטית במקום לחשוב על טובתה הרחבה של ירושלים.
במקום להתחבר לציבור ולייצר אחדות, העדיפו לברוח מהאחדות הזו וללכת עם המועמד שאפילו לא קיבל מנדט מתושבי ירושלים למועצת העיר. זה מלמד על ניתוק מהמגזר הכללי בעיר.
תעודת הביטוח של הבית היהודי ברורה. במידה שיתמכו בעופר ברקוביץ אך משה ליאון ייבחר הם ימודרו מכל תפקיד והשפעה. במידה שיתמכו במשה ליאון אך עופר ברקוביץ ינצח הוא עדין יצטרך אותם בקואליציה כדי לנהל מועצה בה 17 מנדטים חרדים.
לטענות הבית היהודי על "המהות" התשובות ברורות. אכן היה שיח על מהות וערכים. לצערי בניגוד למה שמציגים בלשון חריפה נציגי הבית היהודי, הושגו הבנות בכלל התחומים. עופר והתעוררות רואים בקהילה הרפורמית קהילה החיה בירושלים ואשר צריכה לקבל שירותים המגיעים לה, אך לא מדובר בדגל שאנחנו מתכוונים לבכר על פני קהילות אחרות.
שירותים צריכים לתת לכל תושב ותושבת בהתאם וללא קשר לתפיסת עולמם. לא היתה ואין היום כוונה להעצים את הזרם הרפורמי על פני הזרם האורתודוקסי כמו שלא נעדיף קהילה אחת על פני אחרת, ילד אחד על חשבון ילד אחר. תשובה מאוד דומה נאמרה ביחס לקהילה הלהט"בית.
מה לגבי מזרח ירושלים? עוד לפני התחלת המשא ומתן התחייבנו לציבור הבוחרים, מתוך אמונה שזה מה שנכון, לקדם בניה בכל חלקי העיר, כולל שחרור ההקפאה בגבעת המטוס ובעטרות. יהיה קשה להגיד שעופר מתנגד לבניה במזרח ירושלים.
ה"עז" שהכניסו בבית היהודי כללה את הבעייתיות במינוי יוסי חביליו כסגן ראש העיר במסגרת הסכם שנחתם לפני מספר שבועות. הסכם שהיה הכרחי כדי שעופר יעפיל לסיבוב השני, הסכם שבו דרש חביליו את המשך פעילות גלריית ברבור במתכונתה הנוכחית, ונענה בשלילה.
אני חלוק על יוסי חביליו בהמון תחומים, ההאשמות לפיהן הוא כמי שגידל את ילדי אחותו שנתאלמנה במבצע צבאי, תומך במחבלים היא פשע (ועל כך היא גם נאלצה להתנצל היום). יש תחומים שמבחינתי אסור לחביליו להוביל בהן מדיניות, יש תחומים שבהם הוא יעשה עבודה טובה, אבל הדרך של פסילת אנשים בגלל שלא מסכימים איתם על הכל היא לא הדרך בירושלים. גם חגית משה יודעת את זה, היא הרי תצטרף לקואליציה של עופר אחרי הבחירות למרות שניצח בלעדיה ועמד במילתו למנות את חביליו לסגן.
אז רק שיהיה ברור, הבית היהודי בירושלים מעוניין בתעודת ביטוח לעצמו ולא בטובת ירושלים. הדיל עם אריה דרעי, משה גפני ואיווט ליברמן שרבים ביניהם מי שולט יותר במשה ליאון עלול להיזכר כיום בו הם הפקירו את ירושלים בידי ידיים לא אחראיות. בידינו הדבר.