בראיון ליומן ערוץ 7 מעריך ד"ר עדו זלקוביץ', מומחה לחברה והפוליטיקה הפלשתינית, כי לנוכח אבדן ההרתעה הצה"לית לא יהיה מנוס מחזרה למתווה חיסולי הבכירים, מתווה שהוכיח את עצמו בעבר.
כשהוא מתבקש לנתח את מניעי ההסלמה הנוכחית קובע ד"ר זלקוביץ' כי מדובר באירוע שאינו אלא חלק מגל ההסלמה ההדרגתית המתרחשת מזה כשנה, אם כי הפעם נראה שחמאס דילגו על כמה שלבים מתוך ניתוח לא נכון והערכה לא נכונה של התגובה הישראלית הצפויה.
"בכל מספר חודשים ישראל והארגונים נכנסו לסבב מהלומות שנמשך כמה ימים ומפלס האש הלך ועלה באופן הדרגתי. כעת אנחנו בשיאה של הסלמה", אומר זלקוביץ' המנתח את השלכות מארג הכוחות בתוך החברה הפלשתינית על מהלכי ההסלמה הביטחונית: "חמאס נמצא במציאות לא פשוטה מול הרש"פ ומול המערכת האזורית ועם זאת הוא הצליח להגיע להישג מוגבל בדמות הסיוע הכלכלי שהגיע כעת", הוא מציין ומיד מוסיף: "מעבר לאינטרסים הכלכליים חמאס חייב לספק את דעת הקהל של הציבור שלו. שיפור תנאי מחיה הטבות וכלכלה, תפיסת השלום הכלכלי זה רק חלק מהמכלול. חמאס ללא ג'יהאד וגישה אקטיבית יאבד את הלגיטימציה שלו בעיני הציבור העזתי".
"האירוע של חשיפת כוח מובחר של צה"ל הוביל לתוצאות קשות מאוד מבחינתו של חמאס, גם מפקד בכיר בין ההרוגים וגם מכת אש כבדה שליוותה את החילוץ הצה"לי ואלה חייבו את חמאס להגיב. התגובה החמאסית לא הייתה מדודה מספיק. הם חשבו שהם למדו את רף התגובות הצה"לי והלכו בין הטיפות. כעת הם הלכו שני צעדים רחוק מדי, גם בטווח הטילים, גם ביעדים וגם בכמות".
"צריך לזכור שמה שקובע אם פנינו להסלמה או לא זה מבחן התוצאה. כשיש נפגעים ואווירה של חרדה זה קו אדום שממשלת ישראל לא יכולה להבליג עליו, וניתן לומר שחמאס חצו את הקו האדום שהציבו לעצמם וזה מה שהביא להסלמה. בסופו של דבר ההסדרה והניסיון למצוא פתרון כלכלי למתחים אידיאולוגיים ארוכי שנים זה מעין טיפול מונע ולא טיפול שיביא לפתרון לבעיה. זו הדרך של שני הצדדים למציאת פתרון זמני לסכסוך שאין ביכולתם לפתור אותו".
זלקוביץ' מציין כי בהבנתו של חמאס ישראל מוגבלת בפעילותה לפגיעה הומניטארית בתושבי הרצועה. "גם חמאס מודע לכך שמבחינת החנק הכלכלי שיכול להיות מוטל על הרצועה מישראל אין לישראל מנדט לסגר כלכלי שכזה משום שישראל היא מדינה דמוקרטית שפועלת בתיאום עם גורמים בינלאומיים. בגישה הכוללת ישראל מבינה שבסופו של יום ככל שהמצב הכלכלי ברצועת עזה קשה יותר זה פועל לרעתה".
עוד מוסיף זלקוביץ' ומציין כי גם בתוככי החמאס קיימים מאבקים המשליכים על החרפת המציאות וההסלמה: "יש מאבק פנימי בתוך התנועה עצמה, בין הזרוע הצבאית לפוליטית, והמתח שבין שני הגופים הללו מחייב לתת לזרוע הצבאית מרחב פעולה רחב יותר. העובדה שהם קיבלו מכה קשה בנוסף לעצמת האש שרצועת עזה חוותה באותו קרב גבורה וחילוץ, דרשה מחמאס תגובה נרחבת כדי להבהיר שהזרוע הצבאית האמונה על ביטחון הרצועה, ובשם כך צובר נשק, לגוף הזה יש יכולת לעמוד על עקרונותיו כאשר הוא, לתפיסתו, עומד תחת התקפה".
כאמור, להערכתו של זלקוביץ' הסיבה העיקרית להסלמה הנוכחית היא טעות בחישוב כוונותיו של הצד הישראלי. "אין כאן נוסחאות מתמטיות אלא הערכת סיכונים זהירה", הוא מציין ומעיר כי "יש גם את אלמנט יד הגורל, וכשיש נפגעים בצד הישראלי דעת הקהל דוחפת את הממשלה להגיב ביד תקיפה יותר".
כאמור, בעיה מרכזית נוספת מוצא ד"ר זלקוביץ' באבדן ההרתעה הצה"לית מול הרצועה: "מעבר לעניין המידתיות חשוב להוסיף שהעובדה שחמאס הגדיל את עצמת האש ואת טווחי השיגור מעיד על אבדן ההרתעה הישראלית כלפי הזרוע הצבאית של הארגון. ישראל צריכה למצוא פתרון לבעיה הזו על מנת לתקן את המשוואה לטובתה".
באשר לפתרון שישיב את אלמנט ההרתעה לצה"ל ולישראל, אומר זלקוביץ' כי "אחרי שכבר פגעו בבסיסי המודיעין הצבאי של חמאס ובמתקנים אזרחיים וצבאיים, השאלה היא אם שיטת העבודה הזו תקפה ואולי נכון לעלות מדרגה ולהשיב הרתעה. בעבר הרתעה נוצרה בעקבות שיטת החיסולים שכללה גם את הבכירים הצבאיים וגם את מי שמקשר בין הזרוע הצבאית והפוליטית. מה שעצר את גלי פיגועי הטרור הגדולים של שנות האלפיים היה עליה בהדרגת התגובות ובחירת הדמויות הבכירות לחיסול כמו השייח אחמד יאסין. על בסיס המשוואה הזו הושגו ההבנות".
"בחשיבה האסטרטגית אני מנסה להבין אם ישראל צריכה לצאת לקמפיין צבאי מוגבל ותחום בזמן, שיחזיר אותנו לאותו מקום שבו היינו אחרי קיץ 2014 או שצריך למצוא פתרונות אחרים. השאלה הזו אמורה להיות מונחת לפתחם של מקבלי ההחלטות".