הרב יעקב משה חרל"פ זצ"ל
הרב יעקב משה חרל"פ זצ"ל צילום: באדיבות יאיר חרל"פ

בתאריך ז' בכסלו בשבוע פרשת 'ויצא יעקב' יצא רבי יעקב משה חרל"פ זצ"ל את עולמנו, זה היה בשנת התשי"ב עת השיב נשמתו לבוראו.

בין חומות ירושלים צמח לתפארת תלמיד חכם ארץ ישראלי, פרוש וחסיד, עניו וצדיק, גאון בנגלה וגדול בנסתר ועובד ה' בהתלהבות: הרב יעקב משה חרל"פ. הרב הנערץ של שכונות שערי-חסד ורחביה, וראש ישיבות מרכז-הרב ובית-זבול.

במשך כל שנותיו עסק הרב חרל"פ בתורה ובצרכי ציבור, הרביץ תורה לרבים והעמיד תלמידים הרבה. פוסק ומחנך, איש אשכולות וחכם הרזים. ראש משפחה מסור, דואג ואוהב. איש ירושלים בכל מאודו ונפשו ומעולם לא יצא מארץ הקודש.

הרב יעקב משה חרל"פ התמנה לכהן כרבה של שכונת 'שערי חסד', כשהוא בן 28 בלבד. מינוי שכזה בגיל כה צעיר, היה מעשה נדיר ומיוחד מאוד. בדרך כלל נהגו למנות לכהונת רבני שכונות רק תלמידי חכמים בזקנותם.

כל גדולי ירושלים, וביניהם הרב יוסף חיים זוננפלד, באו לטקס ההכתרה שנערך 'ברוב עם הדרת מלך'. באותה העת, הייתה הרבנית מרים, אמו של הרב חרל"פ, מאושפזת בבית החולים בימי חייה האחרונים. כאשר באו לבקר אותה בני המשפחה, סיפרו לה על השמחה העצומה שהייתה בטקס הכתרת בנה הצעיר, על מנת לעודד את רוחה במיטת חוליה. והנה היא שומעת ובוכה.

עוד הם תוהים אם בכייה של הרבנית הוא מהתרגשות או בשל צערה על שלא זכתה להשתתף בעצמה בשמחה. נאנחה הרבנית מרים ואמרה: "אבל אני הלא קיוויתי שיענקל'ה שלי יישאר צדיק נסתר"... (ספר שירת הי"ם, עמ' 19)

סיפר תלמידו, הרב משה צבי נריה: "אמנם הרב חרל"פ שימש עשרות שנים בתור רב שכונות שערי חסד ורחביה, וכיהן כראש ישיבות מרכז הרב ובית זבול והעמיד תלמידים הרבה, אף ספריו מי מרום ובית זבול, התפרסמו בכל העולם. אך תקוותה-תפילתה של אמו הצדקת התקיימה, הרב חרל"פ נשאר צדיק נסתר ואך את אפס קצהו זכינו להכיר".

חסיד בכל מעשיו

מוכרת היא המציאות, הבאה לביטוי בדברי חז"ל "הכל תלוי במזל אפילו ספר תורה שבהיכל". יש גדולי תורה שעוד בטרם תמו ימי "השבעה", מופיע ספר ביוגראפי המתאר את פעלם. יש גדולים, שמשום מה אינם מתפרסמים אלא אחרי רבות בשנים. כך עלתה לדמותו הנשגבה של הגרי"מ חרל"פ זצ"ל. דומה שכשם שהיה צנוע בחייו, כך היה חפץ שיהיה אחר מותו.

הרב נולד בשב"ק כ"ט בשבט התרמ"ב. אביו הרב זבולון חרל"פ - מדייני בית הדין של המהרי"ל דיסקין זצ"ל - רשם בפנקסו: "ביום שבת קדש כ"ט שבט תרמ"ב נולד בני יעקב משה" והיה נימול, ובשעת לידתו נתמלא הבית אורה מהילת האורה שאפפה את ראשו. הברית נערכה בתאריך ז' באדר יום פטירת משה רבינו.

את שנות ילדותו עשה בת"ת 'עץ חיים'. בשל עדינותו, חוכמתו ועמלו בתורה וגם בזכות ידיעותיו הרבות התחבב על הרב שמואל סלנט, שנהג להציגו בפני אורחים שבאו לבקר בת"ת. באותם שנים, הרבה אביו הדיין לקחתו אל המהרי"ל דיסקין כדי שיושפע מגדולתו.

חבריו העידו, שכבר אז - בעודו ילד - לא מצאוהו סח שיחה בטלה. כולו היה עסוק בעיון בתורה ובמצוותיה. בשנות בחרותו היה לתלמידו המובהק של הרב יהושע צבי מיכל שפירא זצ"ל, אשר נודע בפרישותו והסתתרותו. יעקב משה הצעיר דבק בו וגם בתביעותיו החמורות. היו לו לר' צבי מיכל הנהגות מיוחדות ומחמירות. תלמידיו גם ניכרו במלבושם המיוחד והיו נשמעים בקפדנות להוראותיו של ר' מיכל.

לכן היו מסתפקים במועט ומוותרים על תענוגי והבלי העוה"ז והרבו בלימוד מעמיק ובעבודת ה' במסירות הנפש. הרב חרל"פ הוציא לאחר פטירת רבו, את הספר "צבי לצדיק" בו תיאר את דמות הפלאים של רבו. בשנת תרס"ו לאחר פטירת ר' צבי מיכל קבלו תלמידיו את ר' יעקב משה לרבם.

עוד בהיותו בגיל 22 בשנת תרס"ד, נסע הגרי"מ במצות הרופאים לתל אביב לצרכי ריפוי לטבול בים. היו אלו הימים שלפני חג השבועות שחל אז ביום שישי. הרב חרל"פ התפלל בחג בבית הכנסת "שערי תורה" שם התפלל הרב קוק זצ"ל. וכאשר שמע את הרב אומר אקדמות ברטט ובכייה, התרגש והזדעזע עמוקות, מאותה שעה דבק ברב קוק והיה לתלמידו.

בשבת שלאחר החג הציגו הגאון ר' צבי פסח פראנק בפני הראי"ה קוק וציין שאברך צעיר זה רבי יעקב משה,כבר בילדותו העיד עליו השרף-המהרי"ל דסקין שילד זה יודע ללמוד... מאז נפשו של הרב חרל"פ נקשרה בנפשו של הראי"ה קוק.

דברי רב מתנה (עירובין דף נד/א) "מאי דכתיב וממדבר מתנה אם משים אדם עצמו כמדבר זה שהכול דשין בו תלמודו מתקיים בידו" היו נר לרגליו. וכך קבל על עצמו: "גמרתי בלבבי לא לחשוב רעה על אדם מישראל ויהא מי שיהיה". הוא השים עצמו כהפקר לכל לא השתייך לחוג או לזרם מסוים הוא היה רבה של "שערי חסד" החרדית ושל "רחביה" המודרנית. וכמו שהרב לא הבדיל ביחסו בין אנשים מחוגים שונים, כן הוא היה מקובל על הכל.

הוא חבר לכל אשר דרשוהו, לא הבדיל בין הישוב הישן ובין אנשי הישוב המתחדש. את כולם קרב. הוא נענה לזקן צעיר ולילד היה נח לבריות.

תפילתו היתה מיוחדת. נאמרה תוך התרגשות רבה, כעבד קמיה מריה, היה מתחטא כבן אצל אביו.

בתפילתו גאו רגשותיו ועלו על גדות לבו. נחלי דמעותיו זרמו וכך היה משתפך בתפלה, למען שלום עם ישראל ולמען הסובלים שביקשוהו להתפלל עבורם. וכשהיה מגיע לקריאת שמע כל גופו רעד. כאשר אמר את הפסוק "שמע ישראל" היו השומעים חשים שהקירות רעדו.

השפעה רבה היתה לקריאת שמע שלו. ר' חיים נתן גליק שהתגורר מול בית הרב ושירת בבריגדה היהודית סיפר: "הייתי שומע אותו קורא את קריאת שמע שנאמרה בעצמה מיוחדת. הדבר פעל עלי ורומם אותי. הרגשתי שה 'קריאת שמע' של הרב שומרת עלי שלא אפול ברוחניות ובקיום מצוות מה שלא היה קל בצבא האנגלי"

תפלתו ליד הכותל המערבי היא פרשה מופלאה, הוא האריך בה הרבה בכוונות המיוחדות רק לו תפלתו ארכה יותר משעתיים. אמנם הייתה זו תפלה במניין ובכל זאת הייתה זו תפלת יחיד. גם כשהכל התרוקן ואחרוני המניינים סיימו תפלתם. הרב חרל"פ היה מרותק אל אבני הכותל פורש ידיו כלפי מעלה, ונושא תפלה.

רבה של טבריה בימים ההם הגאון רבי משה קליערס נוהג היה לומר: "יהא חלקי בין מקבלי השבת עם ר' יעקב משה חרל"פ ליד הכותל המערבי".

הרב שריה דבילצקי העיד וכתב: "שהגאון הגרי"ז מבריסק החשיב מאד את הגאון ר' יעקב משה חרל"פ ואמר עליו שהוא עבד ה'.בבואו לירושלים שלח הגרי"ז את בניו בערב שבת, לחזות ברב חרל"פ מלובש בבגדי שבת באמירת שיר השירים שלו, שנאמרה בדבקות נפלא."

בסוכות ישב הרב חרל"פ כמעט כל הזמן בסוכה. הציבור היו באים אליו לשלש תפלות במנין בסוכתו, סיעות סיעות של תלמידי חכמים היו באים להקביל פניו לכבוד הרגל ולהתענג מנועם אמריו וזיו תורתו בקדושת החג והיו אלה נכנסים ואלה יוצאים. הזדמנות מיוחדת הייתה אז לצורבי דרבנן להשתעשע בשעשועין דאורייתא בהלכות השייכות לחג.

אין לך אדם שאין לו שעה.

דומה ששעתו הגדולה המיוחדת של הרב הייתה שעת קריעת ים סוף בשביעי של פסח. בה היה מתגלה ברב גדולתו והדרו.

מכל רחבי העיר זרם קהל רב מכל החוגים והזרמים לחזות ביפיו של נסיך התורה. הרב היה דורש בענייני היום ובשעת חצות היה הרב קם על רגליו ושר את 'שירת הים' בניגונו המיוחד כשכל הקהל הגדול עונה אחריו וכולם יחד עולים ומתעלים לספירות עליונות,עד שהיו חשים כאילו הם עצמם יוצאים עכשיו ממצרים, עוברים את הים בחרבה בדרכם אל הגאולה, ופוצחים בזמר 'בנה ביתך כבתחילה' בצפייה לבנין בית הבחירה.האדמו"ר מגור ה"בית ישראל" אף הוא בא לעקוב אחרי הנהגתו של הרב. מנגינתו של הרב חרל"פ נפוצה בכל העולם. בימים אלו אנו מפיקים דיסק ניגוני הרב חרל"פ, ובקרוב יצא לאור.

נראה שהרב חרל"פ זצ"ל היה דוגמא חיה לדברי החזו"א: "האיש הזוכה לידיעת התורה הוא הולך בין אנשים ונדמה לאדם הרואה לעיניים כבן אדם, אבל! באמת הוא מלאך הגר עם בני תמותה וחי חיי אצילות ומרומם על כל ברכה ותהילה". אשרי העם שככה לו.

ניתן לקרא על רבי יעקב משה חרל"פ: "מקשה אחת זהב טהור". מינקותו ועד יומו האחרון חי חיי קדושה וטהרה.

כתבו: מנחם סופר ויאיר חרל"פ - מחבר הספר 'שירת הי"ם' על סבו הגדול רבי יעקב משה חרל"פ זצ"ל.

whatsapp
הצטרפו לקבוצת הוואטצאפ של ערוץ 7