זאב שוורץ, מנכ"ל 'תורה מציון', הארגון העוסק בקשר תמידי בין ישראל לקהילות יהודיות בתפוצות, וחבר מרכז 'הבית היהודי', קורא לשר החינוך נפתלי בנט להעדיף את תיק העלייה והקליטה, המתפנה גם הא עם עזיבת 'ישראל ביתנו' את הממשלה, על פני תיק הביטחון. ביומן ערוץ 7 שוחחנו אתו.
"בנט דורש את תיק הביטחון אבל הוא מחזיק גם בתיק התפוצות", מזכיר שוורץ הקורא להקים תיק חדש 'תיק ביטחון העם היהודי' שיכלול בתוכו גם את תיק התפוצות וגם את תיק העלייה והקליטה: "שידרוש את משרד העלייה והקליטה וכך יוכל לאחד את משרד התפוצות לתיק מאוחד וגדול של ביטחון העם היהודי".
"עם ישראל חשוף להתבוללות. כל יום נעלמים יהודים. אנחנו חשופים לאנטישמיות מדי יום", מציין שוורץ את האתגרים הדרמטיים העומדים לפתחו של העם היהודי בעת הזו, ולטעמו הקמת משרד משולב תניב מענה ראוי ומקיף לבעיות הללו לצד עידוד עליה.
"הגיע הזמן שהציונות הדתית תיקח אחריות טוטאלית על יהדות התפוצות, גם לגבי מה שקורה בתפוצות וגם לקליטה שלהם כאן. בנט ישכיל לעשות אם ייקח תיק מאוחד שיעשה טוב לעם כאן ולקהילות בתפוצות", אומר שוורץ המספר כי את הדברים אמר גם בשיחה עם שרת המשפטית, איילת שקד, שרשמה את הדברים לפניה, כהגדרתו.
להערכתו של שוורץ "נתניהו יתן לבנט את התיק הזה כי הוא יודע שהעולים מזוהים ברובם עם הציונות הדתית".
לנוכח דבריו אלה נשאל שוורץ עד כמה לטעמו פעל השר בנט במסגרת תיק התפוצות שנדמה כמעט כנספח לתיק החינוך שהוא מרכז פעילותו של השר. לדבריו בשנות כהונתו במשרד עלה בידי בנט לחולל תפנית משמעותית ביותר במשרד: "גם בנט וגם הצוות שלו הצליחו להגדיל את תקציב התפוצות במאות מיליונים, הם חתמו הסכמים עם נדבנים ולהשקעה בחינוך יהודי. לוקח שנים לראות את התוצאות. הנסיעה המיידית לפיטסבורג אחרי הפיגוע שם הראתה את האחריות של הממשלה ליהדות התפוצות".
עוד הוא מספר גם על ציפייה בקהילות היהודיות בעולם לחיזוק הקשר עם ממשלת ישראל: "ביקרתי בארגנטינה, אורוגוואי וברזיל והקהילות שם חושבות שממשלת ישראל צריכה לממן חינוך יהודי שהוא יקר מאוד. לעליה מצרפת יש תווית של נתנייתים והאמריקאים ככאלה שמגיעים רק לרעננה. צריך לדאוג לפיזור נכוון. בנט עשה עבודה טובה בתפוצות וזה סדר היום שלו. יש לו רגישות לעניין".
ואולי, שאלנו, תיק התפוצות הפוך במהותו לתיק העלייה והקליטה, שהרי בעוד משרד התפוצות עוסק בחיזוק הקהילות בארצותיהם, תיק העלייה והקליטה קורא להם לעזוב את התפוצות ולהגיע ארצה. אולי השניים אינם יכולים לפעולת תחת כהונתו של אדם אחד?
"ישראל תמיד תהיה בית לעליה במצוקה, כפי שהיה לאחינו מחבר העמים ומאתיופיה וכאשר היה טרור בצרפת או מלחמה באוקראינה. אם לא נחנך לקשר לציונות ולארץ ישראל הם לא יעלו. צריך להשקיע בחינוך. האלטרנטיבה היא התבוללות. כל עולה שמגיע ונקלט טוב והופך לשגריר טוב של ישראל מביא אחריו גלי עליה. אם תהיה בירוקרטיה ויחס לא אוהד לשונה זה יפגע במאמצי העלייה והקליטה. דרוש חריש עמוק בתודעה הלאומית שיש יהודים בתפוצות ושצריך לדאוג להם. צריך לתת תחושה טובה של דאגה לעולה, דאגה לתעסוקה ועוד. הנוער היהודי מרגיש שם טוב אבל כשהוא מגיע לכאן הוא מרגיש בשוליים, בגלל המבטא וקשיי קליטה. צריך לפתוח את החברה כאן לצרכי העולה וקליטתו. דרוש מישהו שהוא "פייטר" בנושא הזה שידחוף אותו קדימה".
שוורץ מציין כי הנתונים הסטטיסטיים מלמדים על כ-28 אלף עולים לישראל מדי שנה והמספר הזה נמוך מאוד ביחס לפוטנציאל העלייה האפשרי. "אם לא שמים את הנושא הזה בסדר עדיפות העלייה תישאר במינון הנוכחי. טיפול רוחבי מקצועי יעודד עליה ולא נצטרף לחכות לפיגועי טרור כדי לקלוט עליה. בישעיה נכתב 'מי אלה כעב תעופנה וכיונים אל ארובותיהם', יש עליה שהיא כעב, כענן, שרוחות הזמן דוחפות וזו האנטישמיות, אבל יש עליה של יונה שיודעת שכאן זה הבית שלה, וזה יקרה רק מחינוך. צריך לחנך לעליה, להציל את עם ישראל מהתבוללות ובמקביל להעמיק את התחושה שיש להם בית להגיע אליו".
ומה על השיקול הפוליטי? סביר להניח שאחרי שמסתיים השיח הערכי אידאולוגי יושב השר בנט ועורך רשימות אלקטוריאליות המלמדות אולי על סיכוי לחזור ל-12 מנדטים דרך תיק בכיר כתיק הביטחון, ואולי לסיכויים נמוכים יותר לעשות זאת דרך תיק הקליטה. שוורץ דוחה את הדברים. לטעמו תיק הקליטה טומן בחובו לא מעט מנדטים:
"מי שיושב מול המספרים יודע שחלק גדול מהעולים מגיע מהמערב, מדובר באנשים חושבים שיודעים לקרוא מפה והם יצביעו בית יהודי אם ירגישו רגישות אליהם. במקום שאותם אלפי קולות יתפזרו למפלגות אחרות יש כמות גדולה של מצביעים שיבואו אלינו הביתה", אומר שוורץ ומציין כי "משרד הביטחון עלול דווקא להבריח מצביעים כפי שאומרים שהוא לפעמים בוץ".
לדבריו "חיבור לאנשים ולשטח מגיע דרך העולים שמצטברים לכמות גדולה. זו הסיבה שליברמן לא מוותר על התיק הזה בכל ממשלה".