ארבעה יועמ"שים לשעבר, אהרן ברק, אליקים רובינשטיין, יצחק זמיר ויהודה וינשטיין שיגרו ליועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, מכתב תמיכה שבו ביקשו לחזק את ידו אל מול שרת המשפטים איילת שקד.
"אנו החתומים מטה חרדים למעמד ולתפקוד של מוסד היועץ המשפטי לממשלה", צוטטו בעיתון "ידיעות אחרונות".
"תפקידו של היועמ"ש הוא לא רק לסייע לממשלה לממש את מדיניותה ואת החלטותיה, אלא גם לעמוד על המשמר כדי שהממשלה על כל שלוחותיה לא תפעל בניגוד לדין המדינה. על יסוד הניסיון המצטבר שלנו ובהתאם לדין, אנו תומכים בעמדתו של היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, שהשאלה מי ייצג אותו בפני כל רשות אחרת מסורה להחלטתו, וכך גם השאלה מה תהיה העמדה שתוצג מטעמו וכיצד תוצג העמדה".
"העמדה המשפטית המוצגת על ידי היועץ המשפטי לממשלה או על ידי נציגיו בכנסת, בממשלה, או בבית המשפט, אינה בהכרח העמדה של משרד זה או אחר, אלא היא העמדה המציגה, לפי דעתו של היועץ המשפטי לממשלה, את דין המדינה ואת העניין הציבורי, וכך גם נפסק לא אחת על ידי בית המשפט העליון".
"לכן אנחנו מבקשים לחזק את ידיו של היועמ"ש ושל נציגיו כדי לאפשר להם למלא את תפקידם ברוח זאת, כראוי למען שלטון החוק ולטובת המדינה".
כזכור דינה זילבר, הידועה בעמדותיה הקיצוניות, תקפה את הצעת חוק הנאמנות בתרבות, המאפשרת למשרד התרבות לשלול תקציבים ממוסדות שהביעו התנגדות למדינה.
"הארץ שינתה את פניה", אמרה זילבר בוועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, "הימים אינם פשוטים והם מביאים איתם לא רק חוקים חדשים אלא גם מילים חדשות: משילות, נאמנות והתגברות. זהו שיח לעומתי פוצע, מצלק, מסמן ומתייג - מי לנו, מי לצרינו, ואם יש מי שנאמן אז יש מי שבוגד, גיס חמישי. הבו לנו יועמ"שים צייתנים, אמנים מסורסים, תקשורת מרוסנת, עם ממושמע שחשיבתו אחידה".
השרה שקד טענה אז כי תמשיך להחרים את זילבר ולא תאפשר את הופעתה בכנסת. בכך למעשה סתרה שקד את החלטתו של היועמ"ש.