עו"ד אייל בסרגליק, מומחה למשפט פלילי וצבאי, יו"ר הועדה לעניינים פליליים של לשכת עורכי הדין ומי שייצג את החייל אלאור אזריה, מסביר כי עבודתו של הפצ"ר הוגדרה על ידי המחוקק ולכן אם רוצים חופש פעולה נרחב יותר לצה"ל ללא ביקורת משפטית המחוקקים צריכים לעשות מעשה.
"ככל שהמחוקק חש שההתערבות המשפטית היא מוגזמת, הוא יכול לומר את דברו ולתקן את החוק. אפשר לדוגמא לחוקק חוק שבמקרה חירום ניתן לבצע פעולות חירום בלי בדיקה דקדקנית משפטית, כמו שהיום למול פעולות טרור וירי טילי אנחנו מבצעים נוהל הקש בדלת ופוגעים פגיעה מבנית ולא הרתעתית. בסוף זו שאלה של מדיניות וחוקים", אומר בסרגליק בשיחה עם ערוץ 7.
לצד החסרונות, הוא טוען, יש גם יתרונות לביקורת המשפטית על חיילי צה"ל. "אני בהחלט חושב שיש ביקורות משפטיות מאוד קשות על חיילי צה"ל עד לרמה של אישור כל פעולה מבצעית ברמה של הירי. מנגד צריך לזכור שיש גם התערבות חיצונית של כל מיני גורמים שמנסים לתבוע את חיילי צה"ל".
"עובדה שאנחנו מתנהגים כמדינת חוק מקנה לנו חסינות מפני העולם. אנחנו רוצים להיות יכולים להגן על אותם חיילים, אם חס וחלילה יתבעו אותם בערכאות משפטיות. נכון שזה מקשה, אבל יש לזה גם יתרון. היתרון הוא שכאשר הפקודה חוקית ומאושרת משפטית אף אחד לא יכול לטעון שנעשתה כאן פקודה בלתי חוקית שדגל שחור מתנוסס מעליה. המחוקק נתן לפצ"ר סמכויות לקחת ולבדוק משפטית כל דבר ודבר כדי להגן על חילי צה"ל".
הוא דוחה את הטיעון שהפחד מהפצ"ר משתק את חיילי צה"ל. "באשר לפחד של חיילי צה"ל אני לא מכיר פחד של חיילי צה"ל ואני מכיר את צה"ל עשרות שנים. פחד של חיילי צה"ל זה דבר שלא מסתדר עם צה"ל".