פרופ' אבי דיסקין, ראש בית הספר למנהל, ממשל ומשפט במרכז האקדמי שערי מדע ומשפט, מעריך כי נאומו של ראש הממשלה אמש הוא זה שהניע את השר נפתלי בנט שלא לפרוש מהקואליציה.
"נתניהו בחוכמה רבה ובעורמה רבה כשארגן לעצמו הופעה שהמסר שלה היה שאם בנט מחליט לפרוש עכשיו בגלל גחמות אישיות, הוא מפרק ממשלת ימין", אומר דיסקין בראיון לערוץ 7.
לדבריו, "זו הייתה פוזה אמינה שהעמידה את בנט בפינה ומלכדה אותו. כולם יודעים שיש בוחרים שנודדים בין בנט לנתניהו ואם אתה הולך לבחירות עם כתם של מפרק ממשלת הימין, אתה בבעיה".
דיסקין מעריך שככל שיתקרב מועד הבחירות, יתקשו השותפות הקואליציוניות לאיים בפרישה. "ככל שנתקרב לבחירות יכולת הסחטנות תהיה קטנה יותר, כי האיום הוא לא ממשי".
הוא מעריך שהממשלה תצליח לשרוד לעוד חודשים ארוכים. "יש טעות מקובלת שממשלות רחבות הן יותר יציבות. בפועל ככל שממשלות צרות יותר, כל עוד יש להן רוב, הן נוטות להאריך ימים. הבעיה עם ממשלות צרות זה שאם יש עריק או שניים, אז לעיתים אתה מפסיד בהצבעות בכנסת, כפי שקרה בתחילת כהונת הממשלה".
"אז נכון שיש לנו כמה מורדים כמו בני בגין לעניין כזה ואורן חזן לעניין אחר, אבל בגדול אפשר לשרוד כך הרבה זמן. מצד שני, סטטיסטית מאז 1988 אף כנסת לא כיהנה את מלוא כהונתה. לדעתי סביר שהבחירות בסוף יוקדמו, אבל לא לפברואר אלא להמשך השנה".
לדבריו ליברמן שגה בהתפטרותו וחזר על טעות מהעבר. "מלכתחילה ליברמן לא נכנס לממשלה הזאת מתוך הערכה שממשלת 61 לא תחזיק מעמד. לאחר שהתברר לו שטעה הוא החליט להיכנס. גם עכשיו הוא פרש מתוך אמונה שהממשלה תקרוס ובינתיים זה לא קרה".
פרופ' דיסקין לא צופה שינוי מהותי בתוצאות הבחירות הבאות. "למפלגות הימין, באופן עקרוני, יש קרוב לחמישים אחוז מהמושבים בכנסת. לחלק ממפלגות המרכז כמו כולנו למשל אין יותר מדי אלטרנטיבות, כי כדי להרכיב ממשלה עם הרוב החוסם של המרכז-שמאל אתה חייב לשתף את הרשימה המשותפת - דבר שהוא לא סביר למפלגות מרכז".
"לכן בשביל להקים אלטרנטיבה אתה חייב שיהיו עריקים מהימין. שני הדברים שקובעים זה האם יהיה רוב חוסם לימין והאם יהיו מספיק עריקים מהימין שיצטרפו למפלגת מרכז שמאל. אפשרי גם המצב שבו שתי המפלגות הגדולות ילכו ביחד למין ממשלת אחדות לאומית", הוא מסכם.