"יידיש היא שפת המעמקים גם של נכדינו"

בבית הנשיא בירושלים נערך הערב (שלישי) אירוע הצדעה לשפת היידיש ותרבותה, בהשתתפות נשיא המדינה ראובן ריבלין.

במסגרת האירוע הוענק פרס מפעל חיים מטעם הרשות הלאומית לתרבות היידיש לשנת 2018 למשה סחר, משורר ותיק ביידיש, כהוקרה על יצירותיו ותרגומיו לעברית התורמים לשימור השפה ותרבותה.

כמו כן הוענק פרס מפעל חיים לחוה אלברשטיין, מנימוקי ועדת הפרס: "הפרס מוענק לזמרת כהוקרה על המגוון המרשים של כישרונותיה כמלחינה, מחברת שירים וכזמרת, על פרשנותה והרגש לשיר היידי ועל פועלה הסגולי בשימור והחייאת המוסיקה היידית כחלק מהמורשת התרבותית של ישראל ושל העם היהודי".

לאחר קבלת הפרס ביצעה אלברשטיין שניים משיריה "הבוקסרבוים" ו"אויפן פריפעטשיק"

הנשיא בירך את הזוכים בפרס: "נפלה בחלקי זכות גדולה להיות נוכח במעמד ההענקה של הפרס למשה סחר, אביהם מולידם של נכסי צאן ברזל כמו 'שיר התן' מחד ו'שני קונילמל' מאידך ושל מי שבזכותו ראו אור ביידיש, בין השאר, עגנון וגורי. אך אם תרשו לי, אני מתרגש מהזוכה שהיא בעיניי הגברת הראשונה של השירה הארץ ישראלית ביידיש ובעברית, חוה אלברשטיין. האישה שיודעת לקחת אותנו יד ביד בכל גיל במסע אל העבר ואל ההווה ואל העתיד. אל החלומות שלנו ואל מעמקי הנפש שלנו. חוה היקרה, סיבוב ההופעות הנוכחי שלך עם שלומי שבן אליו נוהרים הישראלים בהמוניהם, הוא ההוכחה הנפלאה ביותר לכך שלטוב אין תאריך תפוגה, אין גיל ואין שפה. רק אהבה לקול שלך, למילים ולמוזיקה."

הנשיא הוסיף: "גם בבית הוריי דיברו יידיש. ואני הבנתי. לא רק את השפה, גם את המערכת התרבותית של היידיש, את הניגון, את הרוח. חוש ההומור שבתוכו גדלנו נבע ממעיינות היצירה, הצחוק, החדות והעוקצנות של שולם עליכם. עושר הדימויים בתוכו גדלנו ינק מבשביס זינגער וממנדלי מוייכר ספורים. אז כן הבנתי יידיש. אבל לענות, עניתי כבר בעברית ובאנגלית. כי העברית הייתה שפת אור היום שלי. והיידיש? לא חלמתי מעולם ביידיש, אבל היא הייתה שפת המעמקים. השפה שנובעת מתוכנו כשהתודעה נכבית, וזיכרונות הילדות וזיכרונות שושלת הדורות הם המובילים את המחשבה והחלום".

לדבריו, "הדורות של ילדינו ונכדינו לא מתארים לעצמם שיידיש היא גם שפת המעמקים שלהם, לא משנה מה ארץ המוצא של הוריהם. אבל כולם גדלו על ברכי 'פתחו את השער', 'הילדה איילת' ו'גלגולו של מעיל' סיפורים שגם אם נדמה שנכתבו בעברית צחה, אנחנו מזהים בניגון הפנימי שלהם את היידיש העסיסית שבה כתבה אותם במקור קדיה מולדובסקי."