אביגדור ליברמן עזב את משרד הביטחון, לדבריו, בעקבות אוזלת היד המתמשכת בהתמודדות עם האש הבלתי פוסקת מרצועת עזה. אך האמת היא שליברמן כשר ביטחון נחל גם כישלון חרוץ בהתמודדות עם הטרור בתוך מדינת ישראל.
רק לאחרונה ראש השב"כ נדב ארגמן נתן בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת סקירה על אירועי הטרור. על פי הנתונים שהציג, בשנה האחרונה סוכלו ביו"ש 480 פיגועים, ביניהם 280 פיגועי ירי, 76 פיגועי מטענים, 7 פיגועי חטיפה, 6 פיגועי התאבדות ועוד. מכאן שהשקט היחסי הוא מדומה ובשטח יש ניסיון בלתי פוסק של ערבים לרצוח יהודים.
המערכה של זרועות הביטחון, כגון השב"כ וצה"ל, מתמקדת אומנם בעיקר בסיכול ומניעה של פיגועים. לוחמי צה"ל מבצעים מדי לילה מעצרים של מפגעים פוטנציאליים ופעילות הגנתית רבה מתרחשת בצמתים, בצירי התנועה וביישובים היהודיים, אך המאבק בטרור לא יכול להסתכם בפעולות סיכול אלו. יש צורך לגדוע את האינטרס והמוטיבציה של המחבל לבצע פיגוע.
מהלך זה יתבצע הן על ידי התפכחות מחלום המדינה הפלשתינית והן על ידי יצירת הרתעה משמעותית. כבר היום יש בארגז הכלים של מדינת ישראל אמצעים רבים למאבק משמעותי בטרור ויצירת הרתעה אפקטיבית. ביניהם אפשר לציין הריסת בתי מחבלים, גירוש משפחותיהם, עונש מוות למחבלים, החמרת תנאי האסירים הפלשתינים וסנקציות נוספות כגון אי שחרור מוקדם ועוד.
כלים אלו אפקטיביים ביותר, כפי שציין השופט נעם סולברג בדיון בבג"ץ בנוגע להריסת בתי מחבלים: "מחבלים מתאבדים הדגישו בפרידות המוקלטות מחיי העולם הזה את ההטבות שבהן יזכו משפחותיהם, כמעין פיצוי על לכתם, ואף תיארו עד כמה המחשבה על הטובה שתצמח למשפחתם ליוותה אותם ממש בסמוך למעשה. בהציבם דגש מיוחד על בית משפחת המחבל, מסמנים אפוא ארגוני הטרור עצמם את הבטן הרכה שבה הרתעה עשויה להועיל. מן המקבץ עולה כי הריסת בתי מחבלים תוסיף לתחשיב העלות-תועלת שאותו עורך מחבל פוטנציאלי ואת הידיעה על כך שקרוביו ישלמו מחיר על מעשיו. אולם ההרתעה נועדה להשפיע לא רק במישרין על הלך מחשבתו של המחבל, אלא גם להניאו ממעשיו באמצעות התערבות מצד בני משפחתו. הנה כי כן, ההרתעה תורמת, ולוּ גם במעט. המעט הזה, בנסיבות הזמן והמקום, עשוי לעיתים להיות גורם מכריע לשבט או לחסד".
לצערנו צעדים אלו נתקלים פעם אחר פעם ביועצים משפטיים ששמים מקלות בגלגלים וגוררים רגליים באישור ביצועם. רק לאחרונה הודה נציג שר הביטחון באוזני אביה של קים יחזקאל הי"ד בכך שהסיבה שלא הורסים את בית המחבל אלא עושים כמה תיקונים קוסמטיים היא עקב "מגבלות משפטית".
המצב הנוכחי שבו בני משפחות של נרצחים בפיגועים צריכים להוביל קמפיין ציבורי להריסת בתי המחבלים שהרגו את יקיריהם הוא אות קלון על מערכת המשפט ומערכת הביטחון. הקלת השימוש בארגז הכלים אינה אינטרס אישי של משפחה כזו או אחרת, אלא אינטרס לאומי של מאבק בטרור.
כל יום שעובר וצעדים אלו אינם מתרחשים בשטח הוא יום שאיננו יכולים לומר שידינו לא שפכו את הדם של היהודי הבא שיירצח. בנושא הזה של ההרתעה אי אפשר לשבת על הגדר. או שאתה מתנגד לטרור ופועל לשם סיכולו מהשורש, או שאתה תומך בטרור. במקרה הזה אי עשייה היא שתיקה המהווה תמיכה מוחלטת במעשי הטרור.
משימתו הראשונה של שר הביטחון החדש בנימין נתניהו היא לחזק את ההרתעה של מדינת ישראל באמצעות חקיקה ויישום בפועל של הכלים שברשותנו, ולרסן את היועצים המשפטיים שתוקעים מקלות בגלגלי הלחימה בטרור. אם ביבי לא רוצה לסיים כמו ליברמן, הגיע הזמן לפחות נאומים וציוצים ויותר מעשים.
הכותב הוא תושב גוש עציון ומכהן כראש מטה האיחוד הלאומי